הרב ארי לנדאבפרשה נאמר (פרק יט יז'-יח') " .. הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". סמיכות ההופעה של מצוות אלו מעלה את השאלה האם ישנו קשר בין מצוות התוכחה לחבר לבין החיוב לאהוב אותו. האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" מסביר מצוות אלו בצורה שונה מהמקובל וע"י כך מוצא גם קשר ביניהם. "בפס' הוכח תוכיח כתב המפ' להיות המוכיח בכלל התוכחה. פירוש לידע שיש לו חלק בהחטא. כמו שנא' "ולא תשא עליו חטא". פירוש שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב על זה וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר לתשובה". כוונת דבריו כי העיקר במצוות התוכחה היא לחוש את האחריות למעשי החבר. נפילה של חברך מוכיחה כי גם בך יש פגם, בעת שתנסה דרך הבנת כישלונו להבין את כישלונך שניכם תוכלו לתקן יחדיו את המעוות. וממשיך "שפת אמת" באותו כיוון גם על מצוות "ואהבת לרעך כמוך- פרשנו פועל יוצא וקאי (ומוסב) על אהבת ה' כי היכן מצינו שיאהב האדם את עצמו שיאמר כמוך. רק הפירוש להאהיב את השם לרעך כמו לך, כמו שאמרו חז"ל ואהבת את ה'- להיות שם שמים מתאהב על ידך". הסבר זה נסמך על פירושו של אבן עזרא על פסוק זה "ואהבת לרעך. על דעת רבים שהלמ"ד נוסף (תוספת הלמ"ד למילה לאהוב) כלמ"ד לאבנר (ז"א הרבה מבינים את הפסוק כציווי ואהבת את רעך כמוך), ועל דעתי שהוא כמשמעו שיאהב הטוב לחברו כמו לנפשו". אב"ע מנסה להסביר מה משמעות המילה לאהוב כאשר מוסיפים לה מילת יחס ל…, והוא מסביר כי הפועל "לאהוב ל…" הינו כפועל יוצא, ובעברית משמעותו להאהיב על חברו את הטוב כמו שהוא אוהב את הטוב לעצמו. על סמך הסבר זה מסביר "שפת אמת" בקטע שהובא כי עיקרה של המצווה "ואהבת לרעך כמוך" היא לקרב את חברו לאהבת ה'. כשם שמצוות התוכחה לא נועדה להגברת היראה בה' כי להיפך להגביר את האהבה בה' אצל המוכיח והמוכח יחדיו.
רעיון דומה של הקשר ניתן למצוא במשלי בפסוק (פר' כז פס' ה') "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת" על פי רוב מקובל לפרש את הפסוק כפירושו של האבן עזרא "טובה תוכחת מגולה – …כלומר תוכחת מגולה שיוכיחוהו בגלוי טובה מתוכחת אהבה מסותרת כלומר שאוהביו יוכיחוהו בסתר טובה ממנה המגולה כי בגלוי יתבייש ויוסר". ע"פ פירוש זה האות מ"ם במילה מֵאַהֲבָה היא מ"ם היתרון ומשמעות הפסוק שכאשר מוכיחים מישהו בגלוי השפעת תוכחה זו, למרות הכאב לקבל אותה, היא השפעה חזקה מאד על המוכח יותר אם אוהבו שלא רוצה להכלימו יעיר לו בשקט.
אך המאירי מסביר את המ"ם הזאת כמ"ם מלשון "מתוך" (ולא כמ"ם היתרון) וכך מבואר הפסוק על פי פירושו – טובה תוכחה מגולה הבאה מתוך לב אוהב באהבה מסותרת. ע"פ הבנה זו ניתן להוכיח אדם רק במצב שכבר קימתי כלפיו את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" כי אז התוכחה היא למעשה חלק מתהליך של "ואהבת לרעך" בבחינת "להאהיב את השם על חברך".
(קדושים תשעד)
