הסגולות שיעצרו את מגיפת הקורונה

סגולות בדוקות להתמודדות עם הקורונה

צבי מור

אני מניח שגם רבים מכם קיבלו בוואצאפ מבול של סגולות והבטחות שדווקא אתם תצליחו לעצור את המגיפה אם רק תקראו 'פיטום הקטורת' או 'יושב בסתר עליון' ותעבירו לעוד עשרה אנשים בלי לשבור.

וזה מחזיר אותי שני עשורים לאחור, בסמינריון דתילוני – לנוער דתי וחילוני – מטעם בני עקיבא, כשבאו לנטילת הידיים לפני הארוחה, ביקשה אחת החילוניות מאחת הדתיות את טבעותיה כדי שגם היא תוכל להסיר אותן לפני נטילת הידיים….

ואם בימים האלה תגיעו לכותל, בלי שום הכנות ותישארו פשוט כפי שאתם, ובמיוחד אם תקנו מהקבצנית את החוט האדום שמוכרים רק בכותל, ואיך שכחתי, תטמינו פתק בכותל כדי שה' יוכל גם לקרוא למקרה שלא שמע – ברור שאתם ורק אתם תעצרו את המגיפה, בדיוק כמו אהרן הכהן והנחשים השרפים.

מעשה בראש ישיבת הסדר שנשאל לפני שנים על ידי תלמידיו משיעור א' אם לעלות להר הבית, וענה להם שגם אם מותר, לא הגיע זמנם. הנלי"ם פסקו לעצמם, ועלו להר הבית. כשחזרו, מסר ראש הישיבה שיחה בבית המדרש וזו לשונו (פחות או יותר): "אין בעיה, תעלו להר הבית עם עיתון ידיעות אחרונות שקראתם באוטובוס בדרך, ועם החברה שלכם מהסניף שאתם לא הכי מקפידים איתה על שמירת העיניים."

יש אמונה שמקיפה את הציבור הדתי-מסורתי-חרדי (בקיצור כולם), שאם רק נעשה איזה מעשה, נלחש איזה לחש, נדביק איזה סטיקר עם צירופי אותיות ושמות, נגיע למקום קדוש ואפילו לקדוש ביותר ונגיד פרק תהילים בעדיפות לגלגולי עיניים ברקע, כל שנבקש – יהי!

אז אני ממש מצטער, אבל כל זה נראה לי דפוסים ושיטות של עבודה זרה שלא דורשת מהאדם שינוי פנימי לטובה, אלא רק מעשה ועדיף שיהיה מעשה מוזר ומיסטי כמה שיותר כי כך הוא ודאי יותר קדוש. ודרך אגב, אני ממש לא מבין למה ממשיכים להגיד בקול את השם המפורש "ק ו ר ו נ ה" ולא אומרים בלחש "המחלה" או "המגיפה"…

אז לטובת מי שמזדהה עם הדברים, אכתוב כאן עבורי ועבורכם, מספר סגולות בדוקות, לדעתי, להביא טובה וברכה לעולם:

1. נהיה מאירי פנים לבני זוגנו, נעזור להם בכל אשר נוכל, נציע תדיר את עזרתנו ונחבק במילים ובמגע.
2. נהיה סבלניים וחייכנים כלפי ילדינו שגם להם קשה להיות כל היום בבית (ובמיוחד אתנו…). נבין שעכשיו עלינו להיות איתם הרבה יותר, ונשכיל לשמוח על הזכות להיות איתם כל היום – דבר שלא יכול לקרות כמעט במצב רגיל.
3. נישן מספיק שעות בלילה כדי שנוכל להיות סבלניים ורגועים ביום, וגם כדי לשמור ולחזק את מערכת החיסון שלנו.
4. נבין שכל העולם עבר עכשיו לקצב איטי יותר. נקבל את הדרכתו של רבי ישראל מסלנט בדבר המנוחה – "מנוחת הנפש, לבלי להיות מבוהל ולעשות כל דבר במנוחה". נדבר לאט, נתפלל לאט, נאכל לאט ובבריאות ונשחק עם ילדינו בסבלנות ובקצב שלהם.
5. הדבר היחיד שנשאר כמו קודם הוא הקצב של הסלולרי וחמור מזה, עם הבטלה הגדולה מתרחבת הפעילות הסלולרית הריקנית ומוסיפה הבל לעולם. עכשיו הזמן לדיאטת סלולרי לטובת "השמנה" בטיוב מערכות היחסים בבית ובמשפחה.
6. מצד שני נשמור על מידה יפה של הומור וצחוק ששניהם יפים לבריאות הגוף והנפש.
7. נהיה עם עין טובה ונדון לכף זכות את מי שלא חושב כמונו בעת הזו, לא נזהר כמונו אלא נזהר בדרך שלו – "איש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" (זכריה ח, יז).
8. במיוחד למי שמתפלל תפילת יחיד בביתו – זה הזמן לשים לב למילים שאולי שכחנו שהן שם, אולי התעלמנו מהן או שלא הספקנו אותן כי מיהרנו אחר שליח הציבור. עכשיו איננו ממהרים לאף מקום. אפשר לפתוח את הלב לתפילה.
9. וכמובן שנחשוב על אותם בודדים כל השנה ועל אלו שבודדים בגלל צו השעה. נסייע להם בקניות, בפינוי האשפה ובשיחות עידוד ומה נשמע.
10. אם עשינו את כל אלה או לפחות את חלקם, הערך של התפילות, לימוד התורה, התהילים והקטורת בוודאי יהיה גדול יותר ויקובל ברצון לפני אדון כל.

בברכת בריאות שלמה ואיתנה!

הכותב הוא מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך אימון הורים, ילדים ונוער, מומחה באימון ADHD.