פסח חזקיהו ומשמעותו

פסח של חזקיהו הוא דוגמה למנהיגות שהולכת בגדלות ומובילה מהפכה רוחנית גדולה

בתפילת מוסף של ראש חודש הוספנו השנה את המילים "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע", הוספה שנהוגה בכל הנוסחים בשנה מעוברת. ההסבר המקובל להוספה זו הוא שבכל שנה אנו מבקשים 12 ברכות כנגד 12 חודשי השנה, ובשנה מעוברת מוסיפים בקשה לרגל החודש הנוסף. מדוע מוסיפים דווקא את המילים "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע"? מה הקשר בין שנה מעוברת לכפרת פשע?

תשובה אחת לשאלה זו היא שאנו חוששים שבית הדין טעה בהחלטתו לעבר את השנה, דבר שיביא למכשולים חמורים בענייני חמץ בפסח וצום יום הכיפורים, "ולכן מבקשים שתגן תפלתנו לכפרת פשע זאת" (ר' ברוך עפשטיין, "ברוך שאמר", עמוד שלה). הסבר אחר נתן הרב ראובן מרגליות בספרו "מרגליות הים" (סנהדרין יב, ב) שקישר מילים אלה לעיבור שנה מיוחד במינו שביצע חזקיהו מלך יהודה.

חזקיהו המלך היה אחד המלכים הצדיקים ביותר, ולדברי אברבנאל, אף הצדיק מכולם. הוא היה בנו של המלך הרשע אחז, שהסית את העם לעבודת הבעל, העביר את בניו למולך, אסף וקיצץ את כלי בית המקדש וסגר את דלתותיו, ולדברי חז"ל סגר גם את דלתות תלמודי התורה. חזקיהו עלה למלכות תחת אביו בראש חודש ניסן, ומיד עם כניסתו לתפקיד החל במהפכה דתית אדירה. הוא השיב את הכוהנים והלווים לעבודתם, ופעל במרץ רב להשמדת האלילים ולטיהור בית המקדש מטומאתו.

חזקיהו ידע שלא די בהחזרת עטרה ליושנה בירושלים, אלא שומה עליו להתנחל בלבבות. הוא שאף לבצע מסע התעוררות לתשובה ולהעלות המוני יהודים לירושלים לחג הפסח. הייתה רק בעיה אחת שעמדה בדרכו, והיא שטיהור המקדש הסתיים בט"ז ניסן, יום למחרת יו"ט ראשון של פסח. מעבר לכך העלאת רבבות אלפי ישראל לירושלים אורכת זמן רב, ועליהם גם לטהר עצמם, אם מעבודה זרה ואם מטומאת מת.

אולם, הוא לא רצה בשום אופן להחמיץ את המומנטום של פסח. חזקיהו היה חזק ונחוש, והפתרון שלו היה לעבר את השנה, ולהוסיף חודש ניסן ב'. הוא קרא לברי-סמכא: "וַיִּוָּעַ֨ץ הַמֶּ֧לֶךְ וְשָׂרָ֛יו וְכָל־הַקָּהָ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשׂ֥וֹת הַפֶּ֖סַח בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִֽי", והרעיון המקורי זכה להסכמה מקיר לקיר, "וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר" (דברי הימים ב, לא, ב-ד). לאחר שקיבל אור ירוק לעבר את ניסן, קרא חזקיהו לעם, באמצעות שליחים ואגרות לעלות לרגל, וזאת לא רק בתחום שלטונו, יהודה, אלא אפילו במלכות ישראל. הוא ידע שחג הפסח הוא הזדמנות בלתי חוזרת לאחד את העם מחדש לחידוש הברית עם ה'. ואכן, ה' היה אתו והוא "עָשָׂ֖ה וְהִצְלִֽיחַ", כי "הָֽיְתָה֙ יַ֣ד הָאֱ-לֹהִ֔ים לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לֵ֣ב אֶחָ֑ד… לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת בַּחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י קָהָ֖ל לָרֹ֥ב מְאֹֽד".

ההצלחה הגדולה הושגה תוך התעלמות מהלכה מפורשת שאין מעברים אלא את חודש אדר. לדברי המשנה (פסחים ד, ט) היו שלושה דברים שעשה חזקיהו, ולא הודו לו חכמים שעשה כראוי, ואחד מהם הוא: "עיבר ניסן בניסן". מורי וידידי הרב יואל בן-נון ציין שחכמים עמדו על שמירת כל תג ותג של ההלכה, בעוד חזקיהו ראה את התמונה הגדולה, והבין שיש צורך לפעמים לוותר על סעיף מסוים בהלכה, כדי להוביל מהלך גדול של חזרה לעבודת ה' וקידוש ה'.

אכן, גם חזקיהו חש שעיבור חודש ניסן איננו "גלאט", וייתכן שבשל כך "הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ עֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר: ה' הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד", ומדברי המקרא "וַיִּשְׁמַ֤ע ה' אֶל־יְחִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּרְפָּ֖א אֶת־הָעָֽם", נראה שה' אישר את מעשהו. התוספת של המילים "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע" בראש חודש בשנה מעוברת, רומזת לתפילת חזקיהו "ה' הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד", כאומרת: "מי שכיפר לחזקיהו המלך בשנה המעוברת ההיא, הוא יכפר עוונותינו בשנה המעוברת הזאת".

יש בוודאי הרבה נשים ואנשים שהיו שמחים להוסיף ניסן ב', אך אין בידינו לעשות זאת. יש אנשים רבים שהיו שמחים לבצע התאמות ושינויים נוספים בסעיף זה או אחר בהלכה במטרה לקדם עניינים רבי-חשיבות לעם ישראל ולתורתו, אולם איננו מתיימרים ליטול לעצמנו את העטרה של חזקיהו מלך יהודה. ועדיין יש בפסח של חזקיהו דגם ודוגמה למנהיגות שהולכת בגדלות, ומסוגלת להתעלות מעל פרטים קטנים כדי להוביל מהפכה רוחנית גדולה.

(תזריע תשפ"ב)