ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)אפילו לפקקים של חוה"מ התגעגענו. נזכרים באיש המעיינות:
אחרי 22 שנה בביטחון – יעקב החליט לעבוד באחזקה, כלומר – ניקיון אתרי התיירות בבנימין. לאחר מעט מאוד זמן, הוא הפך למיני אושיית רשת בעקבות סרטונים שפרסם מהמעיינות אותם ניקה ותחזק, שצברו אלפי צפיות. #שווה_לעקוב_אחרי_יעקב
בחופשת הסוכות רבים מאיתנו ודאי יבחרו לבקר במעיינות, הבילוי המועדף על בני המגזר. אם נתקלתם בסרטונים בפייסבוק של אדם אחד, נמרץ מאוד, שמנקה מעיינות באזור בנימין ומסביר עליהם – יעקב דולב הוא אותו האיש.
יעקב, בן 47 מטלמון, נשוי למאירה, אב ל-6 ילדים וסב לנכדה עבד בתחום הביטחון כ-22 שנה, עד שהחליט לעזוב את התחום כדי לגשת למכרז על תפקיד של איש אחזקה. מה גורם לאיש ביטחון מוערך לבחור לעבוד באחזקה? הוא מספר: "לפני שנתיים וחצי עשיתי סוויץ' של 180 מעלות לתחום התיירות, כשהיה מכרז על אחזקה בתיירות חבל בנימין. זה משהו שתמיד היה קרוב לליבי. גם כשהייתי בביטחון ניהלתי מועדון טרקטורונים בשם 'אקסטרים הרים' במרחב בנימין, ובמסגרתו שיפצנו מעיינות ומקומות בטבע, וגם כמשפחה ואנחנו מטיילים פה המון ומכירים את השטח טוב. לאורך שנים אגף התיירות בבנימין פיתחו וסידרו אתרים והשקיעו מאוד אבל לא היה מי שיתחזק את זה. אם לא מתחזקים, זה מקבל בלאי. הם הבינו את זה, ויצא המכרז וזה קרץ לי, חשבתי שזו הזדמנות לתקופה של רגיעה בחיים, להסתובב קצת בטבע, והבנתי את החשיבות של זה".
אנשי המועצה הופתעו מכך שיעקב ניגש למכרז: "הם היו מופתעים, כי אחזקה זה לגמרי ניקיון – זה להגיע עם שקית זבל, עם מלקט – מקל איסוף, ולאסוף זבל. אנשים הסתכלו על זה – מה, מקב"ט מועצה הלכת להיות מנקה מעיינות? זה באמת הרבה לנקות, אסתטיות סביב האתרים זה מאוד חשוב. כשהמעיין נקי לאנשים כיף לבוא אליו, וזה מוסיף המון לכלכלה גם במרחב ולתיירות ולכמות המטיילים".
"אנשים הסתכלו על זה – מה, מקב"ט מועצה הלכת להיות מנקה מעיינות? היו מופתעים, כי אחזקה זה לגמרי ניקיון – זה להגיע עם שקית זבל ומקל איסוף ולאסוף זבל"
כבר לא מתביישים לנקות
יש מספיק עבודה בזה?
"יכולתי להעסיק צוות של עשרה עובדים לפחות. אני עוסק בגיזומים, חרמושים של קוצים, עשבייה, ריסוסים, סיקול אבנים. וגם בטיחות – אם יש ספסלים שבורים או דברים שצריך לתקן, שילוט והכוונה, הזזה של דברים, החלפת מים במעיינות, מיליון דברים. אנחנו מרכזים את המים מהנביעה לבריכה גדולה כדי שאנשים יוכלו ליהנות גם מהטבע, ואנחנו מנקים את הבריכות האלה, שעד היום אף אחד לא ניקה אותן, והצטברה בוצה בקרקעית והרבה לכלוך. אני מרוקן את הנביעה, מנקה, שוטף את הג'יפה והבוצה. יש מעיינות שהספיקה שלהם חזקה אז הבריכה מתמלאת לבד, ויש מעיינות שאני עוזר להם להתמלא – כדי שכשהמטיילים יגיעו הבריכה לא תהיה ריקה. אפשר לקחת את זה להמון מקומות, וזה משהו שלא היה לפני שהגעתי, אני בניתי את התפקיד".
בנוסף להיבט הטכני, יעקב מתאר שהוא בחר לגשת לתפקיד גם כאקט חינוכי: "כשאנשים רואים את יעקב דולב אוסף זבל במעיינות זה עושה משהו. לאורך כל המסלול של הניקיונות אנשים סיפרו לי שכשהם ראו אותי זה שינה אצלם משהו. אנשי ניקיון שעובדים שנים בניקיון אמרו לי – 'אנחנו שנים מנקים את האתרים שלנו בלילה כי אנחנו מתביישים', הרי מנקה בקניון מסתובב עם הראש באדמה, מתעלמים ממנו. והם אומרים לי – 'אתה הפכת את התפקיד הזה למקור לגאווה. אני לא מתבייש יותר. אני מגיע למקום העבודה ומנקה גם ביום ושואל את האנשים מה שלומם'. זה שינה אצל חלק גדול מהאנשים שאני מכיר משהו, וזה כבר היה שווה מבחינתי את כל הדבר הזה. וזה פשוט כיף לעשות כיף לאנשים באתרי טבע ובמעיינות. אנשים יודעים לפרגן ולהגיד מילה טובה", הוא אומר.
איך אנשים משאירים את המקום?
"אתר נקי – בדרך כלל משאירים נקי. באתרים מלוכלכים, שנגיד לא הספקתי לנקות אותם כי יש עומס וחול המועד עכשיו – אם תיפול לאנשים שם הכוס הם לא ירימו אותה. יש אתרים שאני עובד בהם פעמיים ביום. יש לנו פחי אשפה גדולים בכניסה לאתרים הגדולים שלנו ואנחנו מכווינים את האנשים לזרוק את הזבל שם. ודווקא יש משמעת, אנשים מאוד אכפתיים, הקטע החינוכי מאוד עובד, הם רואים איש אחזקה שמגיע לאתר עם חולצה שכתוב עליה 'איש אחזקה תיירות חבל בנימין', ועם רכב שהוא מסומן, שלא מחלק דוחות אלא בסבר פנים יפות מסביר לאנשים על המקום ושואל אותם אם הם בילו במקומות נוספים. אם אתה רואה לכלוך – לא נורא, אתה מכניס לשקית. עצם זה שהם רואים אותך אוסף את הזבל ומטפח את המקום זה מכבד אותם, וגם הם רוצים לשמור על המקום. סך הכל יש משמעת אבל עדיין צריך כל הזמן לנקות", הוא משיב.
"אנשי ניקיון שעובדים שנים בניקיון אמרו לי – 'אנחנו שנים מנקים את האתרים שלנו בלילה כי אנחנו מתביישים. אתה הפכת את התפקיד הזה למקור לגאווה'"
10 בסולם יעקב
הייתם חושבים שאין זוהר בעבודה מהסוג של אחזקה, אבל יעקב הראה אחרת. הוא התחיל לפרסם בפייסבוק סרטונים קצרים שלו במהלך עבודתו במעיינות, בהם הוא מסביר מה הפרויקט היומי שלו בתחזוק המעיין, מראה לצופים מה גובה המים בבריכה ואיזה פינות חמד יש מסביב, כולל המלצות למי המקום מתאים; מעין שידור חי על איך המעיין נראה היום. הסרטונים צברו צפיות רבות, כולל כמה חיקויים, והפייסבוק של יעקב התפוצץ מבקשות חברות.
איך זה התחיל? בעקבות המהלך המוזר, כשיעקב עבר מהביטחון לתפקידו באחזקה, חברו, מאגף השיווק בתיירות של המועצה האזורית בנימין, דאג לו. כמו חבר מסור, הוא התקשר בכל יום ליעקב לשאול אותו איפה הוא ונפגש איתו לקפה בשטח. יום אחד הוא לא הצליח להגיע לפגישה, ומשם הכל היסטוריה. "יום אחד הוא לא הצליח להגיע וסיפרתי לו שאני כרגע במעיין טלמון. הוא שאל מה מיוחד במעיין הזה, אז עשיתי לו סרטון שמסביר על המקום. 'יש פה בריכה, נדנדה, תצפית, טיילת', וכו'. הוא ראה את הסרטון ונדלק. הוא העלה אותו לפייסבוק, ותוך כמה שעות הסרטון קיבל אלפי צפיות, והוא ביקש שכל שבוע אני אעשה לו סרטון", נזכר יעקב, וממשיך: "בכל שבוע הייתי עושה לו סרטון על איפה שהייתי ולאט לאט זה תפס תאוצה והמון צפיות. אני נותן הסבר על איך מנקים, איך מסדרים, איך גוזמים, וכו', ובכל פעם שהייתי מחליף את המים באיזה מעיין הייתי מעלה פוסט עם סרטון שהחלפתי את המים במעיין זה וזה, ובואו תיהנו פה. אנשים אוהבים את זה, זה מחבר אותם לטבע ולסביבה. היו כמה סלוגנים – דירגתי את המקומות בסולם יעקב – 10 בסולם יעקב, 8 בסולם יעקב, אחרי זה התחלתי עם הסלוגן 'שווה לעקוב אחרי יעקב'… יש לי גם קבוצת וואטסאפ של מעיינות וזה מעניין, זה עושה לאנשים כיף, מגלה להם איפה הכי נקי".
בעקבות התהודה, כולל כתבה ב"כאן", בתקופה האחרונה יצרו עם יעקב קשר ממקומות שונים בארץ שרוצים שיהיה תפקיד כמו שלו גם אצלם, וביקשו שייעץ להם איך כדאי לפתח עוד אתרים שיכולים להפוך להיות תיירותיים.
"אין סוף לדברים שאפשר לעשות כדי לקדם ולשפר את התיירות בכל המרחב", הוא אומר. "אני עכשיו עובד על פרויקט הנגשה של האתרים לנכים – פנה אלי חבר בשם יוחאי שהוא על כסא גלגלים, ושאל אותי מה אני חושב על הנגשה. נבהלתי, חשבתי שהנגשה לנכים זה אספלטים, מעקה בטיחות, כל מיני שיפועים, אבל, הוא הסביר לי. הוא הגיע עם ג'יפ 4 על 4, ועם כסא גלגלים עם צמיגי שטח והראה לי מה זה אומר הנגשה, והיום אני מתעסק בליין של בנייה של ספסלי פיקניק שהם מונגשים לנכים, כך שנכה יכול לשבת ליד שולחן הפיקניק עם המשפחה שלו ולהרגיש חלק מכולם. במעיין עטרת גם התקנתי עמוד שעליו נכים יכולים להתגלש לתוך הבריכה ולשחות עם כולם. רק לחשוב איזה כיף זה לנכה שעד היום לא היה יכול לעשות את זה".
"במעיין עטרת התקנתי עמוד שעליו נכים יכולים להתגלש לתוך הבריכה ולשחות עם כולם. רק לחשוב איזה כיף זה לנכה שעד היום לא היה יכול לעשות את זה"
מעיינות עם דו קיום
במהלך טיול שעשה יעקב בגיל 16, עם אחרים מהיישוב אלון מורה, רובם צעירים, נקלעו המטיילים לתקיפה של המון ערבי תושבי הכפר הסמוך לאזור בו טיילו, שאף נגמר במותה של נערה מהקבוצה.
יש אזורים שמסוכן לטייל בהם בבנימין?
"באזור בנימין אנחנו גרים עם ערבים ויש פה גם אזורים מסוכנים וגם כאלה שלא, וחשוב מאוד להגיע למקומות המוכרים, לא למקומות פרטיזניים. האזור פה הוא מאוד דינמי. חשוב לא לצאת למבצעי אקסטרים על דעת עצמך, אלא להתחבר לגופים מוכרים ולעשות איתם את הטיולים. יש מספיק מעיינות יפים ולא מסוכנים שמטיילים יכולים להגיע אליהם וליהנות".
ערבים מגיעים למעיינות בבנימין?
"יש לנו מעיינות שבהחלט יש בהם דו קיום, מעיינות שאנחנו כתיירות בנימין לא ממליצים עליהם, אבל יש מעיינות שמגיעים אליהם גם יהודים וגם ערבים ומתרחצים ביחד. אף פעם לא זרקנו ערבים ממעיין שלנו וזה אף פעם לא נגמר ב'כאסח', אבל כמעט כל האתרים של תיירות חבל בנימין הם באזור המרחב היישובי, מקומות שגם ככה אין ערבים במרחבים האלה".
לא רק סלפי
לאחר שנתיים וחצי של עבודה מאומצת אך מהנה, יעקב עוזב את תפקידו לטובת תקן שהמתין לו תקופה ארוכה בביטחון.
למכרז שלך הולכים לגשת הרבה אנשים? התפקיד נהיה מבוקש?
"הרבה אנשים חושבים שזה לטייל בטבע כל היום ולעשות סלפי. זה ממש לא. יש המון אתרים והרבה מאוד עבודה, שהיא מאוד קשה ופיזית. כרגע זה בן אדם אחד שבעצם מתחזק את המועצה הגדולה בארץ. זה לא פשוט. עוד מעט ייצא מכרז על התפקיד הזה ואני מקווה שהאנשים המתאימים יגיעו לתפקיד, שצריך הרבה אהבה אליו".
ועל השאלה האחרונה שלי הוא לא מצליח לתת לי תשובה – איזה מעיין הוא הכי אוהב. כולם היו בניו.
