אוראל רוני-בלמול הריסות של בניינים שקרסו מפגיעות טילים, אנשי החילוץ וההצלה פועלים במקצועיות ובמסירות כדי להציל חיים מבין הלבנים / מפקד, מהנדס וחובש שהיו הראשונים להגיע לזירת הנפילה בראשון לציון, מסבירים על תפקידם בכוח ומשתפים על רגעי החילוץ הדרמטיים / וגם: מה משקף המשולש בסמל פיקוד העורף?
"כמחלצים אנחנו מקווים לטוב אבל מוכנים לגרוע מכל", כך מתאר שגיא, מ"פ בגדוד חילוץ של פיקוד העורף את הדיסוננס הקיים בין הרצון להרגיש משמעותיים ולממש את המטרה העיקרית של היחידה, שהיא הצלת חיים, לבין השאיפה שלא יתרחשו אירועי הרס חלילה. במשך זמן רב, לא באמת הבינו מה המשמעות של אותם בעלי תפקידים בכוח החילוץ. אולם, האבדות בנפש והחורבן הרב ברכוש שהותירו הטילים האיראניים שפכו אור על כך והדגישו את נחיצותם.
משולש מציל חיים
"בלילה שבין חמישי לשישי הוקפצנו לשטחי הכינוס", משחזר שגיא את תחילת הפעילות בפלוגה שלו במבצע "עם כלביא". "הגזרה שהפלוגה שלנו תופסת היא ראשון לציון. בשעות הראשונות ביצענו היערכות מהירה הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת ציוד החילוץ שהגיע, כדי שנוכל לספק מענה במקרה של אירוע הרס. זו פעם ראשונה שאנחנו מבצעים היערכות לאירוע אמת בהיקף כזה. בתוך שעתיים כל ציוד החילוץ כבר הגיע, ולאחר מכן קיבלנו גם ציוד אישי".
באירוע שבו נמצאים לכודים מתחת להריסות, מצטיידים המחלצים במכשירים המסייעים להם לזהות לכודים באתר, וגם נעזרים ביחידות חיצוניות כמו כלבנים וכלבניות של יחידת 'עוקץ'. מרגע זיהוי הלכוד, מקיים הצוות חשיבה על אופן החילוץ שלו. לדברי שגיא, חילוץ מורכב יכול להימשך אפילו 10 שעות.
"בפיקוד העורף יש מושג שנקרא 'משולש הזהב'. זהו הכוח הצבאי הראשון שמגיע לאירוע כדי לקבל תמונת מצב, והוא שעומד בסמלו של פיקוד העורף", מסביר שגיא. "החפ"ק מורכב ממהנדס, חובש ומפקד. המהנדס נותן את המענה המקצועי ברמה ההנדסית: כיצד ניתן להיכנס, מאיפה אפשר להרים. תזוזה של אלמנט בתוך אתר הרס יכולה לגרום לקריסת משנה, או אפילו לגרום להחלקה של אלמנטים, שעלולה להביא לפעולה הפוכה מהצלת חיים; החובש מספק את המענה הרפואי: מה מצב הלכוד, איך נכון לחלץ אותו מבלי לפגוע בו. יכולים להיות מצבים בהם אלמנט גורם ללכוד לנמק, ואם נשחרר את הלחץ שעליו באופן מיידי, כל הרעלנים יתפשטו לו בגוף ויסכנו את חייו. המפקד בעצם מתכלל את כל הנתונים האלה ומקבל החלטות".
פרט לחילוץ הפיזי של הלכודים, ניהול אירוע הרס, בין אם זה ברמת הפלוגה או ברמת הגדוד, הוא מורכב מאוד וכלולות בו פעולות רבות. "אחת הפעולות העיקריות שאנו מבצעים נקראת 'מודיעין אוכלוסייה'", מפרט שגיא. "זוהי הצלע הרביעית שיוצרת מ'משולש הזהב' את 'מרובע הזהב'. בהגעה לזירת הרס המטרה היא לזכות (מלשון זיכוי) את הזירה מלכודים. לא מספיק רק לסרוק בעין, יש לאסוף מודיעין אוכלוסייה מהרבה מקורות: מי גר כאן, כמה אנשים נכחו במקום. לדוגמה: אם ידוע שבבית מתגוררות 5 נפשות, ואז מתקבל מידע שחגגו שם מסיבת יום הולדת עם חברים – כל התמונה משתנה".
הפגיעה הישירה בראשון לציון הייתה האירוע הראשון של שגיא. "כשהגענו לזירה, הייתי צריך כמה שניות כדי לעבד את מה שאני רואה, זה היה אירוע לא פשוט. היה לי מאוד חשוב לעצור ולהסתכל גם על המראות הפחות טובים, להפנים ולעבד את האירוע ולא להתכחש אליו", משתף שגיא. "בכל צעד שעשיתי בזירת ההרס, ליווה אותי מהנדס שהנחה אותי לאן אני יכול לעלות, לאן מסוכן להתקרב, כך גם מבחינת הליווי הרפואי, ובסוף כמפקד נדרשתי להחליט באיזו דרך יש לחלץ את הלכוד. קיימות טכניקות רבות לחילוץ שתלויות ברמת הקושי, בין אם זה הרמה, פיסוק ועוד. זו פעולה סיזיפית מאוד. בתרגיל זה די פשוט להוציא בובה מההריסות, אבל כשמדובר בלכוד אמיתי – הסיפור הוא אחר לגמרי".
ב-24 השעות הראשונות בשטח הכינוס, השתדל שגיא להכין מנטלית את חבריו בצוות. "מהרגע הראשון אמרתי להם: 'חברים, אני יודע שאנחנו נמצאים עכשיו בעיר והכל נראה נחמד, אבל בכל רגע נתון אנחנו יכולים למצוא את עצמנו באתר הרס'. חידדתי להם את זה שוב ושוב. כמובן שגם לאחר האירוע עשינו סגירות מנטליות ועיבוד, כי המראות שנחשפנו אליהם הם לא קלים".
כמ"פ עם פז"ם של יותר מעשור של אימונים ותרגולי חילוץ, שגיא מסכם: "חילוץ זה 'הלחם והחמאה' שלנו, זה מה שאנחנו עושים ביומיום ונערכים אליו. ראינו שבשעת מעשה אנחנו רלוונטיים מאוד, והפעילות במבצע 'עם כלביא' נתנה תחושת משמעות גדולה לאנשי היחידה בתפקיד שלהם. אני גאה באנשים שלי מאוד, לא יכולתי לצפות מהם לתפקוד ברמה גבוהה יותר. אני מקווה ומאחל לכולנו שלא יזדקקו לנו יותר".
מגדל של פנקייקים
סרגי, מהנדס בפיקוד העורף חילוץ והצלה, השתתף בכוח הראשון שהגיע לזירת ההרס בראשון לציון. בתוך 6 דקות בלבד – הוא וחבריו כבר היו באתר. "כחפ"ק, אנחנו צריכים להעריך את המצב ולדווח חזרה. בהתאם לדיווח שלנו על רמת ההרס במקום, הוקפצה כל הפלוגה. האירוע הסתיים לאחר 5 שעות, לצערי עם 2 הרוגים", אומר בצער סרגי.
מה אתה עושה בזירת ההרס כמהנדס?
"ראשית, אני נושם כמה נשימות וקולט את האתר, כי מה שאנחנו פוגשים בדרך כלל כשמגיעים לאתר – זה כאוס. אני צריך לקלוט את האתר ולשחזר איזה מבנה היה שם – רב קומתי, חד קומתי וכדומה, מה הנזק שנגרם, והאם המבנה הזה בסכנת התמוטטות מיידית או שקיבל 'סכמה קונסטרוקטיבית אלטרנטיבית', כלומר, האם המבנה יכול לעמוד כמו שהוא בלי לקרוס. לאחר מכן, יש לכוון את הכוחות בחיפוש הלכודים, ובמציאת חללי אוויר פוטנציאליים שבהם כוח החילוץ יכול לעבור".
משימה נוספת שניצבת בפני סרגי היא שרטוט ראשוני של האתר וסימון באתר עצמו של אלמנטים מסוכנים, כדי שהכוחות שיגיעו יידעו לזהות את הסכנות ולעבוד על אתר ההרס בצורה הכי בטוחה ואפקטיבית. זהו תחום ההתמחות שלו. "שירתי בתחום שבו למדתי – תחום ההנדסה והבינוי. כשהתחלתי את שירות המילואים שלי, גויסתי לפיקוד העורף, כך שזכיתי גם במילואים לעסוק בתפקיד בו אני יכול לתרום מבחינה מקצועית".
"אם אתה לא יודע איך לבנות בניין, אתה גם לא תדע איך להרכיב אותו בחזרה אחרי שהוא נהרס", מוסיף סרגי. "כמהנדס שנמצא בשטח בכוח המענה הראשוני, אתה צריך לקבל החלטות על סמך המידע המועט שאתה רואה לפניך. אתה מזהה את הקורות, את העמודים והקירות, את סוג המבנים מסביב, ישנן כל מיני טכניקות לכך".
סרגי עומד על ההבדלים בין נפילת הטיל בבת ים, עיר מגוריו, לזו שאירעה בראשון לציון: "בבת ים הפגיעה הייתה במבנה רב קומות. הרס מפגיעה כזו מאופיין כ'התמוטטות פנקייק' – הטיל פגע בחלק העליון של המבנה, ומלמעלה הכל נפל למטה. נגרם שם גם נזק סביבתי גדול למבנים הסמוכים בעקבות ההדף; לעומת זאת, בראשון לציון נפגעו בצורה ישירה שתי יחידות מגורים סמוכות. כמות הנזק הייתה ממורכזת יותר. ועדיין, היה שם כאוס מוחלט, אי ודאות גדולה. פרצה שריפה שלקח זמן לטפל בה, היו שם בלוני גז, מים זרמו ברחוב, ונגרם נזק סביבתי די גדול לבניינים הסמוכים. התחלנו סריקה רחבה יותר לראות איפה עלולים להיות נפגעים נוספים. בסופו של דבר, אחרי פעילות מאומצת שהחלה בסביבות השעה 5 בבוקר והסתיימה בשעה 10:00, רק לאחר שווידאנו שאין אף אחד שנשאר לכוד במבנה הספציפי ובבניינים מסביב שנפגעו – זיכינו את האתר מנפגעים".
מה גורל הבניינים שסופגים פגיעה ישירה?
"הכל תלוי בשנת הבנייה של הבניין. בבנייה החדשה מביאים בחשבון רעידות אדמה, ולכן בניינים שנבנו לאחרונה – הסיכוי לשפץ ולתקן אותם גבוה יותר. כך, ניתן לשקם את הבניין שנפגע בפתח תקווה עם פגיעה ישירה בממ"ד. לעומת זאת, בניין ישן שספג פגיעה ישירה עלול לקבל זעזוע רב מדי, ללא יכולת שיקום".
לדברי סרגי, לתקופת הבנייה גם יש השפעה על מידת ההגנה של המרחב המוגן. "בעבר היו בונים בבנייני מגורים מקלטים תת-קרקעיים. אלו מספקים את ההגנה הטובה ביותר מפני פגיעות ישירות של טילים בליסטיים, כמו גם המקלטים הציבוריים", מבהיר סרגי. "מנגד, הממ"דים בבתים אינם מיועדים לשרוד פגיעה ישירה, אבל כן עמידים מאוד בפני רסיסים והדף. בממ"ד שנמצא בבית, יש לשהות עם דלת סגורה ואטומה, כאשר חלון הפלדה גם הוא סגור אטום. אחרת, אם הדלת או החלון אינם סגורים כמו שצריך, ההדף, שהינו גל קול, עלול להיכנס לתוך הממ"ד ולגרום נזק פיזי לשוהים בו. חשוב לשים לב: אי אפשר להתייחס לטיל כמשהו שנופל באופן אנכי בלבד, טיל יכול גם להגיע בזוויות. לכן, ההגנה צריכה להיות מכל הצדדים – ואת זה אנו מוצאים בממ"ד או במקלט תת-קרקעי/ציבורי".
הרופא לשבורים
גם עומרי הוא גם צלע במשולש הזהב – בתפקיד החובש. חשוב לו להדגיש את נחיצות הכניסה לממ"ד, כולל סגירת הדלת כראוי, מניסיונו הרפואי בשטח. "סרקתי יחד עם הצוות לפחות 20 בתים באתר ההרס, ורוב האנשים שנכנסו לממ"דים לא נפגעו", מספר עומרי. "היו להם שריטות או חתכים קטנים, אך זה בעיקר כתוצאה מההרס דרכו עברו ביציאה מהממ"ד".
"התפקיד שלי כחובש בכל חילוץ הוא לטפל בלכודים ולתת את חוות הדעת הרפואית באשר לאופן ועיתוי החילוץ", מסביר עומרי את עבודתו. "לפעמים צריך לעכב מעט את החילוץ עצמו כדי לתת טיפול מקדים. זה יכול להיות מתן נוזלים, עצירת דימומים או כל דבר אחר. אני גם מסייע לפצועים באורח קל להגיע לנקודת הפינוי של מד"א, ואז רץ בחזרה לאתר ההרס".
תאר את הרגעים הראשונים שלך בזירת הרס.
"אמנם אנחנו עושים אימונים באתרי הרס, אבל עם סביבה סטרילית, שמוטטו מבנה במיוחד והטמינו שם בובות. כשמגיעים לאתר אמיתי, רואים את המים שמציפים את הרחוב, עשן כבד, מריחים ריח של גז… לקח לי כמה שניות לפני שנכנסתי לפעולה. אבל היה לי ייעוד ברור, היו אנשים פצועים שהיו צריכים את העזרה שלי. זה מאוד עזר להתקדם ולהעניק טיפול רפואי כנדרש".
לאחר שעומרי סייע בזירה בראשון לציון, בה נכחו כוחות רבים, הוא ביצע סריקות נוספות עם חברי הצוות. "חוץ משני ההרוגים, כל מי שמצאנו היו אנשים שנכנסו לממ"דים ויצאו לאחר מכן. אחרי שזיכינו את רוב הבתים מלכודים או מנפגעים, התפניתי לטפל באנשים שהיו להם פציעות חיצוניות, לוודא שאין להם פגיעות פנימיות, וקצת טיפול בהלם". באופן כללי, עומרי ממליץ לכולם להצטייד בערכת עזרה ראשונה בממ"ד לצורך טיפול פציעות מינוריות, ככל שישנן, "אבל ברמת העיקרון, רק להיכנס לממ"ד זה מציל חיים", הוא מדגיש.
