מערכת שבתוןפרופ' עלי מרצבך, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן
בפרשת החודש אנחנו קוראים על המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל, קידוש החודש, וממילא קביעת לוח, כמו כל אומה בעולם. כדי להבין כיצד בונים את הלוח העברי יש להעמיק ולברר מהו מולד הירח. מה משמעות המולד? מה הקשר שלו ללוח העברי? למה חשוב לדעת את המולד? מניין בא המנהג להכריז את המולד בשבת מברכים, בבית הכנסת? ואיך מכריזים אותו?
ישנם כמה סוגים של מולדות. יש מולד אסטרונומי הנקרא גם התקבצות (או קיבוץ בלשון הרמב"ם, הלכות קידוש החודש פ"ו, ה"א), הוא הזמן שבו הירח נמצא בין הארץ לבין השמש, קרוב לקו המחבר בין הארץ לבין השמש (ובשעת ליקוי חמה, על אותו הקו). משך הזמן בין שני מולדות אסטרונומיים משתנה, והוא נע בין 29 יום ל-30 יום. בזמן המולד לא ניתן לראות את הירח ויש להמתין כ-18 שעות עד לסיכוי לראייה הראשונה של הירח.
מולד הממוצע האסטרונומי (נקרא גם המולד האמצעי בלשון חכמי הלוח הקדמונים), הוא הזמן הממוצע שסביבו מתנועע המולד האמיתי. הזמן הממוצע בין שני מולדות אסטרונומיים הוא 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו- 2.9 שניות.
לעומתו, מולד הלוח (נקרא גם מולד העיבור או סתם מולד) הנקבע על ידי חז"ל חל כל פעם 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו- 3.3 שניות אחרי המולד הקודם. לצורך בניית הלוח העברי, מניחים שמולד הלוח הווירטואלי הראשון של חודש תשרי לפני בריאת העולם קרה בליל שני, שעה 11 בלילה ו- 204 חלקים (כאשר יש 1080 חלקים בשעה אחת). מולד זה זה נקרא מולד בהר"ד.
מולד הלוח חל היום כשעתיים אחרי המולד הממוצע (בגלל הצטברות של 0.4 שניות בכל חודש).
כאשר קידוש החודש היה מתבצע על ידי עדים שבאו להעיד על ראיית הירח החדש, חשיבות ידיעת מולד הייתה מועטת. אולם היום שאין מקדשים החודש על פי עדות, הלוח העברי הקבוע מבוסס בראש וראשונה על המולד. הכלל הראשון בבניית הלוח הוא שיום הראשון של ראש השנה צריך לחול ביום בו חל מולד תשרי (אלא אם כן נדחה בגלל אחת מארבע הדחיות), לכן חשוב לדעת את מולד הלוח. בנוסף, ניתן להצביע על סיבות אחרות לחשיבות ידיעת המולד:
הרב יוסף יוזפא בן משה קאשמן כותב בספרו "נוהג כצאן יוסף" (בשנת תע"ח): "טוב לידע המולד כדי לזכור את מצות החשבון". הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, כותב בספרו "ערוך השלחן" (תיז, ח): "המנהג לידע המולד בעת שמברכים החודש דהבית דין כשקידשו פשיטא שבלא ידיעת המולד לא היו מקדשים".
סיבה נוספת קשורה לתחילת זמן אמירת קידוש (ברכת) לבנה וסופה.
לגבי סוף הזמן, הגמרא במסכת סנהדרין (מא ע"א) אומרת: "ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן עד כמה מברכים על החדש-עד שתתמלא פגימתה, וכמה? אמר רב יעקב בר אידי אמר רב יהודה עד ז' (שבעה ימים מהמולד), נהרדעי אמרי עד ששה עשר". הפוסקים הכריעו כנהרדעי וקבעו שסוף זמן קידוש לבנה חל באמצע, בין שני מולדות, כלומר, 14 יום, 18 שעות, 22 דקות ועוד כשתי שניות אחרי המולד הקודם.
לגבי תחילת הזמן, בתלמוד הבבלי לא נאמר דבר, ובתלמוד ירושלמי (ברכות, פ"ט, ה"ב) כתוב: "הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חודשים". וכך פסקו הרבה ראשונים, לברך על הלבנה מיד בראייה הראשונה (רמב"ם, רש"י, מאירי, יד רמ"ה).
במסכת סופרים, פרק יט כתוב: "ואין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומישר רגליו ומברך". על מנת ליהנות מאורו של הירח, כתבו פוסקים רבים שיש גם להמתין שלושה ימים מזמן המולד. יתרה מזו, פוסקים אחרונים (למשל הפרי מגדים) הוסיפו שיש להמתין שלושה ימים "מעת לעת". כלומר שלוש פעמים 24 שעות מזמן המולד (כך פסק גם המשנה ברורה תכו, כ). השולחן ערוך (תכו, סעי' ב, ד) בעקבות המקובלים (ר"י ג'יקטיליא) פסק שיש להמתין שבעה ימים ולברכה במוצ"ש. היום, רוב הפוסקים הספרדים דורשים ששבעת הימים יהיו גם "מעת לעת". לכן חשוב לדעת את המולד לפי שעוננו.
מנהג הכרזת המולד בבית הכנסת בשבת מברכים הוא מנהג חדש ואינו מופיע לא בגמרא ולא בראשונים. הוא התחיל בקהילות אשכנז לפני כמאתיים שנה בלבד, והתפשט היום כמעט בכל קהילות אשכנז ואפילו במספר קהילות ספרד. כך כתב למשל רבי אפרים זלמן מרגליות ("שערי אפרים", תק"פ): "יש מי שכתב שנכון לידע בשעה שמברכין החודש אימת יהיה המולד לפי שעיקר של שם החודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד וכן אנו אומרים יחדשהו…"
לעומתו, הרב משה יאקאבזאן מהמבורג כותב: "יש מקומות שהנהיגו את עצמם… להכריז המולד וכן שמעתי ממרן מאורן של ישראל מהו' עזריאל הילדסהיימער נ"י כשהיה מתפלל בשבת מברכים בבית הכנסת של בחורים והיה בכבודו ובעצמו ש"ץ שהיה מכריז המולד…("מטה לוי", מכתב אל הרב מרדכי הורוביץ, אב"ד פרנקפורט, תרנ"ו). תשובתו של הרב מרדכי הורוביץ לרב משה יאקאבזאן היא חד משמעית: "אני על משמרתי אעמודה שאין לנו בזה שום יסוד מספיק לתקן. וגם הפוסקים אשר מפיהן אנו חיים לא הזכירו שמפרסמים את זמן המולד…"
וכן כתב הרב חיים רחמים יוסף פרנקו ("שערי רחמים", תרמ"א): "אין נכון להכריז בפרהסיא את זמן המולד, ורמז לזה אין אסתר מגדת מולדתה".
עם זאת כאמור, מנהג ההכרזה התפשט ברוב בתי הכנסת.
מהי צורת הכרזת המולד בבית הכנסת? לרוב מכריזים אותו לפי שעון ארץ ישראל, ורוב הציבור אינו מבין כלום. לפי שעון זה, היום מתחיל בשעה 6 בערב ובמקום דקות ושניות משתמשים בחלקים. זמן השעון הזה נקבע לפי אופק ירושלים, כך שגם אם מבינים אותו, רוב האנשים אינם יודעים איך להמיר זמן זה לשעון ישראל הרשמי.
יש המציעים להכריז את המולד באופן מסודר לפי הזמן הרשמי של מדינת ישראל (הנקרא גם שעון לפי אופק קהיר): קודם כל ממירים את החלקים לדקות ושניות. בשלב שני מתאימים לפי שעון ישראל. מכיוון שיש קצת יותר מ-5 מעלות מבחינת המקום הגיאוגרפי בין קהיר לירושלים, יש להחסיר 21 דקות לפי שעון חורף או להוסיף 39 דקות לפי שעון קיץ.
נסיים במאמר חז"ל (מסכת שבת דף עה ע"א): "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים – הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות."
(תזריע תשעו)
