יהלום בין זכוכיות

הדרך הטובה ביותר להסתיר משהו יקר, היא בין הרבה העתקים זולים שלו; והדרך הטובה ביותר להסתיר את האמת, היא בין הרבה זיופים.
אם תשימו יהלום בכספת שמורה היטב, כולם יזהו אותו מיד. אבל אם תשימו אותו בארגז מלא חיקויים מזכוכית, הרי שרוב האנשים שיחפשו שם יקבעו די מהר ש"הכל כאן זכוכית" ויפסיקו להאמין שיש שם יהלום האמיתי. קל וחומר אם הם לא מאמינים בכלל בקיומם של יהלומים אמיתיים.
ישנה הטיית חשיבה רווחת שמונעת מאנשים למצוא את האמת. הטיה זו היא ההיצמדות למוכר. אנשים לא אוהבים להכניס לתמונת עולמם המסודרת דברים חדשים. כשהם נתקלים במשהו שנראה חדש וחריג, הם מעדיפים את ההסבר לפיו זה בעצם רק "עוד מאותו הסוג" של הדברים המוכרים להם. כל עוד קיימת אפשרות להסביר כך, הם ידחו את האפשרות שזה באמת משהו שונה.
כך למשל, היהדות מספרת על ניסים והתגלות אלוקית. אומרים הספקנים: נו, יש הרבה דתות עם סיפורים בדויים כאלה. הכל אגדות.
היהדות מספרת על נביאים ונבואות. אומרים הספקנים: נו, יש הרבה משוגעים ששומעים קולות וטוענים שהא-ל דיבר אליהם. הכל הזיות.
אנשים מעידים על מפגשים עם העל-טבעי שהיו להם. אומרים הספקנים: נו, יש הרבה שיכורים ומסוממים ושרלטנים ומדומיינים. הכל דמיונות.
לכאורה אותם ספקנים צודקים. באמת יש הרבה אגדות, הזיות, דמיונות, זיופים ורמאויות. הטעות שלהם היא בכך שהם קופצים למסקנה, שאם יש הרבה כאלה – אז הכל כזה. אם יש הרבה שקרנים, אין אף דובר אמת. אם יש הרבה זיופים, אין אף יצירה אותנטית. וזו טעות שנובעת מאותה הטיה של ההיצמדות למוכר. גם אם בדקת מאות "יהלומים" וכולם התגלו כעשויים מזכוכית, אין זה אומר שאין בנמצא יהלום אמיתי. קשה אולי להבדיל בינו לבינם, אבל הוא בהחלט עשוי להתקיים. קיומן של דתות המבוססות על שקר אין פירושו שכל הדתות הן שקריות, קיומן של סכיזופרנים ששומעים קולות לא אומר שאין נביאי אמת, וקיומם של זיופים בתחום העל-טבעי לא מחייב שאין תופעות על-טבעיות אמיתיות.
אינדוקציה – ההכללה על סמך מקרים בודדים – היא כלי בעייתי גם במדע, קל וחומר במה שמעבר לתחומו. מבקש האמת לא יירתע מהזיופים, אלא יחפש עד שימצא את הדבר האמיתי.
(תזריע מצורע תשעז)