גבריאל בלוךהחתן שביקש מהתזמורת שלא לגלות לכלה על החתונה * שיר עתיק שהזכיר לאישה "גויה" בת 90 את מה שסבה היה שר לה בילדותה * הזוג שביקש שישירו להם בחדר ייחוד * עם תחילת עונת החתונות – ישי לפידות, עמירן דביר, שי ברק ונתנאל קופרמן, בראיון מיוחד
למעלה מעשרים שנה הם משמחים זוגות ביום המאושר בחייהם. לכל אחד מהם רפרטואר של אלפי חתונות. לרגל עונת החתונות שזה עתה החלה, אנו שבים אל הוותיקים שבזמרים והלהקות, כאלו המופיעים כמעט מידי ערב בכל אולמות השמחה בכל רחבי ישראל.
ניסינו לברר עם ישי לפידות, עמירן דביר, שי ברק ונתנאל קופרמן – מאיפה הם שואבים את האנרגיה בכל ערב מחדש, מה ההבדל בין חתונה בציבור הדתי לאומי לחתונה חרדית, מה הבקשה המוזרה ביותר ששמעו מהחתן והכלה, וגם: טיפים ללהקות החדשות שמנסות לכבוש את שוק החתונות.
מאיפה הכל התחיל?
ישי לפידות: "כבר 30 שנה שאני עוסק במוסיקה החסידית והיהודית. התחלתי את דרכי כמנהל תזמורת חתונות של אריה ברונר. בהמשך הקמנו את פרויקט 'חסידיש' שנחל הצלחה עצומה באותן שנים. לאחר כמה שנים הקמתי את להקת 'אוף שימחעס' שהביאה בשורה למוסיקה היהודית. הלהקה הופיעה מעל כל במה אפשרית בכל העולם והוזמנו להופיע בתכניות טלוויזיה. למעשה היינו בשליחות לקרב בין המגזרים וציבורים רבים בישראל ובעולם נחשפו למוסיקה היהודית בזכות אוף-שימחעס. רק אחרי שנים ארוכות, חזרתי להופיע בחתונות, בעיקר כזמר אורח שמגיע לתת 'שואו' של 40 דקות בערך, בעיקר בהרקדה השניה. בנוסף, עד היום אני מחלק את זמני בין קונצרטים, הנחיות, הרצאות, מופעים גדולים ותכניות רדיו. לפעמים אני מופיע כזמר סולו, לפעמים עם 'אוף שימחעס' ולפעמים עם מועצת השירה היהודית".
עמירן דביר: "התחלתי ללמוד פסנתר בגיל 4, למדתי מוסיקה קלאסית במקביל גם אצל מורה פרטית וגם בבית ספר למוזיקה בתל אביב. בגיל 7 כבר הייתי מצטרף לאבא שלי שהיה מנגן באירועים מידי ערב, ככה למדתי לאט לאט את המקצוע. בגיל 18 כבר עסקתי במוזיקה על בסיס יומי והייתי מלווה בנוסף לאבא שלי, עוד אומנים כמו צמד רעים, דודו פישר, ולהקות שונות. בגיל 20 פתחתי להקה משלי ובקרוב אנחנו חוגגים 25 שנות פעילות עם אותם הנגנים, ומי שמכיר את עולם המוסיקה, זה לא דבר של מה בכך".
שי ברק: "מיד כשהשתחררתי מלהקת הרבנות הצבאית לפני כ-20 שנה, התחלתי להופיע בחתונות. בהתחלה הייתי מלווה לא מעט זמרים. בהמשך הדרך, נוצר מצב שכבר לא היה שווה כלכלית להביא זמרים, אז פשוט התחלתי לשיר. מאז ועד היום אני כבר שנים מופיע – גם מנגן וגם שר. למעשה, בזכות אבא שלי נכנסתי בכלל למוסיקה. אבא שלי שר, מנגן ומנצח על מקהלות חזנים ומקהלות ילדים, כבר עשרות שנים. ממנו שאבתי את האהבה למוסיקה ופיתחת סגנון ייחודי משלי. יוצא לי כמובן לשתף פעולה עם אבא בקונצרטים שבהם הוא מנצח ואני מנגן. גם אחי, טל, שמנגן בגיטרה, מופיע איתי מידי פעם בלהקה. המוסיקה אצלנו היא בהחלט מקצוע משפחתי".
נתנאל קופרמן: "אני מנגן מגיל 8, הכל התחיל כשרציתי לנגן טרומבון והכלי היה גדול, אז ההורים שלי שלחו אותי ללמוד חצוצרה. לאחי הגדול הייתה להקה ומגיל 13 כבר ניגנתי בחתונות שזה כבר 31 שנה. לפני 22 שנה הקמתי להקה בשם "ענבי הגפן" יחד עם שותף בשם יואב קופולוביץ. אחרי 9 שנים כשותפים הוא קיבל הצעה להיות חזן במיאמי ועזב את התחום. מאז שיניתי את שם הלהקה ל"נתנאל קופרמן והלהקה". יש לנו שני סולנים עיקריים – נפתלי גולד ואבנר גלבוע שאיתם הלהקה מופיעה בחתונות".
"משהו בסיסטם שנתן לי אלוקים מאפשר לי להגיע עם אנרגיה בכל הופעה מחדש. אני לא מעשן ולא נוגע באלכוהול כל חיי. המוזיקה זה הסם שלי, האנרגיה והחיים"
אחרי כל כך הרבה שנים של נגינה, מאיפה מביאים כל ערב אנרגיה?
ישי לפידות: "משהו בסיסטם שנתן לי אלוקים. אני לא מעשן ולא נוגע באלכוהול כל חיי. המוזיקה זה הסם שלי, האנרגיה והחיים".
עמירן דביר: "אחרי כל כך הרבה שנים הבנתי שזאת השליחות שלי, לשמח חתן וכלה ביום המיוחד שלהם ואחרי שמבינים את זה מקבלים המון אנרגיות. אני תמיד מגיע לחתונה עם הבנה שזה היום המיוחד שלהם ומוטלת עלי החובה לעשות הכל כדי שהזוג ישמחו ביום הזה".
שי ברק: "במקצוע הזה, אתה חייב לאהוב את מה שאתה עושה ומי שלא אוהב את המקצוע רואים את זה עליו. אני מופיע בהרבה מקומות בעולם ואני משתדל לגוון. בעבר הייתי מופיע רק אצל בחורי ישיבות, היום אני מופיע הרבה מאד בחו"ל. אני רואה בזה זכות שאני נמצא ביום הכי מאושר של הזוגות לשמח אותם, מזה אני שואב בכל ערב את האנרגיה מחדש".
נתנאל קופרמן: "זה סוג של עבודה שאתה חייב לאהוב אותה באמת. החיים מלאים עליות ומורדות ומי שלא אוהב את זה באמת לא יכול להסתיר את זה כי על הבמה רואים את זה בגדול".
ישנו סיפור שנחרט בזיכרונך מאחת החתונות?
ישי לפידות: "בעיקר חתונות לאחר אסונות. אמא שנפטרה זמן קצר לפני החתונה, אבא שהגיע לחופה ומשם חזר לטיפולים בבית חולים וכדו'. בדרך כלל השמחות הללו מרגשות ושמחות מהרגיל".
עמירן דביר: "אחד הסיפורים היותר מרגשים היה דווקא בהופעה בחו"ל במסגרת טור הופעות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. באחד המקומות ההופעה הייתה פתוחה גם לקהל הרחב ובתוך הקהל הייתה אישה גויה בסביבות גיל 90. בסוף ההופעה, הנכדה שלה הביאה אותה אלינו והיא התחילה לשאול שאלות על השירים ששרנו ובמיוחד על שיר ספציפי מאד ישן. מסתבר שהשיר הזכיר לה את ילדותה, היא זכרה שסבא שלה היה שר לה אותו. היא לא הפסיקה לבכות וייעצתי לה לבדוק כי יש סיכוי שהיא בכלל יהודייה. הנכדה שלה הבטיחה לחקור את הנושא".
שי ברק: "יש חתונה אחת אותה לא אשכח לעולם. ניגנתי בחתונה שאבא של הכלה נרצח בפיגוע חודשים אחדים לפני החתונה. מועד החתונה נקבע עוד לפני שהאבא נרצח. זו הייתה חופה מרגשת ומצמררת. את החתונה הזו אזכור כל חיי. זה רק נותן לך יותר מוטיבציה לתת 200 אחוז מעצמך באירוע".
נתנאל קופרמן: "אצלי זה דווקא רגע אישי. הופעתי בחתונה יוקרתית. החתונה התחילה ב-4 אחר הצהריים והסתיימה ב-4 לפנות בוקר. כל החתונה הופעתי בידיעה שמחר ב-6 בבוקר יש ברית לבן שלי בחדר בבית החולים שבו אמא שלי הייתה מאושפזת לפני פטירתה. זו חתונה שלא אשכח. הקהל כמובן לא ראה את מה שעבר לי בראש ומה שהתחולל אצלי בלב באותן שעות".
"הופעתי בחתונה שהתחילה ב-4 אחר הצהריים והסתיימה ב-4 לפנות בוקר. כל החתונה הופעתי בידיעה שמחר ב-6 בבוקר יש ברית לבן שלי בחדר בבית החולים שבו אמי הייתה מאושפזת לפני פטירתה"
טיפ ללהקות שנמצאות בתחילת הדרך?
ישי לפידות: "המון סבלנות, יחסי ציבור, ויחסים טובים עם קליינטים שבסוף גורמים לכל המשפחה לנגן איתך את שמחות חייהם".
עמירן דביר: "לקחת את נושא שמחת חתן וכלה מאד ברצינות. פחות להיות "סלב" על הבמה ויותר להתמקד בלשמח באמת את החתן והכלה ואת האורחים. בצד המקצועי – להקפיד על סאונד טוב וכמובן על נגנים שבאים כל ערב עם כל הכוחות כדי לשמח".
שי ברק: "מי שחושב שזה משהו שניתן לעשות לטווח הקצר כעבודה מזדמנת, זה יכול להיות נחמד, אבל לא תצליח לבדל את עצמך מאחרים. רק מי שמחליט זה הייעוד שלו, יכול ליצור את המשהו הייחודי שלו שמייחד אותו מאחרים. זה נכון לכל תחום אבל זה בולט בעיקר בתחום המוסיקה, מקצוע שבו הזמר והנגנים נמצאים בפרונט, על הבמה. זו הסיבה שאני משתדל להמציא את עצמי בכל פעם מחדש".
נתנאל קופרמן: "להיות נאמנים לאיכות וקשובים לקהל. הבקשות של החתן והכלה זו לא המלצה, זה בגדר חובה. והכי חשוב: לאהוב את המקצוע".
"ניגנתי בחתונה שאבא של הכלה נרצח בפיגוע חודשים אחדים לפני החתונה. מועד החתונה נקבע עוד לפני שהאבא נרצח. זו הייתה חופה מרגשת ומצמררת. את החתונה הזו אזכור כל חיי"
מה ההבדל בין חתונה חרדית לחתונה דתית לאומית?
ישי לפידות: "בעיקר בהפקה המוקדמת. בחתונה חרדית סוגרים עם המשרד תאריך ונפגשים בערב השמחה. בקרב הציבור הדתי לאומי, מדובר לפעמים בשרשרת פגישות, דיונים, אסטרטגיות ותכנונים".
עמירן דביר: "ההבדל הוא קודם כל בהברה של המילים. בחתונות חרדיות השירים הם ב'לושון הקויידש' בהברה ליטאית או חסידית. בחתונות בציבור הדתי לאומי שרים בעברית רגילה. יש גם הבדל בבחירת השירים. ישנם שירים שמוכרים רק אצל הציבור החרדי וישנם שרק בציבור הדתי לאומי. הבדל נוסף – בציבור החרדי ההרקדה העיקרית והארוכה היא ההרקדה השניה לאחר המנה העיקרית, ואצל הדתיים לאומיים דווקא ההרקדה הראשונה היא הארוכה והיותר משמעותית".
שי ברק: "בעבר הייתי מופיע הרבה בחתונות חרדיות. ההבדל הגדול שבחתונות חרדיות לא הייתי פוגש את הזוג לפני החתונה אלא רק באולם. בציבור הדתי לאומי יש פגישה אחת לפחות אם לא יותר, כדי לתכנן את האירוע מבחינה מוסיקלית. אבל השמחה היא אותה שמחה על כל בית יהודי שנבנה".
נתנאל קופרמן: "המכנה המשותף הוא שהקהל מגיע כדי לשמח חתן וכלה. ההבדלים הם בעיקר בהיערכות לחתונה. אצל הדתיים לאומיים הבוקינג יכול להיעשות לפעמים 7 או 8 חודשים לפני החתונה. בחתונות חרדיות לפעמים אני מקבל הזמנה לעוד חודש ואפילו פחות. הבדל נוסף: בחתונה חרדית מבררים אם הלהקה פנויה בתאריך העברי, אצל הסרוגים מבררים את התאריך הלועזי".
"בתוך הקהל הייתה אישה גויה בת 90 שהתחילה לשאול שאלות על השירים ששרנו ובמיוחד על שיר ספציפי מאד ישן. מסתבר שסבא שלה היה שר לה אותו"
ומהי הבקשה הכי מוזרה ששמעת מחתן וכלה?
ישי לפידות: "זוג שביקש שאשיר להם בחדר הייחוד".
עמירן דביר: "אחת הכלות ביקשה ממני להזכיר לה במיקרופון בשעה 23:00 בדיוק לקחת כדור מאד חשוב מבחינה בריאותית".
שי ברק: "הייתי בחתונה בהולנד, ומסתבר שזו הייתה חתונה בהפתעה, הכלה לא ידעה שזו החתונה שלה. החתן, איש עסקים עשיר, החליט לסגור אולם, סגר אותנו כלהקה, סגר צלמים ואת שאר הדברים. זו בהחלט הייתה חתונה מרגשת. זה משהו שאתה לא רואה כל יום".
נתנאל קופרמן: "בחתונה במקסיקו, חצי שעה לפני החתונה התברר שהכלה רצתה שננגן שיר מיוחד מתחת לחופה, שיר עם מקסיקני, אבל המפיק לא העביר לנו את השיר המדובר. תוך רבע שעה למדנו את השיר, כתבנו תווים והכלה הייתה מאושרת שהשיר יצא כמו שרצתה".
