מרב לרנרנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב שלום כהן פסק כי בדיקות במהלך ההיריון הן מיותרות והורה כי לכתחילה אין לעשותן. הפסיקה החד משמעית והמפתיעה הובילה את כתבת "שבתון" לבחון – כיצד הרב לקח אחריות כה כבדה על קהל מאמיניו, ומהי עמדת הרופאים ומומחי האתיקה בעניין
בשבוע שעבר, במהלך כינוס שנערך במעונו של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן, פסק הרב כי לכתחילה אין לעשות בדיקת אולטרסאונד במהלך תקופת ההיריון: "הקב"ה מקדים רפואה למכה. 'להקדים רפואה למכה' פירושו, כשעושים 'רפואה' לפני כן – צריך לחשוש להיזהר שלא תבוא מכה, חס ושלום. היום דורשים ממעוברות, לבוא, לעשות אולטרסאונד, לראות אם זה זכר או נקבה, אם זה שלם או לא שלם. בשביל מה? אני מורה, לכתחילה, לא ללכת לשום מקום", סיים. הרב עמאר והרב יוסף שנכחו בכינוס הסכימו לפסיקה זו.
הקביעה הנחרצת הזו התמיהה אותנו. ולא מדובר רק במצבים בהם מגלים בבדיקות עוברים עם מומים ומחלות ונאלצים להחליט על הפסקת או המשך ההיריון, מדובר גם בגילויים שיכולים לשפר או להציל את חייו של הולד, באמצעות טיפולים וניתוחים שנעשים בעובר בעודו ברחם אימו.
בשנת 2012 עובר שסבל מחסימה בדרכי הנשימה והיה נתון בסכנת חיים עבר ניתוח במרכז הרפואי שיבא בתל השומר כשמרבית גופו ברחם אימו. בדיקת האולטרסאונד שעברה אמו בשבוע ה-30 להריונה הצילה את חייו.
בשנת 2016 לימור הייתה בשבוע ה-20 להריונה כשבבדיקה שגרתית של סקירת מערכות הרופאים בישרו לה שלעובר יש מום נדיר וקשה – בקע סרעפתי שמונע את התפתחות הריאות בגוף והציעו הפסקת הריון, עובר זה לאחר ניתוק חבל הטבור לא יוכל לנשום בשל הריאות הקטנות ואי אפשר להנשימו, ולכן התינוקות הללו מתים כמה שעות לאחר הלידה. תודות לניתוח שעבר העובר ברחם אמו ע"י ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, הילד נולד בריא.
אפשר להביא עוד סיפורים רבים מהארץ ומהעולם על עוברים שלא היה להם סיכוי לחיות לאחר הלידה, אך תודות לפעולות מצילות חיים תוך כדי ההיריון – הילדים הללו בריאים ושלמים כיום. בכל אותם סיפורים הנשים עברו בדיקות אולטרסאונד פשוטות שלמעשה הצילו את חיי העובר.
האם או העובר?
פסיקתו של הרב שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס מעלה תהיות גדולות: כיצד רב שהוא מורה רוחני של קהילה ספרדית גדולה פוסק כי לכתחילה אסור לאישה לבצע בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון כשכבר הוכח רפואית כי פעולה פשוטה זו יכולה להציל חיים –את חיי העובר או האם?
פרופסור גיל סיגל ראש המרכז למשפט רפואי הקריה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביו-אתיקה מציף את הדילמה: "מהמקום שבו אנחנו בוחנים החלטות הלכתיות שמשפיעות על התנהלות הרפואה צריך לחזור לקווים שמאפיינים את דרכי ההתמודדות עם דילמה באתיקה רפואית. במקרה הזה הדילמה היא האם צריך לאפשר לאדם לעבור מהסתמכות על מזל עיוור, על סיעתא דישמיא לבין חובת ההשתדלות בעולם. ברגע שקיבלנו בזכות הקב"ה ידע וטכנולוגיה רפואית שיכולה להקטין סבל בעולם יש הוראה נורמטיבית המחייבת לעשות בזה שימוש. אינני איש הלכה ואוי לי להיכנס לד' אמותיו של פוסק בהלכה, זה לא המקום שלי. אך כאיש שמסביר אתיקה – כשיש לך טכנולוגיה רפואית שיכולה לצמצם סבל וחולי בעולם יש חובה מוסרית להשתמש בה. הדילמה נוצרת כאשר קיימת אפשרות מניעת הסבל מצד אחד אל מול חשש מהפגיעה בעקרונות אחרים כמו קדושת החיים של העובר המתפתח, קדושת החיים של האם עצמה – כיצד נתעדף? אם יש ילד שיש לו מום כזה שהלידה הטבעית שלו, ללא ידיעה מוקדמת, תגרום לאם לדמם בלידה בצורה בלתי סבירה, תסכן את חייה, תגרום לילד למות בזמן הלידה ולאם להישאר עקרה – ואת זה יכלו למנוע אם היו עושים אולטרסאונד, נדמה לי שכל רב היה אומר 'זה מקרה אחר – פה חייבים…'".
פרופסור סיגל מוסיף: "ברור שאת כל תחלואי האדם הקב"ה יכול לרפא כהרף עין. התורה מצווה 'ורפוא ירפא', ניתנה רשות לרופא לרפא. אז אני, לא כפוסק הלכה, אך כאיש רפואה – ברור לגמרי שאני צריך לטפל באנשים. ולכן, במידה והילד הזה מסכן את חיי האם, לא יעלה על הדעת שלא נתערב. במידה והילד הזה יסכן את פוריות האם, נמנע ממנה את היכולת לפרות ולרבות? במידה והילד נדון לחיים של סבל וימות זמן קצר אחרי הלידה – ברור שאת כל זה אני צריך לדעת מראש. בשולי הדברים צריך לומר שלכן קריטי לדעת את המצב לאשורו בשלב מוקדם ככל שניתן. עד 40 יום העובר נחשב כמים בעלמא. אם אני יכול לבצע פעולות רפואיות מקדימות כמו למשל בדיקה בדם האמהי, בדיקת סיסי שליה וכו', מתאפשר לנו לדעת בשלב מוקדם על מצב הדברים. וככל שהשלב מוקדם יותר הקושי ההלכתי של התערבות הולך וקטן גם הוא".
"לומר שאף אישה לא תעשה אף אולטרסאונד אלא 'בעזרת ה' נעשה ונצליח' זו לא גישה שאפשר לקבל אותה"
חובה לעשות בדיקות
הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר ומומחה לאתיקה רפואית, מתחיל בכך שאם זו עמדתו של הרב כהן, עליו לומר אותה. "רב צריך לומר את עמדתו בלי לפחד מאף אחד ולזכור את ציווי התורה 'לא תגורו מפני איש'", הוא פותח, וממשיך: "התפקיד שלי אינו לבקר את פסיקתו אלא לומר את עמדתי. עמדתי, במישור העובדתי – בדיקות אולטרסאונד בהריון נעשות למטרות מגוונות – קודם כל לשמור על בריאות האם והעובר ולבחון אם הוא במצוקה ואם יש אפשרות וצורך לטפל בו. במצבים קיצוניים מאד הוא מהווה גם שיקולים של הפסקת הריון בתנאים המותרים מבחינה הלכתית. במישור ההלכתי יש צורך של ממש לעשות את הבדיקות האלה שהן לא פולשניות, לא מסוכנות ועל ידי כך גם להימנע ממצבים של סיכון חיי האם, לבדוק במה אפשר לטפל ולמנוע הבאת סבל נורא לעולם במצבים קיצוניים. קשה למצוא סיבה כלשהי שלא לעשותן לא מסיבה רפואית ולא מבחינה הלכתית. לכן עמדתי מבחינה הלכתית היא שחובה לעשות את הבדיקות האלה, לא רק שמותר".
הרב בנימין פישר יו"ר אגודת מגן לחולה בירושלים, הוא רב חרדי שלמד בישיבת קול תורה אצל מורו ורבו הרב שלמה זלמן אויערבך. הרב פישר על פסיקתו של הרב כהן אומר כי אין לו דרך להיות הדובר והמסביר של כאלו שחושבים אחרת ממנו, אלא רק להגיד את דעתו: "המסורת ההיסטורית שקיבלתי ממורי ורבותי זצ"ל ומה שאני מקפיד לומר ולהמליץ לכל מי שמתקשר להתייעץ איתי ולקבל את חוות דעתי היא כי חובה באופן חד משמעי להקשיב להמלצות טיפת חלב ורופאי הנשים במדינת ישראל ולהמלצות משרד הבריאות. הדבר הזה לא מוטל בספק ולדעתי זוהי דעת תורה וזו ההלכה. כמובן שלא ניתן להכריח המלצות שכאלו על מי שחושבים אחרת ומאמינים באמונות אחרות אבל זו המסורת שלאורה חונכתי וכך למדו אותי רבותיי זצ"ל. ברוב המכריע של המקרים הבדיקות הן לטובת האם המעוברת ולטובת הילוד".
"לרוב יש יכולת בסוגיות מורכבות להציג את הדילמה. אין הרבה מקרים שבהם קשה מאד להציג נימוקים לצד השני, אבל את העמדה הזו של הרב כהן אני באמת לא מבין. עמדתי היא שבדיקות האולטרסאונד חיוניות ואין שום איסור לעשות אותן"
מתקשים להבין את הרב
הרבנים והפרופסורים עימם דיברנו מסכימים פה אחד כי חובה לעבור בדיקות אלו, שיכולות להציל את חיי האם והעובר, ומתקשים להבין את פסיקתו של הרב כהן.
פרופסור סיגל: "נדמה לי שהרב שלום לא התייעץ עם האנשים הנכונים, לא שמע נכון את הרופאים. זה מחייב דיון דחוף. זה פיקוח נפש ממש, אני קורא לכינוס דחוף של הרבנים הללו עם גדולי הרופאים ומומחי האתיקה כדי להביא למצב שבו נשים תדענה מה הן צריכות לעשות. כרגע המצב בלתי סביר בעליל ואני חושש שיש חוסר הבנה בין הצדדים. הדברים לא יכולים להיות נכונים כי זה שולל את כל המושג של רפואת האם והעובר, שולל ענף שלם של רפואה והאתיקה שאומרת קודם כל לא להזיק, קודם כל לעשות טוב בעולם. וההכרעה הזו בוודאי שגורמת לניכור אדיר בין הציבור החרדי הספרדי לבין הציבור הישראלי שמסתכל ומשתאה הכיצד?".
הרב שרלו: "לרוב יש יכולת בסוגיות מורכבות להציג את הדילמה. אין הרבה מקרים שבהם קשה מאד להציג נימוקים לצד השני, אבל את העמדה הזו אני באמת לא מבין. עמדתי היא שהבדיקות האלה חיוניות ואין שום איסור לעשות אותן. אם מישהו ירצה לטעון שיש יתרון הלכתי של שומר פתאים ה' של מידת הביטחון וכדומה – כל הפסיקה אומרת ההפך, כל הפסיקה אומרת שהולכים לרופא ושמצייתים להוראות הרופאים. כמובן שצריך לפקוח עיניים ולבחון האם ההוראות האלה הן הוראות רפואיות או שנובעות מתפיסות שגויות, היסטריה, ניהול סיכונים של הרופאים ולא טובת החולה, בשביל זה יש לנו גם שכל בראש, אבל אין ספק שהבדיקות האלה הן בדיקות חשובות מאד לבריאות האם והעובר ומניעת סבל בעולם ולכן קשה מאד להבין עמדה שאומרת שלא לעשות אותם".
בדבר אחד פרופסור סיגל כן מסכים עם הרבנים: "מתוך דברי הרבנים המכובדים עולה ביקורת שמשותפת גם לאנשי רפואה ואתיקה בישראל על השימוש הנרחב בבירור טרום הריוני והריוני ועל החלטות לפעמים קלות מידי על ביצוע הפסקת הריון בשל בעיות, מומים או מחלות שהן ברות טיפול. וזה מתכתב עם כל הסוגייה של הצורך הישראלי בילד המושלם ועל זה הרבנים יוצאים חוצץ ועם זה אני יכול להסכים. ישראל בעולם נתפסת כמדינה בה יש הכי הרבה פעולות ובדיקות לאישה בהריון. במדינות אירופה למשל ממעטים בסקירות אולטרסאונד או בדיקות גנטיות כשאין גורמי סיכון ידועים. אבל לומר שאף אישה לא תעשה אף אולטרסאונד אלא 'בעזרת ה' נעשה ונצליח' זו לא גישה שאפשר לקבל אותה".
תגובת הרב שלום כהן לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.
