מרב לרנרחוק הגיוס, חוק הגיור, הורדת אחוז החסימה ולתוספת- חוק הפונדקאות- לא יחסר על מה לריב במושב הכנסת הקרוב, שרבים מעריכים שיימשך ימים ספורים בלבד *מאחורי הקלעים של כתב פוליטי בכנסת
בישיבת ראשי הקואליציה השבוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שאי אפשר לקיים את הקואליציה מבלי לפתור את נושאי הגיוס והגיור. זוהי רק אחת האינדיקציות לכך שהוא מוכן ללכת לבחירות.
חוק הגיוס, חוק הגיור וחקיקה להורדת אחוז החסימה צפויים לככב במושב החורף של הכנסת ה-20, שייפתח בשבוע הקרוב. "זה מושב שצפוי להיות חם ומעניין דווקא בגלל שהתחושה והאווירה היא של התפרקות והליכה לבחירות", אומר זאב קם, הכתב בכנסת של כאן 11 וכאן רשת ב'. "אין פה משהו מפלגתי. אתה מדבר עם ח"כים מהליכוד וזו התחושה, כנ"ל לגבי ח"כים מסיעת 'כולנו', 'ישראל ביתנו' , 'הבית היהודי' ומהאופוזיציה. היחידים שמגלים אופטימיות זהירה אלו הח"כים החרדים, שלא רוצים ללכת לבחירות, אבל מבינים שזה הכיוון".
מאחורי הקלעים של הכנסת
זאב קם משמש ככתב פוליטי בכנסת מזה כתשע שנים, עת הצטרף לתחנת הרדיו גלי ישראל. בהמשך עבר למקור ראשון שרכשה את מעריב NRG וגם שם המשיך בתפקידו. כשהוקם תאגיד השידור החל לשמש ככתב פוליטי בכנסת של "כאן", עד היום. קם משתף ב'מאחורי הקלעים': "מעניין לראות את ההבדלים בין ההתנהלות של חברי הכנסת והשרים כשאתה מגיע מכלי תקשורת מגזרי וקטן לכלי תקשורת מרכזי, עם חשיפה יותר משמעותית", אומר קם. "כשהייתי בגלי ישראל ובמקור ראשון היה חצי שלם של המפה הפוליטית שלא שיתף פעולה. כשאתה עובר לכלי תקשורת גדול יותר, למרות שלא שינית את עמדותיך, פתאום יותר נחמדים ומשתפים פעולה, מחפשים לספק חומרים ולתת סקופים. זה נותן תמונה צינית על הכנסת, שאם אתה לא מעניין אותם במובן שאתה יכול לעזור להם, אז אתה לא נחשב ולא נספר מבחינתם. כשאתה רלוונטי ויכול להעניק חשיפה משמעותית פתאום מתייחסים אליך אחרת".
הטיפ של קם להשגת סקופים וידיעות בלעדיות: תהיה שם. נכון שלגוף תקשורת גדול סביר שיעדיפו "להדליף" את הידיעה, אבל לא תמיד– אם אתה שם ונוכח גם בימים בהם יש פחות פעילות, אתה נחשף לדברים וזוכה לידיעות המרעישות באמת: "יש תחושה שככל שיש לך קשרים, מוכרות, ותק וכישורים עיתונאיים אתה משיג סיפורים בצורה קלה יותר. זה נכון במידה מסוימת. אם אתה כתב בכלי תקשורת גדול ומשפיע יפנו אליך, אבל– יש דבר שחוזר על עצמו בכל שנותיי בכנסת– אין תחליף ל"להיות" נוכח פיזית בכנסת, גם בימי שלישי, יום עם פחות פעילות, גם בפגרה. אני לא יכול להסביר כמה סיפורים וחשיפות החלו מלהיות שם בזמן הנכון לראות משהו בעיניים בלי לחכות שיתקשרו ויגידו לך. אחד הדברים שמתסכלים אותי ואני רואה הרבה, זה שהיום יש לצערי יותר עצלנות בתחום, אנשים מוותרים על להגיע ומקווים שיתקשרו אליהם ויתנו סיפור בגלל כלי התקשורת".
בשבוע שעבר החל עימות בין שר החינוך בנט לשר החינוך ליברמן על רקע מדיניותו של האחרון בעזה. במושב הקיץ האחרון היינו עדים לעימות בין יו"ר הכנסת אדלשטיין לבין שרת התרבות והספורט רגב על נאומו של ראש הממשלה נתניהו בטקס הדלקת המשואות לרגל 70 שנה למדינה. קם מבדיל בין שני העימותים- בין חברי כנסת בתוך המפלגה לבין חברי כנסת ממפלגות שונות: "העימות בין השרים בנט וליברמן הוא כאילו סוער ויצרי אבל הוא לא באמת אישי. העימות בין יו"ר הכנסת אדלשטיין לשרה רגב היה עם הרבה יותר אנרגיות, וכמות הזמן שהשקיעו אחד נגד השני הייתה יותר דרמטית. עימותים בתוך המפלגות מלווים בהרבה יותר ארס ושנאה מאשר עימותים בין ימין ושמאל, כי בסוף הצלחה של אחד היא נטו על חשבון השני, נאבקים על אותו המקום ואותם המתפקדים ולכן הם יותר אישיים ופחות אידיאולוגיים. בין המפלגות העימותים יותר כלפי חוץ, יותר לתקשורת".
"מי שיגיד שיש חופש פעולה מוחלט לדתיים ולאנשי תקשורת ימנים שנמצאים בתקשורת הכללית- מייפה את המציאות. הטענה שהימין 'משתלט' על התקשורת היא ניסיון של אותם 'גורמים מרכזיים' בשמאל החילוני שמנסים למתן את הכניסה של ימנים לתקשורת"
מנסים למצוא פתרון- בכאילו
הדד ליין שקבע בג"צ לחקיקת חוק הגיוס החדש- תחילת חודש דצמבר. בנוסף, בסוף אוקטובר מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות. משכך, משער זאב, מושב החורף צפוי להמשך לכל הפחות שבועיים וחצי ומקסימום עד סוף נובמבר– אז ינסו להגיע להסכמות על חוק הגיוס: "יהיה ניסיון למראית עין להראות שנעשה מאמץ לפתרון הנושאים שעל הפרק. אך אם במערכת הפוליטית ובקואליציה באמת היו רוצים לפתור את משבר חוק הגיוס היינו חשים באווירה של בהילות וחריצות סביב העניין. בפועל, בכל הפגרה לא היה גורם במפלגות החרדיות שדיבר עם גורמים מ'ישראל ביתנו' כדי לפתור את הבעיה. גם ראש הממשלה לא הקדיש לנושא זמן. מי שרוצה לפתור משבר שמגיע לנקודת רתיחה מראה הרבה יותר בהילות ועניין לעומת מה שראינו. אפילו עכשיו, יומיים לפני פתיחת המושב, אין תחושת בהילות וזה אומר שאין עניין להשקיע משאבים בלפתור את סוגיית חוק הגיוס כי כנראה שמובן לכולם שהולכים לבחירות".
אולם, רצונו של ראש הממשלה להעביר חקיקה בנושא הורדת אחוז החסימה צפוי לתת לממשלה הנוכחית עוד כמה ימי חסד: "מחד גיסא, יש התנגדות בקואליציה של חלק מהמפלגות למהלך. בין המפלגות שמתנגדות ניתן למצוא את ש"ס שמפחדים שאם יירד אחוז החסימה יזלגו מהם קולות למפלגתו של אלי ישי. גם אגודת ישראל של ח"כ ליצמן שמהווה את החלק הגדול יותר ביהדות התורה מפחדת שעל ידי הורדת אחוז החסימה יהיה פילוג במפלגתם ו"דגל התורה" תרוץ עצמאית, וכן, "הבית היהודי" שמפחדת שאם אחוז החסימה יירד, הסיכוי ש"תקומה" ו"האיחוד הלאומי" יתפלגו ממנה יהיה יותר גדול, כי יש להם סיכוי להיכנס. גם אם בפועל תקומה והאיחוד הלאומי לא ייפרדו מהבית היהודי, זה עדיין יכול למנף אותם שם על ידי איום בפילוג. גם אם בנט לא רוצה את תקומה והאיחוד הלאומי כחלק מהבית היהודי, הוא לא רוצה להקל עליהם להיכנס לכנסת ושקולות יזלגו אליהם. מנגד, ראש הממשלה צריך זמן שכן הוא ייאלץ לנהל מגעים מול האופוזיציה שתומכים בהורדת אחוז החסימה כדי להעביר את זה. זה לוקח זמן, ולו מהסיבה הזו לא ימהרו לפזר את הכנסת, אבל די ברור שאנחנו באווירת בחירות. השאלה מתי, יותר עניין של מועד ועיתוי פחות שאלה של האם".
אילו חוקים נוספים עתידים לפתוח את מושב החורף?
"חוק הגיור. בג"צ נתן זמן לכנסת להעביר חקיקה ולהסדיר את הנושא הגיור. הבעיה של הקואליציה פה גדולה יותר מחוק הגיוס כי במקרה של חוק הגיור יש מחלוקת מאד קשה בין החרדים, "ישראל ביתנו" ו"כולנו". אפילו בתוך "הבית היהודי" יש מחלוקת בנושא הגיור. סביר שלא יגיעו לפתרון. עוד יחזור לסדר היום- חוק הפונדקאות שאמור לאפשר הליך פונדקאות לקהילה הגאה. זה עשה לא מעט בלאגן בסוף מושב הקיץ ואפשר לקואליציה לסיים את המושב מבלי לאשר את הסעיף שדיבר על הקהילה ובלי להתפרק. אם מושב הקיץ היה נמשך עוד מספר שבועות, ייתכן שכבר אז היינו הולכים לבחירות. הח"כים גרמן ושמולי הגישו הצעת חוק בנושא וינסו להביא אותה להצבעה במליאה בתחילת המושב, מה שעלול לעורר סערה בקואליציה כי ישנם חברי כנסת שירצו לתמוך בזה. השאלה כמה בלאגן זה יעשה".
"כשהייתי בגלי ישראל ובמקור ראשון חצי שלם של המפה הפוליטית לא שיתף פעולה. אתה לא נספר מבחינתם. כשאתה עובר לכלי תקשורת גדול פתאום יותר נחמדים ומשתפים פעולה, מחפשים לספק חומרים וסקופים"
אנשי תקשורת ימנים צריכים להיאבק
בשנים האחרונות יותר כתבים דתיים וימנים מאיישים תפקידים בגופי תקשורת מרכזיים, שלרוב נוטים לצד השמאלי של המפה הפוליטית. קם, איש תקשורת דתי וימני, מספר על הדילמות והמאבקים: "הקונפליקט התמידי של כתב דתי הוא בין הבחירה להיות כתב בכלי תקשורת מגזרי/ ימני, אז "לא צריך לשכנע את המערכת", לבין לעבוד בכלי תקשורת כללי, שאז אתה בדרך כלל בדעת מיעוט. גם אני, לפני שעברתי לתאגיד, ותוך כדי, חווה את ההתמודדות. לא מצנזרים אותי, אבל אני צריך לעמוד על שלי, לדרוש לשנות כותרות אם לוקחים את הנושא למקום אחר, לדרוש שיאפשרו לי להביא מגוון קולות, לעשות מאמץ לאפליה מתקנת- להביא קול שהפוך מהכיוון המערכתי. אני יכול להגיד שלמרות שאני נהנה, ההתלבטויות והמאבקים קיימים. מי שיגיד שיש חופש פעולה מוחלט לדתיים ואנשי תקשורת ימנים שנמצאים שנים רבות בתקשורת הכללית, קצת מייפה את המציאות. המצב כרגע הוא שעדיין צריך להיאבק. גם היום בכלי תקשורת ארציים כללים לא מעט פעמים נותנים לך להרגיש כחריג וזה יכול להתבטא בהערות עוקצנית של "מתנחל" או "רב", הערות שמקטלגות אותך כימני או הדתי של המערכת. זה ברור שמאחורי ההומור עומד משהו נוסף– שוב 'הנודניק' עם האמירה הימנית שלו וההצקה "לאזן" ולשנות ניסוחים שיהיו יותר קרובים לעמדתו. לא הייתי קורא למה שקורה בעשור האחרון 'מהפכת הימין והדתיים בתקשורת', אנחנו רחוקים מהיום הזה, אלא יש יותר נציגות לאנשי ימין ואנשים דתיים בתקשורת. הטענה שהימין "משתלט" על התקשורת לא רק אינה נכונה, אלא להפך, זה ניסיון של אותם "גורמים מרכזיים" בשמאל החילוני שעדיין אוחזים במוקדי כוח בתקשורת ומנסים באמצעות האמירות האלה למתן את הכניסה של ימנים לתקשורת".
