כבוד הרבנית – האם ציבור הדתי לאומי בשל לרבנית בבתי הכנסת?

בשנים האחרונות נשים ממלאות תפקידים תורניים ומשמשות כמנהיגות רוחניות, בעיקר של מדרשות ואולפנות, אך האם הציבור הדתי בשל לכך שאישה שתשמש כרבנית בית הכנסת שלו?

כבר לפני מאות שנים ואף אלפי היו נשים ששימשו כמנהיגות שלאורן הלך עם ישראל. למעשה, מאז ארבע האימהות ולאורך כל הדורות נשים השפיעו במקום בו היו וכיוונו את עם ישראל שבא להתייעץ איתן ולשמוע את דבריהן. בתלמוד, בברייתא המובאת במסכת מגילה (יד ע"ב) נמנות שבע נביאות שנתנבאו לישראל: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל וחולדה. נבואתן של נשים אלה אינה מתמקדת בתוכחה על חטאי עבר והווה, אלא בהתכוונות מעשית לעתיד אחר. ראייתן הפנימית של נשים אלו, שזכו להיקרא נביאות, יחד עם אמונתן ביכולת לשנות את המציאות, נתנה להן את הכוח לקום ולפעול בנחישות להגשמת החזון שלהן, לטובת עמן. שבע הנביאות נתגלו בשעות של משבר לעתיד העם. כל אחת מהן ניצבה בפתחה של תקופה משמעותית בתולדות האומה, ראתה את הנולד, והקדימה את תקופתה בכינון היסודות לבניינה.

בשנים האחרונות אנו עדים לנשים משפיעות, בעלות חזון, שמתוך אמונתן האדירה בבורא עולם מעוניינות לחולל שינוי בעידן הקיים. אותן נשים הן מנהיגות רוחניות שמשתלבות בקהילות אורתודוקסיות קיימות בארץ או מקימות קהילות משלהן. אמנם עוד לא מדובר בתופעה רחבה אבל השינוי כבר מתחולל – יש המברכים עליו ויש המסתייגים ממנו.

בניגוד לדעה הרווחת, שרבנית מקבלת את התואר הזה "רבנית" רק בשל היותה אשת רב, בקהילות אורתודוקסיות שונות ברחבי הארץ ממנים אישה לתפקיד רבנית בזכות כישוריה ויכולתה לשמש כ"מנהיגה רוחנית" בקהילה.

קהילת הרמב"ן בקטמון שבירושלים היא דוגמה מצוינת לכך. הקהילה קיימת יותר מ-30 שנה ומכילה כ-250 משפחות ויחידים. לפני 15 שנה הקהילה עברה מעין התחדשות ולפני כשנתיים צורפה לצידו של הרב בני לאו, רב הקהילה, גם רבנית. הרבנית היא כרמית פיינטוך. במשך כל חייה עסקה כרמית בעולם התורה וההלכה, אם כמחנכת למקצועות קודש ואם כמלמדת בבית מדרש לנשים. כרמית למדה בבית מדרש מת"ן – בית מדרש לנשים בירושלים ובבית מדרש מורשה בירושלים, במשך מספר שנים שימשה כמורה למקצועות קודש בתיכון והייתה מחנכת ולפני כ-11 שנים החלה ללמד בבית מדרש לנשים במגדל עוז שגוש עציון. "לפני שנתיים וחצי הגיע לידיי קול קורא של קהילת הרמב"ן בירושלים שמציעים הגשת מועמדות לתפקיד 'מנהיגה רוחנית' לצידו של הרב. אחרי לא מעט חיבוטי נפש החלטתי שזו הזדמנות טובה ושווה לנסות. היה תהליך שלם של בחירה ובסופו של דבר נבחרתי לתפקיד", מספרת כרמית על ההחלטה לנסות ולהיבחר כמנהיגה רוחנית של קהילה.

כרמית ממלאת תפקידים רבים בתחום התורני מתוקף תפקידה כמנהיגה רוחנית: העברת שיעורים, קיום פעילויות כמו סליחות מוסיקאליות, הלל חגיגי. עוד היא אחראית, עם הרב, על לימוד תורה לילדים, על שיעורים ופעילויות וכן אחראית על איגרות פרשת שבוע, ומעבירה דרשות שבת אחת לשבועיים. כרמית למעשה ממלאת את כל התפקידים בקהילה מלבד פסיקת הלכה.

לא באה לעשות מהפכות

למרות שאין כל מניעה הלכתית שאישה תשמש בתפקיד זה ותעביר שיעורים, חלק מבני הקהילה לא התלהבו מכך שמונתה אישה לתפקיד מנהיגה רוחנית. כרמית מספרת לנו שמצד אחד קיבלו אותה ואת משפחתה בצורה לבבית, יפה וחמה, אך מנגד, ביחס לתפקידה החדש – היו גם מתנגדים: "ההתקבלות על ידי נשים הייתה בשמחה ובתחושה שזה מייצג אותן, אצל הגברים – חלק כך וחלק כך, מי שהיה ממש נגד עזב את בית הכנסת, והיו מעט משפחות שעזבו. מי שנשאר, פחות או יותר קיבל את העניין אבל התנגדויות זה לא תמיד במודע ולא תמיד במה שנאמר. אחרי שנתיים שאני משמשת בתפקיד, אצל רוב האנשים הרעיון של מנהיגה רוחנית מתקבל על דעת, מה גם שראו שאני לא מהפכנית – אני אישה מסורתית ואורתודוקסית. לא באתי לעשות מהפכות מהיסוד. רוב החששות של האנשים התבדו", מתארת הרבנית.

"בית הכנסת זה אזור רגיש. רוב הגברים בסביבה התרבותית הזו ישמעו הרצאה של אישה בכל נושא שהוא, אבל בבית כנסת זה יותר רגיש כי דורשים הפרדה" 

מדוע לדעתך יש רתיעה מכך שאישה תשמש כמנהיגה רוחנית וכחלק מזה תעביר דרשות בשבת?

"בגלל המסורת, לטוב ולרע. יש צדדים יפים בשמרנות ששומרים עלינו. בית הכנסת זה אזור רגיש. רוב הגברים בסביבה התרבותית הזו ישמעו הרצאה של אישה בכל נושא שהוא, אבל בבית כנסת זה יותר רגיש כי דורשים הפרדה. אני משתדלת להיות סבלנית לקולות האלה למרות שקיבלתי את ההחלטה שאני עושה את זה. אני מבינה שיש אנשים שזה תהליך בשבילם ושצריכים להרגיש שהכל בסדר והשמיים לא נפלו ולא הפקרנו את ההלכה", הרבנית פיינטוך משיבה.

לתת כבוד לנשים – מתוך ההלכה

קהילה אורתודוקסית נוספת בה עומדים בראש רב ורבנית יחד היא קהילת "כינור דוד" ברעננה, עם רב ורבנית שהם גם בני זוג- הרב צבי קורן והרבנית אושרה קורן. הרבנית אושרה קורן משמשת כיום כראש בית מדרש מתן השרון ומובילה את קהילת כינור דוד ברעננה ביחד עם האיש שלה הרב צבי קורן. לפני עשרים ושש שנים הגיעו לרעננה, במטרה להעשיר את התורה והיהדות במרכז הארץ ולפני עשרים שנה הקימו את קהילת "כינור דוד" ברעננה במטרה להיות קהילה אורתודוקסית שמכילה את כלל הציבור. "הרעיון הוא להיות קהילה מכילה, מקום של תפילה עם יותר שירה ושמחה, ולתת מקום של כבוד לנשים מתוך מסגרת ההלכה האורתודוקסית", אומרת אושרה.

הייחודיות של קהילת "כינור דוד" היא מרגע הקמתה. מלכתחילה הקהילה הוקמה כשבראשה רב ורבנית המובילים יחד את הקהילה. אושרה מעבירה שיעורים בפני גברים ונשים ודורשת בפני הציבור בשבתות ובמועדי ישראל. אחד הטקסים הכי מיוחדים שעורכת אושרה הוא לבנות המצווה, אז עורכים טקס על פי המסורת שהייתה נהוגה בקהילות איטליה: "זה המנהג הכי עתיק שמצאנו לבת מצווה. אחרי סיום התפילה פותחים את המחיצה, הגברים והנשים יושבים במקומותיהם והבת דורשת בפני כל הקהל בסמוך לארון הקודש. אני מזמינה את ההורים להגיד מי שברך מיוחד לבנות ולברך אותה. אחר כך, אני מברכת ונותנת מתנה בשם הקהילה. הסבתות פותחות את ארון הקודש והנערה אומרת תפילה מיוחדת לבת המצווה לפני ארון הקודש שבו היא מקבלת על עצמה נועם עול מצוות ואז זורקים עליה סוכריות ורוקדים".

בנוסף על כל פעולותיה ופעילותה של אושרה למען קהילתה ברעננה, היא גם ייסדה לפני למעלה משני עשורים את מת"ן – בית מדרש לנשים ברעננה שבשרון שהוא סניף של מת"ן בראשותה של הרבנית מלכה בינה. במת"ן יש קורסים בכל נושאי היהדות, לדתיים וחילונים, מאות נשים מגיעות לאורך השבוע ובערבים כשיש הרצאות וימי עיון המקום פתוח גם לגברים. אושרה מתארת: "במתן יש תכנית מורות להלכה, תכנית הכשרה לנשים מנהיגות רוחניות הלכתיות, כשהמטרה להכשיר מנהיגות הלכתית רוחנית לקהילה. מתוך מת"ן הקמתי גם את תכנית בת מצווה לאימהות ובנות ללמוד להתכונן לקראת בת המצווה. התכנית עוסקת בנשים יהודיות לאורך הדורות ממקום של מנהיגות – מארבע האימהות ועד התקופה המודרנית והנשים שייסדו את הציונות. תכנית בת המצווה קיימת בארץ ובתפוצות".

"חשוב לתת מקום להנהגה הנשית התורנית-הלכתית בקהילות, יש לנשים וגברים מה להיתרם מהקול הנשי בתורה"

האם אתן מרגישות כפורצות דרך בתחומכן?

הרבנית אושרה: "אני מרגישה שליחה. הרב סולובייצ'יק אומר שזה שבן אדם נולד בזמן מסוים ובמקום מסוים זו השליחות שלו. זה אומר שזו השליחות שלו וזו השליחות שלי, שנולדתי בדור הזה, נשואה לרב צבי שאנחנו שותפים ברצון ובהשקפה שלנו שנשים צריכות להיות שותפות אקטיביות בהנהגה ובעבודת ה' – אז זו שליחותי. אני מרגישה שליחה והייתי רוצה לקדם ולהפיץ את הבשורה, לכן הקמתי את תכנית מורות להלכה כדי להנגיש את עולם ההלכה לנשים, ולאפשר עוד הנהגה נשית בקהילה. כמו התכנית של מת"ן השרון "מורות להלכה" קיימות עוד תכניות. היום זו תופעה, כמו בנשמת, מדרשת לינדנבאום, כמו במדרשת עין הנציב. כל תכנית לפי האופי המיוחד שלה, אבל כל התכניות עונות לצורך של הנהגה נשית בתוך הקהילות. קהילה זה לאו דווקא בית כנסת, גם מדרשה זו קהילה. נשים הרבה פעמים לא נמצאות בבית הכנסת אז מגיעים אליהם ממקומות אחרים, בשיעורי תורה, מדרשות ועוד. חשוב לתת מקום להנהגה הנשית התורנית-הלכתית בקהילות, יש לנשים וגברים מה להיתרם מהקול הנשי בתורה".

הרבנית כרמית מסכמת: "יש מימד חזק של המשכיות בתוך העבודה שלי ויש גם חדשנות. שמחה על הזכות להיות במקום הזה".