התחדשות מתמדת

התחדשות היא הופעה של דברים שלא היו קודם, של מציאות שונה מזו שהיתה עד כה. עצם קיומה של התחדשות הוא פלא: מאין מגיעים אותם דברים חדשים? הרי המציאות יכולה היתה בקלות להיות סטטית ומקובעת במידה כזו, שלעולם לא היה מופיע בה שום דבר חדש. מערכת סגורה הנעה במעגלים אינסופיים, ללא שינוי. אבל למרות זאת, המציאות הולכת ומתחדשת כל הזמן, ודברים חדשים מופיעים ללא הרף. כפי שתיאר זאת רמח"ל במושגים "סוד העיגולים והיושר", העולם אמנם נע במעגלים, אבל גם בתנועה של התקדמות ישרה – כמו ספירלה. כל מעגל אינו חזרה מדויקת על קודמו, אלא מציאות חדשה וטובה יותר.

אנו אומרים בתפילה כל יום "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". בריאת העולם אינה רק אירוע חד-פעמי שהתרחש לפני אלפי שנים או מיליוני שנים, אלא כפי שמבארים בחסידות, ה' בורא את העולם מחדש בכל רגע ורגע, ואלמלא היה עושה זאת היה העולם מפסיק להתקיים. אפשר להשוות זאת למקרן המקרין סרט על המסך: העולם שבסרט נראה כאילו הוא קיים בפני עצמו, אולם אם יפסיק המקרן לרגע לפעול, הוא ייעלם מיד. ומכיוון שה' מחדש את העולם כל הזמן, שום דבר אינו באמת מוכרח: הכל יכול להשתנות על פי רצון ה'.

המדע המודרני תואם היטב לתמונה זו. בימי הביניים שררה השקפתו של אריסטו, לפיה העולם קדמון והיה קיים מעולם כפי שהוא, ללא שינוי של ממש. אולם התאוריות המדעיות העכשוויות תומכות דווקא בעמדה היהודית: תאוריית המפץ הגדול מתארת יקום חדש שהופיע בזמן נתון, לאחר שלא היה קיים, ואילו האבולוציה מתארת כיצד המינים החיים הולכים ומתפתחים, במקום להישאר בצורה סטטית וקבועה, וצורות חדשות מופיעות כל הזמן. גם ההיסטוריה האנושית מראה על התחדשות: בתחילה הקצב היה איטי, אולם עם הזמן הלכו השינויים ונעשו מהירים יותר ויותר. אם חקלאי מהמאה ה-17 יכול היה לשוחח עם עמיתו מהמאה השנייה לספירה על עבודת האדמה, הרי שכיום הטכנולוגיה מתחדשת בקצב כה מהיר, שאפילו פער של שנים ספורות מוביל לאי הבנה שלה. ממש בבחינת "וישן מפני חדש תוציאו". נראה אם כן שהבריאה כולה נמצאת בתנועה מתמדת של החדשות, התקדמות והתפתחות, כשהיא חותרת לקראת היעד שהציב לה הבורא.

(בראשית תשפ"א)