הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)אחד הדברים שהופכים את התנ"ך לאמיתי כל כך הוא ההתאמה שבין תיאורי הנהגת ה' שמופיעים בו לבין המציאות המוכרת של עולמנו. בניגוד לסיפורי אגדות ופנטזיה, שהם בעלי תבניות ברורות ומסודרות, סיפורי התנ"ך הם ריאליסטיים, כאוטיים ובלתי צפויים – כמו החיים. אין בהם טובים ורעים מובהקים, תבנית קבועה וסוף טוב ידוע מראש. ה' אינו מתואר כהתגלמות של אור, אהבה וחסד אינסופיים, וגם לא כסופרמן מושיע שפותר את כל הבעיות, אלא ככוח זר, נשגב ובלתי נתפס. ובכל פעם שנדמה שקלטנו את התוכנית האלוקית, קורה פתאום משהו שטורף את הקלפים ומראה שבעצם לא הבנו כלום.
בפרשתנו רואים את אחת הדוגמאות לכך. אחרי כל העמל שהושקע בהכנת המשכן, וכל הטקס החגיגי של שבעת ימי המילואים והשראת השכינה – מתרחשת לפתע הטרגדיה של מות בני אהרן, מסיבה לא ברורה ולא צפויה. דוגמא נוספת היא כאשר משה חוזר למצרים בשליחותו של ה', כשהוא מתכוון להגשים סוף סוף את הנבואה ולהוציא את ישראל ממצרים – ואז לפתע פוגע בו ה' במלון ומבקש להמיתו, שוב מסיבה לא ברורה ולא צפויה. כך גם במקומות רבים נוספים בתנ"ך. מדוע נענשו אנשי דור הפלגה? מה היה חטאו של משה שבגללו לא נכנס לארץ? למה נמשח שאול למלך ולאחר מכן הודח מתפקידו? מדוע נבואות לא תמיד מתגשמות? לאחר מעשה מנסים הפרשנים לתת הסברים ולמצוא סדר ותבניות באירועים, אבל התמונה הגדולה נשארת נעלמת ומסתורית. בדיוק כמו בחיים.
אנו מסתכלים על העולם, ורואים סדר ותהו נאבקים. מצד אחד חוקי טבע מדויקים ותהליכים של התפתחות והתקדמות, ומצד שני תופעות ואירועים בלתי צפויים שמשבשים אותם. יש הרבה טוב במציאות, הרבה היגיון וסדר, ולעומת זאת גם הרבה רע, תהו וסבל בלתי מובן. אנו מסתכלים בתנ"ך, ורואים בו אותו הדבר: מצד אחד ה' הוא א-ל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת, ומצד שני הוא קנא ונוקם ובעל חימה, משמיד רבבות בני אדם על חטאים שנראים בעינינו פעוטים, ומכה במפתיע ברגעים הכי פחות צפויים. התנ"ך לא מוכר אשליות; כלשונו של ק.ס לואיס: אין הוא אריה מאולף. מוטב שיזכרו זאת אלה שבטוחים שהם יודעים באיזה שלב בדיוק של התוכנית האלוקית אנחנו נמצאים בכל רגע נתון.
(שמיני תשעז)
