הרב שהיה קשוב לצרכי הדור

בשלושה דברים ניכר רב: באישיותו, באנושיותו ובמורשתו.

כדרכו של עולם, ככל שחולפות השנים, הולכת ונשכחת דמותם של ראשונים ואת מקומם תופסים אחרונים.

הרב יצחק נסים נ"ע, כיהן כראשון לציון במשך טו"ב שנים ונהג את רבנותו ברמה. מסכת החיים שלו הייתה שונה במובהק מכל הרבנים הראשיים שהיו לפניו ולאחריו. בימי עלומיו למד תורה הרבה וקיים קשרים עם גדולי הרבנים בני דורו, דוגמת הראי"ה קוק וה'סבא קדישא' הרב אלפנדרי. לימים, עלה לארץ ישראל מבגדד במסע על גמלים, אך נמנע להתפרנס מן התורה ועסק במסחר (בשלב מסוים אף היה מועמד לכנסת השנייה!). עצמאותו ואופיו התקיף אפשרו לו לנקוט במהלכים אמיצים, שלא תמיד תאמו את רוח השלטון או המפלגות שביקשו לנכס לעצמן את מוסד הרבנות.

לצד תשובות עמוקות בהלכה, שחלקן כונסו בספרו שו"ת יין הטוב, הותיר אחריו גם פסקי הלכה רבים שנכתבו בקיצור נמרץ. בימים אלה הופיע (בהוצאת "יד הרב נסים") מבחר נוסף שלהן תחת הכותרת "לכלל ולפרט – הלכות קצובות".

נושאי התשובות סבים-הולכים עולם ומלואו: הלכות מדינה, מקדש ומצוות התלויות בארץ; ענייני אורח חיים ויורה דעה; מעמד האישה והיחס לאומות העולם, גֵרות ובירור יוחסין; וביאור סוגיות שונות.

כדרך ספרות השו"ת, גם בחלק מתשובות אלה ניתן ביטוי לרוחם המיוחדת של הזמן והמקום. כך, למשל, בתשובה שהשיב עוד בשנת תרפ"ז לרבנית פרחה ששון, תלמידת חכמים ואֵם משפחת ששון, ה"רוטשילדים של המזרח", מתייחס הרב נסים לזיהוי ה"פאפיה" שהייתה נפוצה בהודו אך חוצה לה הייתה בבחינת פרי חדש, זה מקרוב בא, ודן בברכה שיש לברך עליו.

בתשובה מאוחרת יותר שנשלחה בשנת תשי"ט לקבוצת הצופים במעגן מיכאל(!), דן הרב בסוגייה מרתקת של הדברת ארבה בשבת, לאחר שמכה זו פקדה בהמוניה את ישראל ואיימה לכלות את שדותיה. בעקבות דיון שהתקיים במועצת הרבנות הראשית – לבקשת אנשי הקיבוץ הדתי טירת צבי – נקבע שאין זו מכה שיש בה ספק פיקוח נפש, אך ניתן להילחם בה גם בשבת באמצעות לא יהודים, בשל הנזק הכלכלי העצום שכרוך בעקביה, או באמצעות מכונות ריסוס ידניות שיופעלו על ידי יהודים באזור הארבה אך לא באמצעות ריסוס ישיר עליו. מכיוון שאמצעים אלה הוכחו כלא יעילים, הלך הרב נסים צעד נוסף להיתר בתנאים מסוימים וביניהם הפעלה ידנית של מכונות הריסוס ושימוש בחומר שלא יביא להמתת הארבה אלא בחלוף זמן מסוים.

שאלות מרתקות אחרות מתייחסות ליכולת לנַהֵג את אורחותיה של מדינה יהודית לאור ההלכה. כך, למשל, התיר הרב נסים ליהודי שומר מצוות לכהן כמפקד תחנת כיבוש אש בפרדס חנה, ובלבד שיֵדע היטב את ההלכות השונות שעניינן איסורי שבת והיתריהן לצורך פיקוח נפש. בתשובה אחרת התיר הרב נסים לאנשי הסוכנות לחלל שבת על מנת להעלות לארץ את יהודי מרוקו לישראל, כאשר הדבר היה כרוך בפיקוח נפש ולא ניתן לדחותו עד לאחר השבת.

על אף קיצורן, בתשובות אלה יש משום "גילוי פנים בהלכה" כהלכה, של "בעל הלכה" גדול, שלצד גדולתו בתורה היה קשוב לצורכי הדור והשעה.

(שמיני תשפ"א)