מערכת שבתוןהרב ד"ר רועי הכהן זק – חוקר במכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה
בפרשת בהר (הנקראת השנה ביחד עם פרשת בחוקותי), מופיע איסור ריבית (כה: לה-לט), התופס מקום מרכזי מאוד בהלכה. במציאות הכלכלית של ימינו מתעוררת מיד שאלה בסיסית: כיצד ניתן לנהל משק מודרני עם איסור ריבית, והרי המערכת הכלכלית, על כל חלקיה, בנויה על קיומה של הריבית, כנשמת אפה?
לכאורה, התשובה פשוטה. כבר לפני מאות שנים תיקנו חכמי ישראל את השטר הנודע בשם "היתר עיסקא", בו המלווה נחשב כשותף בעסקיו של הלווה, וזכאי לחלקו ברווחים, אלא שהלווה זכאי לתת למלווה במקומם אחוזים קבועים מהסכום אותו קבל ממנו. במקרה של הפסד, יהיה הלווה נאמן רק על-פי שני עדים או שבועה מפורטת, כך שבפועל ברובם המכריע של המקרים יקבל המלווה את האחוזים הקבועים שנקבעו מראש. אולם, יש לזכור כי היתר עיסקא איננו לחש או קסם המסלק באורח פלא את האיסור החמור של ריבית, אלא הוא מבטא מציאות כלכלית אמיתית, בה המלווה אכן משקיע בעסקיו של הלווה. (במציאות הנוכחית, בה אין דרך לחייב את הצדדים לעיסקה לפנות רק לבית דין הפועל לפי ההלכה, נערך היתר עיסקא בצורה התקפה גם על-פי החוק החילוני, על מנת שתהיה לו משמעות משפטית מחייבת גם בבתי המשפט.).
מן הכלל אל הפרט, אחת מהשאלות הרווחות בנושא ריבית במציאות הכלכלית של ימינו הנה שאלת היתר רכישתן של אגרות חוב של חברות עסקיות, הן על ידי משקיע פרטי והן על ידי משקיע מוסדי (כגון קרן פנסיה וקרן נאמנות). בשוק הראשוני מדובר על קנייה ישירה של האג"ח מהחברה המנפיקה, שכן הקונה מלווה כסף לחברה (בשוויה הנקוב של האג"ח) והוא מקבל ריבית תקופתית כל עוד הוא מחזיק באג"ח. בשוק המשני, הקונה רוכש מהמוכר את מעמדו כנושה של החברה (מכוח האג"ח) ואת הזכות לקבל ריבית ממנה. אם כן, מדובר במקרה ברור של תשלום ריבית בגין הלוואה.
על פניו, הפתרון הפשוט ביותר הוא שרוכש האג"ח, שהוא המלווה, יבצע את הרכישה בכפוף להיתר עיסקא מיוחד. אולם, פתרון זה אינו ישים כלל, שכן הוא מצריך עריכת משא ומתן נפרד בין כל רוכש אג"ח לבין החברה המנפיקה, בין בשוק הראשוני ובין בשוק המשני. לפיכך, דרך המלך היא כי כל חברה המנפיקה אגרות חוב תנהל את ההנפקה על-פי היתר עיסקא מתאים. היתר העיסקא יחול, כמובן, גם על הקונים בשוק המשני, שכן הם נכנסים בנעליהם של הרוכשים המקוריים. יש לציין כי במקרה של רכישת אג"ח, מבטא "היתר עיסקא" זה את משמעותו הכלכלית האמיתית של שותפות עסקית, כנ"ל, שכן מדובר בהלוואה שנועדה למימון פעילות עסקית בלבד.
רשימת החברות שהנפקת האג"ח שלהן כפופה להיתר עיסקא (על-פי מדד תל-אביב 100, הכולל את החברות המובילות במשק הישראלי) מופיעה באתר האינטרנט של מכון כת"ר, ומתעדכנת תכופות. כמובן, ככל שציבור המשקיעים ידרוש את קיומו של היתר עיסקא תקף כתנאי לרכישת אגרות החוב, כך יתפשט השימוש בו לכלל החברות המנפיקות.
(להרחבה ועיון בדבר אפשרויות היתר בדיעבד של מסחר באג"ח בשוק המשני, בהיעדר היתר עיסקא, יעויין במאמרו של הרב שלמה אישון, בספר כתר ו, סימן ה.)
(בהר תשעג)
