אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)לאחרונה קיבלתי מספר בקשות של מנהלים בישיבות תיכוניות להגיע לחדר המורים ולהעניק עצות לצוות הר"מים המסור שעושה את מלאכתו, איך להיות מחנך מוצלח.
מתוך חרדת קודש אמיתית ותחושת הערכה עצומה לפועלם של המחנכים והרמי"ם, אשתף בכמה תובנות שלמדתי עם השנים ואני משתדל ליישם בכיתה למול התלמידים שלי. ברור שאני רחוק מלהיות מושלם, והרבה פעמים אני לא מצליח ליישם פרומיל ממה שאכתוב כאן. ובכל זה, הטיפים האלו הם כוכב הצפון שלי ולשם אני חותר.
1. תראו את התלמידים שלכם!
אין מצב שתלמיד נעדר מהשיעור, ואני לא שואל בשלומו: ווטסאפ אחד לתלמיד, ווטסאפ אחד להורה שלו. לא חייבים לשלוח את זה בחצי שעה הראשונה… אבל עד 10 בדרך כלל כל התלמידים שלא הגיעו מקבלים ד"ש ממני. ככה התלמיד מרגיש שרואים אותו, שהוא לא שקוף.
2. באשר הוא שם
לסיפור הבא אין לי מקור ברור, אבל כך שמעתי ואשמח לדעת את מקורו: מסופר שפעם אחת צוות הר"מים של הרב נריה זצ"ל ראה אותו מוקף בתלמידים במסדרון. כששאלו אותו לפשר העניין, ענה להם הרב שהתלמידים שיתפו אותו בהתלהבות במשחק של בית"ר. לנוכח מבטם המשתומם של הר"מים, שהרי מה לראש הישיבה ולמשחק של בית"ר, ענה להם הרב: גם אם אתם לא צופים בכל המשחק, ודאי שכדאי שתהיו מעודכנים בתוצאה. לתלמידים שלכם יש עולם תרבותי, שפה מיוחדת, תרבות של טיקטוק ואינסטגרם. אל תהיו עב"מים! תכירו את השפה והמנטליות שלהם. לא תאמינו איך הדרך ללבבות שלהם תהיה הרבה יותר פתוחה, זמינה וסלולה עבורכם.
3. תחמיאו כאילו אין מחר
שמעתי על אחד מהמחנכים היקרים בישיבת 'אורות יהודה' באפרת, שהיה לו מנהג להפסיק את השיעור באמצע ולשלוח ווטסאפ שכול כולו מחמאה וגאווה להורים של התלמידים שלו: "אני מעדכן את כבודו, שהבן שלך ענה על תשובה באופן נפלאה. כל הכבוד!". ההורים היו מתמוגגים. יש הורים ששומעים את המחנך רק כשהילד שלהם הפריע. זו בעיה כי הסאבטקסט הוא בעצם: אתה מבחין בילד שלי רק כשהוא מפריע. באמת יכול להיות שאתה לא רואה את הדברים הטובים בילד שלי? הוא באמת לא עושה שום דבר טוב? לקחתי את המנהג הנפלא הזה ואימצתי אותו.
4. הסמול טוק עושה את כל ההבדל
הגישה שלי: בשיעור אני מורה; בהפסקות ובין לבין אני כמו מדריך חינוכי – צוחק איתם, מדבר איתם בגובה העיניים, נמצא שם בשבילם. לא, אני לא סחבק ולא חבר. מחנך לא צריך להיות סחבק. אבל בשביל ליצור שפה משותפת, הוא צריך לדעת להשיל מעליו את שריון הרשמיות ולדבר בשפת הלבבות.
ben-white
דווקא דור הטיקטוק כל כך צריך שיראו אותו, שיקשיבו לו. לא AI אלא מחנך, אדם, עם נשמה ונפש. דווקא הדור הזה של האריות והגיבורים, דור שגם ההורים שלו טובע במיליון מטלות, צריך לדעת שיש לו בכל העולם דמות אחת שתאמין בו, שתהיה שם בשבילו, שתקבל אותו כמו שהוא, מעבר לציונים ולתעודה. ועם חושבים על זה, אז זו בעצם הסיבה שבגללה אנחנו קמים בבוקר ונכנסנו למקצוע הכל כך מדהים הזה מלכתחילה.
5. סייעתא דשמיא, תפילות והדמעות של הסבתא
כי תכל'ס, בלי זה אין בעצם כלום.
