מערכת שבתוןהפארודיות של פורים
דר' מאיר נזרי
חוקר שירה וקהילה
מגילת אסתר, מסכת תענית ומדרשי אגדה הם מקורות פורים למאורעותיו. קריאת המגילה, סעודת פורים, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים הם מנהגי פורים המפורסמים. מנהגים נוספים לנוער בסימן של 'ונהפוך הוא' הם ההתחפשות, מינוי רב לפורים, הצגות ותהלוכות 'עד לא ידע' ועוד, שמקורם בעיקר באשכנז.
פורים הוא גם מקור השראה לחיבורן של כ-300 יצירות שנכתבו עליו: פיוטים, שירים, פזמונים פרודיות, מחזות והצגות הן בעברית והן בלשונות היהודים: בלאדינו, ביידיש, בפרסית ועוד. במאמר זה נתמקד בסקירה מדגמית של היצירה הספרותית שנכתבה במהלך הדורות על פורים מעין הרחבה לצוואתה של אסתר 'כתבוני לדורות'.
מדגם פיוטים מרכזיים:
פיוט מרכזי לשבת זכור באשכנז: 'אץ קוצץ' לקליר על מגילת אסתר.
כנ"ל בספרד: 'אדון חסדך בל יחדל' המרצה את מאורע המגילה לפי סדר א"ב.
פיוטים לפורים באשכנז: 'אשר הניא' אחרי קריאת המגילה ונחתם ב'שושנת יעקב'; קרובה לקליר לפורים בת ח"י בתים כנגד ח"י ברכות 'ויאהב אומן יתומת הגן'.
כנ"ל בספרד: לרשב"ג 'ככלות ייני'; 'פורים פורים לנו' לר' יוסף גליינו (מן המאה 17 סלוניקי); 'רונו גילו' לר' רפאל ענתבי מן המאה ה-19 (חלב).
מחזות: מחזה ראשון לפורים נתחבר בספרדית בשם אסתר ע"י שלמה אושקו ואליעזר גראציאנו ב-1567. ביידיש נתחבר מחזה ראשון בשם 'אחשורוש שפיל' ב-1708. מספר המחזות הגיע ב-1903 ל-15. נושאיהם הם סיפורי המגילה ונושאים תנכיים אחרים, כמו מכירת יוסף ודוד וגלית.
פארודיות: חיקוי ספרותי מבדח של טקסט מקודש מקראי או אחר. פארודיה ראשונה, 'מסכת פורים', נתחברה על ידי קלונימוס בן קלונימוס מן המאה ה-14 ונדפסה בונציה ב-1522. ב'כל בו לפורים' (לבוב/1855) רשום בשער הספר 'שאלות ותשובות שיכורים ודברים אחרים חדשים נפלאים משמחים לבב… לעונג ולשעשוע יום הפורים לזקני ת"ח ולהני הנעורים'.
תומך שיכורים השפיעה נא!
מקצת פארודיות לפורים מתוך 'מסכת פורים' ו'כל בו פורים':
- הקפות לפורים
אתה הראית לדעת כי היין הוא המשקה אין עוד מלבדו.
אנא היין השפיעה נא! אנא הדבש הגמיאה נא! אנא הגפן השקנו ביום קראנו!
תומך שיכורים השפיעה נא! תירוש ודבש הגמיאה נא! תמים בעמו השקנו ביום קראנו!
- קידוש לפורים
יום הפורים ויכולו המים מהארץ וכל צבאם, ויכל לוט ביום פורים כדו אשר שתה… ויברך את יום הפורים ויקדש אותו כי בו שתה מכל משקיו… ותתן לנו באהבה… את יום חג הפורים הזה זמן שכרותנו… ברוך… שהשקנו והשכירנו והגמיאנו ליום הזה.
- שיר לפורים
יום זה מכובד מכל ימים / כי בו ישתה צדיק תמים.
כל השנה תעשה מלאכתך / ויום הפורים ליינך / פורים לא תעשה בו כל מלאכה / כי חג הוא לפרי הכרמים…
- שו"ת לפורים
שאלה: איש תם בעירנו שתה בפורים ונשתכר, ובכל זאת ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. מה תקנתו, ובמיועד אם יארע לו המכשול גם בשנה הבאה?
- שיר המעלות ליולדת בפורים:
אשא עיני אל הערים. מאין יבוא ייני… הנה לא ינום ולא יישן. שותה ישראל…
- הושענות לפורים:
למענך ייננו הושענא! למענך תירושנו הושענא!
- מסכת פורים פרק שני הכל חייבים, משנה וגמרא
הכל חייבים בשתייה. מנה"מ? א"ר דנא אמר קרא 'והימים האלה נזכרים ונעשים', ואין זכירה אלא ביין, שנאמר 'זכור את יום השבת לקדשו'. מה זכירה האמורה בשבת ביין, אף זכירה האמור בפורים ביין. רב בדא אמר: הא לא צריך קרא. אתיא מק"ו מפסח. מה פסח דלא הוא הצלה אלא משעבוד לגאולה חייב בשתיית יין, פורים דהוא הצלה ממיתה לחיים אינו דין שחייב בשתיית יין?! בין למר ובין למר אין לי אלא שתייה, שכרות מניין?
- קטעי הגדה לפורים
מה נשתנה היום הזה מכל הימים, שבכל הימים אנו שותים מים, שכר או יין, והיום הזה כולו יין…
עבדים היינו לאחשורוש בשושן… ואפילו כולנו שבעים, כולנו זקנים מצוה עלינו לאכול ולשתות וכל המרבה להשתכר הרי זה משובח.
מעשה ברבי גרגרן ור' יינא ורבי חמרן ורבי שכרן ורבי בקבוק, שהיו אוכלין ושותים בסעודת פורים והיו משתכרים… עד שנפלו תחת השולחן…
ושאינו יודע לשתות את פתח לו את הפה שנאמר הרחב פיך ואמלאהו…
ברוך שומר יינו במרתף כל השנה לפורים ברוך הוא…
חסל סדור פורים כהלכתו / ככל משפטיו וחוקתו
כנגד כתיבת הפרודיות הנ"ל יצאו כמה חכמים ובראשם הרב שמואל אבוהב מגדולי רבני איטליה בשו"ת שלו 'דבר שמואל' (ויניציאה תס"ב/1702, סימן קצג) הכותב כי האיסור החל על קריאה במחברות עמנואל הרומי חל גם על מסכת פורים ונוסף עליו גם איסור חילול השם.
אכן, היצירות הפארודיות הנוצרות על ידי חיקוי של לעג לקטעים מסורתיים מקודשים הכוללים קטעי מקרא, משנה וגמרא, הלכה ותפילה כולל קדיש – שנכתבו רובן ע"י ת"ח מעלות שאלות: איזה היתר מצאו להם להפוך מקורות מקודשים ליצירות שעשוע? ומדוע התופעה נוצרה בעיקר באיטליה ואשכנז ופחות בקהילות ספרד?
קהילות איטליה, גם במאה ה-13, עדיין לא הגיעו אל המנוחה מהפורענויות הפוקדות אותן, ויום פורים הוא מעין מועד מתאים לתת פורקן לחיים השגרתיים בבחינת 'ונהפוך הוא'. עוד מעט וימי הפסח קרבים, ועלילות דם קרבן פסח תתחדשנה, והיהודים שוב יתכנסו בבתיהם.
אווירה פחות מתוחה פקדה את קהילות ספרד, במיוחד בתקופת תור הזהב בספרד, בה נכתבו לא רק שירי קודש, אלא אף שירי חול. גם בטורי השירים שיבצו המשוררים פסוקים במשמעות חדשה. שמואל הנגיד המיוחס אליו המבוא לתלמוד נחשב לנציג שירת היין וכתב שירי יין ליום יום, ולא רק לפורים נוסח 'ככלות ייני לרשב"ג'. תופעות של חרדיות, דתיות וחילוניות פסחו מעל הקהילות הספרדיות שראו עצמם יהודים שומרי יהדות ללא תוויות, וידעו להתפשר ו'להתמסר', קרי להסתפק במסורת. על רקע זה אפשר להבין את היעדרו של פסק זמן פורימי או פארודי, שלא היה נחוץ.
