ללכת כי כולם הולכים

היה נדמה לי בסניף של 'ניו דלי' שאני מכיר את העובד שקיבל את ההזמנה שלי, עד שהבנתי שמדובר בתלמיד כיתה יב שעובד לפרנסתו. לא הבנתי למה הוא צריך לעבוד בתור מלצר אם אבא שלו הוא אחד האנשים העשירים בקהילה, בעל מפעל לבית דפוס ידוע ומוכר בירושלים.

כשסיימתי את ארוחתי הוא בדיוק סיים את המשמרת שלו ואביו הגיע עם המכונית שלו לאסוף אותו. אביו אמר לי שלום ואני, כזה חצי בצחוק, שאלתי את אביו לפשר התופעה:

"למה הילד שלך צריך לעבוד ב'ניו דלי', הרי כסף ברוך ה' לא חסר?"

ענה לי האבא:

"הילד שלי עובד בשביל לממן את לימודי הנהיגה שלו. אני רוצה שהוא יירק דם בשביל להרוויח את הכסף הזה, כי אני יודע שכל היחס שלו כלפי הנהיגה יהיה אחרת לגמרי אם הוא יעבוד בשביל הרישיון שלו לעומת אם הוא יקבל אותו מן המוכן".

מה שהאבא לא סיפר לי, ואת זה הבנתי לאחר מכן, זה שבכיתה שלו היה עוד נער שהגיע מבית מתקשה ולא יכול היה לשלם על לימודי הנהיגה בעצמו. הנער הזה עבד גם הוא בתור מלצר, אבל את הכסף שהרוויח הוא נתן להורים שלו. התברר לי שהאבא התייעץ עם הילד שלו ולאחר מכן הם הסכימו שאת הכסף ללימודי הנהיגה שהיה אמור ללכת לילד שלו, הוא ייתן במקום זאת לחבר שלו כדי לממן לו את לימודי הנהיגה וככה על הדרך הוא גם לימד את הילד שלו איך עושים חסד אמיתי.

ניסיתי להיזכר כמה הורים כאלו אני מכיר שהיו מסוגלים לקחת החלטה שנראית לכאורה כל כך לא פופולרית (אתה אבא בעל אמצעים, מה הבעיה שלך לעזור לילד שלך ולממן לו את לימודי הנהיגה?), ונזכרתי גם באותו הורה שהילד שלו, בניגוד לקבוצה של תלמידים שההורים שלהם קנו להם 'הוברבורד', המשיך ללכת לבית הספר ברגל.

פעם אחת בהפסקה הקניט אותו אחד התלמידים ואמר לו:

"אתה לא שם לב שאתה חריג? כמעט לכולם כאן יש 'הוברבורד' ורק לך אין…"

נפעמתי מהתשובה הטבעית והכל כך מרשימה שענה לו התלמיד בלי ה'הוברבורד':

"אתה יודע שגם דגי רקק חיים בלהקות ועושים הכול ביחד? אבל אתה יודע מי בניגוד אליהם חי לבד ולא הולך כמו קוף אחרי החברים שלו? הכריש הלבן. אז תמשיך לנסוע עם ה'הוברבורד' שלך כמו דג רקק ואני אמשיך ללכת לי לבית הספר כמו כריש לבן".

בערב לא יכולתי להתאפק והתקשרתי להורה של אותו תלמיד לשתף אותו בתשובה הנהדרת של בנו. הוא הודה לי וענה:

"האמת שהוא כבר חודשיים 'יושב עלינו' ורוצה שנקנה לו את ה'הוברבורד' הזה אבל אמרתי לאשתי שאין מצב שנקנה את זה. אז לקחתי את הילד והתיישבנו מול הספה ופתחתי לו ערוץ 'נשיונל ג'אוגרפיק' והסברתי לו ביחד מה ההבדל בין מלכי הטבע והכריש הלבן, שהוא מספיק חזק לשחות לבד, לבין דגי הרקק שחייבים להיות ביחד דווקא בגלל שהם קטנים והם יודעים שאין להם סיכוי לבד מול הכריש הלבן. אתה יודע מה קרה בסוף התוכנית? הילד בעצמו כבר הבין הכול, וויתר על העניין ואמר לי:

'אבא, עזוב. אם אני ארצה את ה'הוברבורד' זה יהיה בגלל שאני רוצה ולא בגלל שככה עושים כולם'".

(לך לך תשפ"א)