מה קודם 'שמים' או 'ארץ'?

בתלמוד הירושלמי מצינו מחלוקת בית הלל ובית שמאי, בשאלה מה ברא הקב"ה קודם. לשיטת בית שמאי את העולם בשמים ורק לאחר מכן את הארץ ולשיטת בית הלל בריאת הארץ קדמה לבריאת השמים. כל שיטה הביאה פסוקים מהמקרא התומכים בעמדתה.

מה טיבה של המחלוקת? מה זה משנה באמת מה נברא קודם?

נראה לי כי מחלוקת זו מבטאת גישות שונות ביחס לתפיסת האדם את העולם. היא נסובה סביב השאלה הפילוסופית היכן צריך אדם למקם את מרכז הווייתו- 'בשמים' ובעולמות עליונים, או שמא עליו למקד את עיקר מרצו בארץ, בגשמיות. לדעת בית שמאי 'השמים' הם הפסגה שהאדם צריך לשאוף אליה, להידבק ככל האפשר בקודש. מנגד, בית הלל מבקש להעביר מסר לפיו עיקר עניינו של האדם הינו דווקא בארץ, תוך כדי מימוש האידיאל של 'תיקון עולם במלכות שדי'. לשיטת בית הלל אין אלוקים מצפה מהאדם להיות מלאך, אלא החובה המוטלת עליו מעצם היותו אדם, המתמודד עם עליות ועם ירידות היא לעשות שימוש נכון והוגן במתנות ובתכונות הייחודיות שהא-ל ברך בהן את האדם.

דוד המלך בתהילים הגדיר את החלוקה בין השמים לארץ באופן הבא: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". המלבי"ם מסביר: "מה שהוא עושה השמים ומנהיג אותם זה הוא מתייחס לה' כפי רצונו והנהגתו הכוללת, שעפ"י החוקים שיסד הוא מחדש בכל יום מעשה בראשית, והארץ, מה שעושה הארץ ומנהיגה, זה נתן לבני אדם, שזה יהיה כפי מעשיהם הבחיריים, וכפי עבודתם או מרים שלפיהם הוא עושה הארץ ומנהיג אותה אם לשבט אם לחסד".

בהתאם לתפיסת המלבי"ם, על האדם מוטלת האחריות לקיום הארץ, שכן הכל תלוי במעשיו. כפי שאנו מוצאים בפרשה "לא המטיר ה' אלוקים על הארץ והאדם אין לעבוד את האדמה".

לצד מחלוקת בית הלל ובית שמאי מביא התלמוד הירושלמי גישה שלישית: אמר רבי לעזר בי ר"ש אם כדעת הזו שאמר אבא פעמים שהוא מקדים שמים לארץ פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים אלא מלמד ששניהן שקולים זה כזה". גישה זו מבקשת לסול את התפיסה של תיקון עולם במלכות שדי, כפי ששנה לנו שלמה המלך "בכל דרכיך דעהו". מסביר בעל ה'מצודת דוד': "בכל עניינך דע את ה'. רוצה לומר תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה' ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה".

(בראשית תשפ"א)