הרב אביחי רונצקי , תא"ל
הרב הראשי לצה"ל
יש שואלים, מדוע נקבע יום העצמאות בה' באייר, יום הכרזת העצמאות, ולא בסיומה של מלחמת השחרור שאז הגענו למימוש עצמאותנו כאן בארץ ישראל?
ויש שואלים עוד, מה עיקר החידוש בהקמת המדינה, בעיקר כשנראה שהמצב הבטחוני שבה איננו שפיר עדיין.
נראה להשיב על שאלותינו כך:
נחלקו התנאים במשנה(החותמת את מסכת עדויות), במה שיעשה אליהו הנביא באחרית הימים (עדויות פרק ח' משנה ז' ).
"אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע, כגון אלו, אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב. רבי יהודה אומר, לקרב, אבל לא לרחק.רבי שמעון אומר, להשוות המחלקת. וחכמים אומרים, לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר (מלאכי ג) הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
חכמים שדעתם מובאת אחרונה אומרים שאליהו הנביא יבוא לעשות שלום בעולם. מבאר בעל תוספות יו"ט שהשבת הלב תהיה ממורך הלב והפחד לגבורה ואומץ לב.
ומסיים, "אמן וכן יהיו בזמננו!"
והנה, זכינו לראות בעינינו את הופעת רוח הגבורה אצל רבים מבני עמנו שמוכנים למסור את נפשותיהם למען תקומת עם ישראל בארצו.
ובדבריו הנפלאים של בעל התוספות יו"ט אפשר ליישב את שאלותינו בתחילת הדברים.
נראה שעיקר החידוש בעת הקמת המדינה הוא בהופעת רוחו של אליהו הנביא בדמות הגבורה שאחזה, ראשית לכל, בחברי מועצת העם שהתגברו על האיומים והפחדים והכריזו בקול גדול על הקמת מדינת ישראל!
ומתוך כך אלפי שנות השפלה ונמיכות הרוח, אזרו עוז לוחמי הצבא הישראלי וקמו למגר את המוני צבאות ערב שניסו להשמידנו.
אשרנו שזכינו לחיות ולראות במו עינינו את התממשות דברי חז"ל, ונודה לריבונו של עולם, לחיילנו הגיבורים שמחרפים נפשם לתקומת עם ישראל בארצו.
(תזריע מצורע תשסט)