הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)השנה נקרא את פרשת שמיני בשבת מברכים של חודש ניסן. הפרשה פותחת ב'חנוכת המשכן' ביום השמיני של ימי המילואים שחל בר"ח ניסן (שמות מ יז. שלא כא"ע שמות מ ב, ששמונת ימי המילואים התחילו בר"ח ניסן). ביום זה הגיע לשיאו ולהשלמתו תהליך ממושך של פרויקט לאומי – בנית המשכן וכליו, שהחל למחרת יום הכיפורים (רש"י שמות ל"ה, א). חכמים נחלקו מתי הסתיימה הבניה בחנוכה או באדר, אך חנוכתו נדחתה לניסן. ו"למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו" (תנחומא פקודי יא). עקידתו של יצחק אבינו היא, כידוע, היסוד לתורת הקרבנות בישראל.
ביום זה הסתיימו גם שמונת ימי המילואים. ימי הכנה אינטנסיביים שבהם תרגלו את ההקמה של המשכן ופירוקו ואת עבודת הקרבנות ע"י הקרבת קרבנות המילואים. השיא היה שבסיום הקמת המשכן ירדה אש מהשמים: "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" (ויקרא ט כד). והקב"ה משרה את שכינתו: "ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ד' מלא את המשכן" (שמות מ לד).
התהליך כולו מוכוון לסיומו. יש תאריך יעד שעד אליו הכל צריך לפעול בצורה מושלמת. כדי להגיע לכך, יש לקבוע שלבי ביניים. הכל מוביל לקראת 'רגע האמת', שבעבורו התקיים התהליך כולו. תוך כדי התהליך עשויות להיות עליות ומורדות. בדרך כלל עיקר התכונה והמתח מתרכזים לקראת רגעי הסיום. אם הסוף טוב מרגישים שהכל טוב, בבחינת 'טוב אחרית דבר מראשיתו', ו'הכל הולך אחר החתימה'. אם התהליך לא יגיע ליעדו ובזמן, תהיה זאת החמצה גדולה של התהליך, כי אח"כ כבר אין אפשרות לשנות. רגע הסיום הוא רגע גורלי שיש בו רגישות גבוהה ופוטנציאל נפיץ. לעיתים יש בו רק מרווח קטן, כחוט השערה, בין ההצלחה להחמצה.
ביום השמיני, בשיאו של התהליך, אירע האסון הגדול של מיתת נדב ואביהוא בקודש הקודשים בהקריבם אש זרה. החל מר"ח החלו ימי הקרבת קרבנות הנשיאים. ימי שמחה עם רגישות נפיצה 'וגילו ברעדה'.
ב'ימי המילואים' השנה תכנס מערכת הבחירות לישורת האחרונה ותגיע לסיומה. עשרת הימים הגורליים שבהם, לאחר מספר חודשים של קמפיין, יוכרע המהלך כולו. לכאורה 'חגיגה של דמוקרטיה' לריבונות היהודית המתחדשת אחרי שנות אלפיים, אבל גם ימים של רגישות נפיצה שמחייבים זהירות יתרה. המפלגות כולן עושות מאמץ גדול של הרגע האחרון כדי לגרוף עוד קול. יש תאריך יעד אליו מכוונים כולם. ספין רודף ספין, וקרב הסרטונים הרשתיים בעיצומו. נדמה שמערכת זו תיזכר כאחת המערכות הקשות והנמוכות. בציבור הכללי ובציבור הדתי. בחלוף תאריך הבחירות תיפול ההכרעה למספר שנים. אחריהן יהיה קשה לשנות. נושאים רבים וגורליים עומדים על הפרק. עתידה של מדינת ישראל, היחס ליהדות ותורת ישראל, וגורלה של ארץ ישראל. המחנות התפצלו והתחלקו לרסיסי מפלגות שמאיימות על גורל הגושים כולם, גם בציבור הדתי. ישנם קולות צפים, שמשנים את דעתם לכאן ולכאן בהתאם לאירועים. ובהתאם לכך מניידים את תוצאות הסקרים העיתיים. ויש כאלה שלא נח להם במצב הקיים ומבקשים שינוי, למרות שלא מובטח לאיש שהתחליף יהיה טוב ממה שכבר קיים ואולי אף גרוע יותר.
קרוב לוודאי, כמו במערכות בחירות קודמות, שברגע האחרון, לקראת שעת ההכרעה, יהיו רבים שלבסוף 'יחזרו הביתה'. למקום המוכר שהיה ביתם בכל השנים.
(שמיני תשעח).
