מערכת שבתוןלנהל מועצה מקומית גדולה זה לא סיפור פשוט. בטח ובטח בשעה שעשרות מתושבי המועצה נושאים את נגיף הקורונה ומאות אחרים נמצאים בבידוד כפוי. איך מתנהלים? איך מגישים את השירות הכי טוב, חרף כל המגבלות? מה עושים עם הקשישים? עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, משתף את קוראי 'שבתון' באתגרים עמם הוא מתמודד בימים אלה. והמסר הוא- יהיה טוב
עודד רביבי
במועצה המקומית אפרת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, ישנם 49 נשאים של נגיף הקורונה וכמה מאות עדיין בבידוד. במהלך השבועיים האחרונים, כאשר עמדנו על יותר מאלף מבודדים, כתבנו הלכה למעשה "תורת לחימה מועצתית", כזו שיש בה עשה ואל תעשה, מידת השקיפות לציבור, העברת המידע. למדנו לתפעל את המועצה על אגפיה השונים גם מרחוק וכל זאת כדי לוודא שגם למבודדים יהיה מי שיפנה את האשפה. לצד כל אלה התגייסנו להגברת הבדיקות יחד עם מתנדבים במועצה, מתנדבים אחרים אגב סייעו בקניות, בישולים והבאת תרופות. למדנו שוב כמועצה וכקהילה שביחד ננצח.
הרשות המקומית נמצאת בימים אלה בחזית. היא זו שאמורה, הלכה למעשה, יחד עם גורמי האכיפה להביא את הציבור למלא אחר התקנות לשעת חירום. היא גם זו שצריכה לתת מענה להשלכות של אותן החלטות.
למשבר הקורונה נכנסה המועצה כשהיא איתנה במספר מוקדים קריטיים. לפני כשנה הקמנו צוותי צח"ש- צוותי חוסן שכונתיים. צוותים אלה, יתברר במעלה הדרך, חיוניים להעברת מידע שוטף מהשכונה אל הרשות ומהרשות אל השכונה. החברים בצוות מכירים היטב את הצרכים השונים, יודעים לזהות ולהציף בעיות ואף לסנן מידע שאינו חיוני לרשות.
באפרת גם מוקד חירום מקצועי שמאפשר יצירת קשר מהיר עם התושבים ובכלל זה העברת מידע. יחד עם אנשי המוקד ואנשי מועצה אחרים פעלנו כבר בתחילת הדרך מול מי שנדבקו בקורונה כדי שאלה יסכימו לוותר על הסודיות הרפואית ולפרסם את שמם. בזכות ההיענות הרחבה, שנבעה מאחריות חברתית של הנדבקים, ידענו לפרסם את שמותיהם ואף לציין את המקומות הציבוריים בהם שהו ובכך נכנסו מי שהיו צריכים להיכנס לבידוד בצורה מהירה יותר מכל רשות אחרת. במקביל, לאור פניית איש מד"א ששיתף ב"צוואר הבקבוק" של הבדיקות, מצאנו מענה מהיר. ההבנה כי משרד הבריאות מעביר עדכון על חולה אפשרי למד"א וזה האחרון מוציא ניידת שתיסע, תקח דגימה ואז תחזור לירושלים, יכלה כאמור לקבל מענה טוב יותר על ידנו. מתנדבי מד"א בשיתוף המח"ר באפרת הוכשרו לקחת דגימות, אנחנו מצדנו הקצנו רכב של המועצה לטובת שינוע הבדיקות מאפרת למעבדה בירושלים, וכך זמן יקר נחסך. בסיוע צוות החוסן השכונתי, אגף הרווחה ומטה הוותיקים ידענו למפות את הקשישים, בעלי מוגבלויות ונזקקים אחרים. פעלנו שאלה מתוכנו שנמצאים איתם בקשר ימשיכו לעמוד איתם בקשר. גם כלפי אלה שבתחילת הדרך ידעו לומר שהכל טוב. פעלנו לשימור קשר על בסיס כמעט יומיומי.
דבר דומה קרה עם העולים החדשים דוברי שפות שונות. מטה הנוער ומטה המתנדבים במועצה התגייס לכל משימה שנדרש, חלוקת מזון, חלוקת ערכות הפעלה, סיוע בהבהרת מידע לקשישים ועוד.. מצאנו את עצמנו מגויסים למשימה ומסביבנו ים של אנשים שביקשו משימה לעשות טוב ולסייע.
שגרת החירום שנכפתה עלינו הציבה אתגרים חדשים ובהם גם הילדים. כראש מועצה וביחד עם הספרייה אנחנו מנהלים מידי יום שעת סיפור מועצתית במהלכה אני מקריא ספר ילדים אותו בוחרים הילדים באותו בוקר. ההקראה נעשית בדף הפייסבוק ומאפשרת לילדים לקחת חלק פעיל. אין לי ספק כי ההשתתפות של ראש המועצה במיזם כזה היא חיונית לשידור רוגע על אף המצב.
שגרת החירום בעיני כוללת גם "שעון לחימה" ניהול דיווח יומי מידי בוקר של ראשי האגפים הרלוונטיים, הגדרה ברורה של מי מנהל את שעון הלחימה וכמובן שמי שמתכלל הוא ראש הרשות לאחר שמקבל את כלל הדיווחים. בין היתר הקפדנו על סיוע בהוצאת האשפה למבודדים בצורה מתואמת, לצד מבצע החיטוי בסיוע הכבאות. הקפדנו על ניקיון הרחובות. יחד עם המועצה הדתית ורב המועצה פעלנו באופן מוקדם יחסית לסגירת בתי הכנסת והגבלת השימוש במקוואות. הוצאנו סרטון הדרכה להגעלת כלים בבית וניהלנו קו ברור מול התושבים בנושא. אגף הרווחה הפעיל קו חם פסיכולוגי להורים ולילדים והשיטור הקהלתי יחד עם אגף הביטחון במועצה פעל להסביר לתושבים את ההנחיות.
גם בניהול התקשורתי לקחנו יוזמה והובלנו, צעד זה אפשר שליטה מסויימת במה שנאמר בתקשורת הארצית. ההחלטה לצאת בהודעה מסודרת נבעה מהרצון לסנכרן בין המידע שיש בידי התושבים לזה שיופיע בתקשורת הארצית. אי סנכרון שכזה עלול היה ליצור תבהלה מיותרת בקרב התושבים. בימים אלה, לאחר שלמדנו להתמודד והפכנו לשגרה את החירום, אנחנו נמצאים בפני אתגר חדש "תחושת האחרי". כמועצה אנחנו פועלים בכל דרך להסביר כי האירוע לא נגמר, לא באפרת, לא בישראל ולא בעולם ועל כן יש כאמור להישאר בבית, להקשיב להנחיות לשטוף ידיים ולהקפיד על מרחק.
בימים אלה מסקנות הביניים שלנו נלמדות בחוברת מיוחדת של פורום מנכ"לי הרשויות המקומיות. אין לי ספק כי שיתופי פעולה בידע ובניסיון ישפרו את ההתנהלות. אני גאה בתושבים של אפרת, על המשמעת ועל ההתגייסות למען האחר. אני מתרגש כל רגע מחדש לראות את האכפתיות של אנשי המועצה לתושבים ויודע שביחד ננצח! לצד כל אלה צריך לזכור שאנחנו בימים של קבלת החלטות שאינה פשוטה, כל אחד בד' אמותיו. גם אני כראש רשות מתמודד עם שאלות לא פשוטות, בין היתר לקריאה להשאיר בהסגר רק את המבוגרים ובעיני דווקא זו העת להוכיח כי נותרנו בסולידריות שהופגנה ביציאת מצרים "בנערנו ובזקננו נלך". בקריאת פרשת זכור קראנו כי העמלק תקפו את החלשים "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" עתה עלינו להתייצב ולתת יד לנחשלים אחרינו, אלה שהקורונה מאיימת עליהם יותר מכולם, לא נפקיר את הנחשלים!
ההגדה של פסח שנקרא בעוד מספר ימים מספרת על מכות מצרים. דומני כי איש מאתנו מעולם לא חווה את משמעותה של מכה כמו שחוו במצרים. אני מרשה לעצמי להעריך כי לימים נבין שחווינו אירוע בסדר גודל תנ"כי. מכת הקורונה נמצאת בכל מקום. לא ברור כיצד היא עוברת, מי נדבק ומי נפגע. בהגדה מסופר גם על הקושי של משה בהנהגת העם, אבל ברור גם שהיכן שהוא הפגין נחישות, שם היו פחות צרות ופחות קריאות תיגר. נדמה לי שאלה ימים שבהם נבחר הציבור צריך להיות נחוש כלפי תושביו בקריאה לשמור על ההנחיות ולהישאר בבית. נקרא איש איש בביתו את ההגדה, נזכר קצת בסולידריות החברתית, נדון במנהיגותו של משה ונקבל עלינו להיות עם אחד קשוב ומאוחד, דואג לזולתו גם ביום שאחרי ! חג פסח כשר ושמח.
