איך מעלים גרה

המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. כל יצור חי זקוק לאבות המזון כמו סוכרים וחלבונים, מהיכן משיגים אוכלי עשב אלה את אבות המזון לקיומם? הן מעלות גרה.
רש"י: "מעלת גרה – מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה לכתשו ולטחנו הדק". מערכת הקיבות של מעלי הגרה מורכבת מארבעה חלקים: הכרס, קיבת הכוסות, ההמסס וקיבת המיצים. המזון מתערבב ברוק והבהמה בולעת אותו, מבלי ללעוס, אל הכרס. המזון מאוחסן בכרס ובבית הכוסות שם הוא מותסס באמצעות מיקרואורגניזמים ומתפרק. לאחר מכן, הוא עולה מבית הכוסות דרך הוושט חזרה אל הפה, מתערב שוב ברוק ונלעס היטב, וחוזר שוב אל הכרס ובית הכוסות. התהליך חוזר על עצמו עד שהמזון מתפרק לחתיכות קטנות המסוגלות לעבור דרך הפתח הקטן המוביל אל ההמסס, שם נספגים רוב הנוזלים שבתערובת והמזון המוצק עובר אל הקיבה. בקיבה המזון מתערב עם מיצי עיכול ואנזימים, עובר אל התריסריון וממשיך בתהליך העיכול. האנזימים המשתתפים בתהליך המורכב מפרקים את התאית לסוכרים, והמיקרואורגניזמים והחיידקים אחראים לאספקת החלבונים – אבות המזון ההכרחיים לקיום החי.
"מפרסת פרסה – ציפורן אחד כעין מנעל, ושסעת שסע – מובדלת הפרסה לשנים ולא פרסה אחת שלימה כסוס וחמור" (רשב"ם). הפרסה היא קצה האצבע של יונקים מקבוצת הפרסתנים, המחוזקת על ידי מעטה קרטין (Keratin), המורכב מקבוצה של חלבונים סיביים בעלי מבנה קשיח, שיוצרים את הרקמות הקרניות של הגוף.
האם מותר לנו לאכול את כל החיה והבהמה שיש בהן את סימני הכשרות של מעלה גירה, מפריס פרסה ושסעת שסע?. "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (דברים יד').
רמב"ם (הלכות מאכלות אסורות ,א): "אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותר באכילה חוץ מעשרת המינין המנויין בתורה, הם ומיניהן". שלושת מיני הבהמות הם: שור, כבש ועז. על פי ממצאים אחרונים (שאינם מוסכמים על כולם), שבע החיות הטהורות בתורה מזוהות כך: אַיָּל וצבי המוכרים לנו, יחמור – סוג במשפחת האיילים, אקו – יעל, דישון – ראם, תאו – שור הבר, זמר – יש המזהים אותו עם הג'ירף.
(שמיני תשעח)