איך להתייחס לה' בכבוד?

כל חלקי היהדות משדרים לנו מסרים הפוכים ביחס לאלוקים

אחד האתגרים שעומד בפני האדם המאמין, הוא להתייחס לאלוקים בכבוד הראוי לו. וזה אומר, לחשוב עליו ולפנות אליו לפחות כמו שהיינו מתייחסים לאדם הכי בוגר, חכם, אינטליגנטי, משכיל, רגיש ומודע שאפשר להעלות על הדעת – ולא כמו לאיזו קריקטורה משונה. הסיבה שזה קשה כל כך היא שלכאורה כל חלקי היהדות משדרים לנו מסרים הפוכים ביחס אליו. מהתנ"ך עולה דמות של א-ל קנוא ונוקם ובעל חימה, בסגנון מלכי העולם העתיק. אצל חז"ל הוא מצויר כמין רב זקן שעוסק בפלפולים הלכתיים עם בית דין של מעלה. הפילוסופים טענו שהוא מופשט מעבר לכל תפיסה ודימוי, ללא כל מחשבה או רצון במושגים שלנו. המקובלים הלבישו אותו במערכת של ספירות וצינורות שמימיים סבוכים, שכל טעות קלה יכולה לגרום לה לשיבושים קוסמיים חמורים. ואילו בחלק מהחסידויות הוא פשוט "טאטע", אבא'לה רחמן שאוהב ומכיל את כולנו בלי גבולות. על כל זה יש להוסיף את עולם הטבע, שמצד אחד מגלם חוכמה עצומה ומצד שני נראה כפועל בשרירותיות אדישה, וכן את המערכת ההלכתית, שיורדת לפרטים הקטנים בצורה שנראית לפעמים כקטנונית ומכנית.

בכל הדימויים הללו יש משהו מן האמת, וכולם היו טובים לזמנם, אבל בימינו הם עשויים להקטין את דמותו של ה' בעינינו. לגרום לו להיתפס כישות מוזרה, קפריזית, קטנונית, כמישהו שצריך לפנות אליו דווקא באמצעות נוסחים מדויקים של תפילה כדי שהוא יבין, שמתעניין בפלפולים תאורטיים בגמרא יותר מאשר בלבטים האמיתיים איתם מתמודד האדם בזמננו, ושצריך להיזהר כל הזמן לא לעשות משהו שירגיז אותו ויגרום לו להנחית עלינו איזו גזירה. נדרשת עבודה רבה של התבוננות כדי לפתח כלפי ה' יחס שמצד אחד מבין את חשיבותם של פרטי המצוות ולימוד התורה, ומצד שני מתייחס אליו בכבוד הראוי לו, בלי להלביש עליו תכונות שליליות.

נסו לחשוב על האדם הכי חכם וצדיק שאתם מכירים, מישהו שאתם מסוגלים לדבר אתו על כל נושא, אישי או עולמי, שיתייחס ברצינות ועניין רב לכל מה שמעסיק אתכם, ושתמיד יש לו דברים חכמים לומר. עכשיו נסו להבין שהקב"ה הוא כזה, ולאין ערוך יותר מזה. אחרי שמפנימים זאת, אפשר לחשוב איך לקשר את הדמות הזו עם התיאורים במקורות היהדות ועם מערכת המצוות, בלי שהללו יפגמו בדימוי שלו.

(ניצבים תשפ"ב)