הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)הלילה המופלא הזה, שבו אנחנו מתקשרים לשורשים העמוקים ביותר של היסודות שלנו. "שלח את עמי ויעבדוני" הייתה הדרישה מפרעה, והיא מחברת אותנו לשני היסודות: החרות והשחרור מכל שעבוד אנושי, והכניסה לעבדותו של ריבונו של עולם, מלך מלכי המלכים, שעשה אותנו סגולה לו מכל העמים, וקשר אותנו בברית נצח. במוקד אנו מציבים הלילה את הילדים, שהם הכתובת העיקרית של המתרחש סביב שולחננו.
הלילה המופלא הזה שבו אנו מקימים את האומה מחדש, אחת לשנה, בקורבן הפסח, הקושר את כל היחידים בעם ישראל לכדי אומה אחת. בד בבד עם ברית המילה וברית המשפחתיות הכרותה בין כל משפחה בישראל ובין ריבונו של עולם – יש לנו ברית לאומית עימו. לא כיחידים אנו ניצבים מול הקב"ה כי אם כעם אחד, שהוא גוי אחד בארץ, ובלילה הזה אנו מזכירים לעצמנו שאנו עם אחד, הקרוא כולו, על הבנים המופיעים בו ועל אלה שלא – לליל הסדר.
הלילה המופלא הזה שבו אנו כורתים ברית עם החובה שלא לשכוח את כל העבדים או הגרים שאנו קשורים בהם. אנחנו היינו במצרים, ואנחנו יודעים מה טיבו של הסבל, ומה טיבה של עבדות – בשל כך אנחנו מצווים להעניק גם לעבד יום מנוחה שביעי, לא להונות גר ולא ללחוץ אותו, ולא להסגיר עבד אל אדוניו.
הלילה המופלא הזה שהוא ראשיתה של התורה – "אנכי ד' א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" – המהווה את שורש האמונה בריבונו של עולם שאינו רק בורא העולם, כי אם מנהיגו לאורך ההיסטוריה, ומוביל אותנו מליל יציאת מצרים אל אור הגאולה העתידה לבוא. בד בבד, אף אנחנו מחויבים בברית מיוחדת זו, ומכוחה ניתנו לנו מצוות, חוקים ומשפטים, שאנו מקיימים באהבה וביראה, ברצון ובחובה.
הלילה המופלא הזה שבו אנו רואים את עצמנו כאילו אנחנו עצמנו יצאנו ממצרים, ומזדהים עם השעבודים הרבים שהיו לאורך הדורות, לא שוכחים את הצלקות הקשות שהן הותירו בנו, ומתוכן חושפים גם את האור הגדול שהתגלה לנו בניסים ובנפלאות שראינו לאורך הדורות. פיוטי סוף ההגדה מלמדים אותנו על היות הלילה הזה מיועד גם למסכת הגדולה של השעבודים והגאולות שחווינו לאורך ההיסטוריה.
הלילה המופלא הזה שבו לימדה אותנו החסידות לשים לב גם אל המיצרים הפנימיים שלנו, אל היצירה מגלות לחרות פנימיות, אל גאולת הדיבור ("פה סח") והפיכתו למביא מזור ותרופה, שמחה וכנות, ישועה וחסד. מסע אישי פנימי משעבוד לחמץ שבנו ולנוגשים שלנו אל עבר ברית מחודשת עם החרות הפנימית, הכנות, הנקיות, והמצה הבראשיתית שבתוכנו.
הלילה המופלא הזה שלכל אלה מצטרפת גם התפאורה: הכלים המיוחדים, התפריט שבריחו מחיה בנו את האווירה של הפסח, החומרות ההלכתיות החיות בשלום גם בצד הציניות כלפיהן, הניגונים, המשפחתיות, וכל מה שמקופל במילים "ליל הסדר".
הלילה המופלא הזה שבו אין אנו שוכחים את ה"שקופים", שהוצאנו מכספנו כדי להעניק גם להם את האפשרות, שהזמנו אותם לשולחן הסדר שלנו כדי לחדש את הקשר בין כולנו, שלא שכחנו את אלה שאינם מסוגלים, ושלא הפכנו אותו לשמחת כרסנו בניגוד לשמחת החג.
תפילה עמוקה שכל זה יתרחש בלילה המיוחד והמופלא הזה. חג שמח
(פסח תשעח)
