מערכת שבתוןישי אילן, עו"ד
שבת הגדול זכתה לשמה זה גם בגלל סיומה של ההפטרה של שבת זו (מלאכי ג') – "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא …".
מדוע נבחר דווקא אליהו להיות המבשר של אותו יום ה' הגדול והנורא?
אליהו אינו מבשר הגאולה, כפי שנוטים לחשוב על סמך אותו פסוק. הפסוק אומר כך: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא… והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". אליהו הנביא (כך גם אומר המדרש) בא להכין את הארץ ליום ה'. מהו יום ה' בתנ"ך? יום הדין. אליהו, הוא הנביא המזוהה ביותר עם מידת הדין בתנ"ך ועל כן הוא זה שנשלח להכין את עם ישראל ליום הדין.
בליל הסדר אנו מוזגים את כוסו של אליהו ובברית המילה אנו מכינים את כסאו של אליהו.
הקשר בין ברית המילה לליל הסדר ברור. מי שלא עשה את הברית הפרטית – מילה, אינו יכול לעשות בליל הסדר את אירוע הזכרון לברית הכללית שנכרתה בין הקב"ה ועם ישראל ביציאת מצרים. באשר לאליהו הנביא, אנו מזמינים את אליהו הנביא לברית מכיוון שהוא זה שאמר – "בריתך הפרו". על כן אנו מזמינים אותו להיות נוכח בברית המילה, שכן אנו מראים לו שלא הפרנו את הברית. כך גם בליל הסדר, אנו מזמינים את אליהו הנביא להראות לו שלא רק שלא שכחנו את הברית הפרטית, אלא אנו אף מחדשים כל שנה את הברית הכללית עם הקב"ה בליל הסדר.
יתרה מזו. "התמזל מזלן" של ברית מילה וליל הסדר שאלו מצוות שרוב רובו של עם ישראל מקיים. שומרי מצוות וכאלה שאינם מקפידים לשמור מצוות כאחד. אליהו הציב אמות מידה מחמירות לעבודת ה', את אמירתו "קנוא קינאתי לה' אלוקי צבאות…כי עזבו בריתך בני ישראל" הוא אומר לאחר מעמד הר הכרמל בו כל העם נפל על פניו ולו לרגע אחד ואמר: "ה' הוא האלוקים". אף לאחר זאת – אומר אליהו "ובריתך הפרו", והוא לבדו לבדו נשאר נאמן לה' אלוקי ישראל. בעניין זה, משה רבינו הוא האנטי-תיזה לאליהו. ההפטרה של אליהו בהר הכרמל נקראת בפרשת כי תשא בה נמצא סיפור חטא העגל שאפילו לאחריו – משה רבינו מוכן עדיין לתת אשראי לעם ישראל. אין הוא מוכן שהקב"ה יעשה ממנו גוי גדול והוא אפילו אומר לקב"ה כי אם ישמיד את העם, טוב לו למשה שיימחה מספרו של הקב"ה. ייתכן שבליל הסדר וגם בברית המילה, אנו יכולים לעמוד אף ללא האשראי הגבוה של משה רבינו, ואפילו באמות המידה של אליהו. כל עם ישראל מקיים אותן. קשה לאליהו הנביא לבוא ולומר כי עם ישראל הפר את בריתו של ה', מכיוון שביחס למצוות הללו – עם ישראל מקיימן לאורך כל הדורות תוך שהיה מוכן למסור עליהן את הנפש.
הפסוק "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא", הוא הפסוק שעליו אנו חוזרים בסוף ההפטרה. אין אנו חוזרים על הפסוק שלפניו "זכרו תורת משה עבדי", על אף שזה הפסוק המתאים יותר הן לפסח והן לשבת שלפניו, שכן משה רבינו הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. ידועה השאלה מדוע אין משה רבינו מופיע בהגדה. ייתכן כי במה שנאמר לעיל יש בכדי להשיב על כך; בפסח אנחנו מספיק חזקים לעמוד גם באמות המידה המחמירות של אליהו הנביא – הקנאי ובעל הדרישות הבלתי מתפשרות, וכביכול – להזמין גם אותו, לשולחן הסדר, ולהתפלל שיקויים בנו "ונאכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר יירצה דמם על קיר מזבחך".
(צו תשעה)
