הרווקים שנעזרים במלווים – עד לחופה

קריטריונים גבוהים מדי # יותר מדי הצעות # פחות מדי הצעות # מקסימום דייט שני # מינימום ביטחון עצמי # חוסר החלטיות # לכבוד ט"ו באב: הרווקים שהחליטו להודות באומץ – אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, הצטרפו למיזם המלווה אותם כל הדרך לחופה

כשלקראת ט"ו באב הרחובות מתמלאים בדובונים ובורדים עטופי צלופן, הלבבות השבורים נשברים עוד קצת.

"עוד חודשיים כבר ראש השנה ואתה עדיין לא נשוי, ושוב עוד שנה עברה, וכבר לא נעים לך להיות בבית הכנסת כי אתה שומע כל הזמן שכל הצעירים מתחתנים. חופשות משפחתיות זה לא פשוט, הכל נהיה לא פשוט, במיוחד ככל שאתה עושה יותר מאמצים זה יותר מבאס", מתאר לנו פנחס, רווק בן 35 מאפרת.

גם נאוה אושר, בת 38 מירושלים טרם נפרדה מעולם הדייטים. "צריך הרבה אורך רוח, ותכפילי את זה במספר עם המון אפסים", היא אומרת.

פנחס ונאוה הצטרפו למיזם 'חיבורים' מתוך ניסיון למצוא את שאהבה נפשם בדרך קצת שונה. ב'חיבורים' ישנם רווקים בגילאי 25-45, וגרושים/ות ואלמנים/ות שמחפשים את פרק ב' שלהם. המצטרפים משלמים דמי הרשמה (דמי רצינות) ומצוותים למלווה. המלווה נפגש איתם, מבין מי הם, מה חשוב להם בבן הזוג שלהם ומה תוקע אותם ומנסה למצוא להם התאמות מתוך המאגר של 'חיבורים', שם כל החברים נפגשו עם מלווים שגם אימתו את הפרטים שהם מספרים על עצמם, או כמו שיעל שפירא, מנכ"לית 'חיבורים' אומרת: "עם כל מי שנמצא במאגר נפגשו לפחות פעם אחת. אין מצב של מתחזים ואין מצב שנקבל תמונה של בראד פיט ונפגוש משהו אחר לגמרי ונשאיר את התמונה הזו במאגר".

המלווה נפגש ומשוחח טלפונית עם החבר ומייעץ בעדינות בשלב הדייטים. "המטרה שלנו לסייע לאנשים למצוא זוגיות באמצעות ליווי אישי. זה לא עוד אתר שאנשים הולכים לאיבוד בתוך פרופילים, ועוד לא מסוננים, וזו לא שדכנית שמחברת בין שני אנשים שיש להם דופק. זה תהליכי ואישי. בתוך החודשים האלה אנחנו מכירים אותם. זה לא טיפול, זה ליווי יד ביד ובגובה העיניים אבל עם מישהו שהוא לא האמא החופרת או החברה שהתחתנה מזמן ולא ממש מבינה, אלא מישהו שהוא לגמרי שם בשבילך, שגם עוטף את הקשרים שיצרת. אנחנו לא רוצים לשנות אותם, אנחנו רוצים לעיתים, אם צריך, לשנות דפוסי חשיבה או התנהגות. אם אתה יוצא כבר המון שנים ולא מגיע למטרה שלך – בוא נראה מה עשית בדרך שכל הזמן חוזר על עצמו וזה הדפוס שאולי תוקע אותך", מסבירה יעל.

"הרבה פעמים באתרים הבחורות לא רלוונטיות או לא עונות, ואצל שדכנית אם היא עם חצאית ואתה עם מכנסיים אז זה מתאים. ושם, המלווה יושב איתך ממש, שואל לפרטי פרטים וחושב מי מתאימה. זה יותר מגיע ממנו מאשר ממך", מתאר פנחס. "אתרי ההיכרויות היום זה כמו עבודה נוספת וזה לא פשוט, אתה כל הזמן מחכה שמישהי תחזור אליך להודעות, והמרחב הזה שיש הרבה יותר בנות רווקות מגברים, זה מגיע למצב שאתה כל הזמן סביב זה. ככל שאתה יותר סביב זה אתה יותר מתבאס. אם מישהו מתווך לך את זה ומונע ממך לשקוע בזה זה מקל", הוא משתף.

למה שבחורה בת 34 תצא עם בן 43?

רווקים רגילים לשמוע עצות – מהאמא ועד הדודה מבית הכנסת. למה שהם יקשיבו דווקא למלווים?

"המלווה לא מגיע עם מטען וציפיות כמו האמא, עם כל הכוונה הטובה שלה. המלווה בא נקי לגמרי. בנוסף, אנחנו באים בלי שיפוטיות. וכיף להם להיות במקום שמקבלים את ההחלטות שלהם", משיבה יעל וממשיכה, "מצד שני, אנחנו לא עובדים איתם ממקום מתנשא של 'תקשיב לי, אני יודע', אלא מהמקום המשקף. אני אומרת לבחור בן 43 – 'אתה מוצלח, נראה טוב, הכל בסדר. אתה רוצה להכיר בחורה רק עד גיל 34. אני יכולה לחפש לך, אבל למה שבחורה בת 34 תצא עם בן 43? אם אמצא לך בחורה בת 38 שעונה על כל הדרישות – יש סיבה שלא תצא איתה?', והרבה פעמים אנחנו מצליחים להעלות את רף הגיל בהצעות. לפני שנה חיתנתי זוג – בת 43 ובן 44. זה נדיר שבכלל בחור יסכים להכיר מישהי שצעירה ממנו רק בשנה, בפרט בטווח הגילאים הזה. משהו כנראה באיך שהגשתי לו את זה גרם לו להסכים", היא אומרת.

 

"אני אומרת לבחור בן 43 – 'אתה מוצלח, נראה טוב, הכל בסדר. אתה רוצה להכיר בחורה רק עד גיל 34, אבל למה שבחורה בת 34 תצא עם בן 43? אם אמצא לך בחורה בת 38 שעונה על כל הדרישות – יש סיבה שלא תצא איתה?"

נאוה, שהצטרפה ל'חיבורים' לפני 3 שנים מספרת: "צרפו לי מלווה שנפגשתי איתה כמה פעמים, היא הייתה מאוד קשובה ומאוד רצתה לעזור. ממש ראיתי את ההשתדלות למצוא ולחשוב. המטרה היא ללוות אנשים, להפוך את הדרך שלהם להכיר אנשים לנעימה יותר, להעלות את הסיכוי שלהם להכיר אנשים. זה נושא לא פשוט".

פנחס מצטרף: "לא היה מישהו שראה את הקשיים שלי למצוא זוגיות בגובה העיניים כמו המלווה ב'חיבורים'". פנחס עשה מאמצים רבים במהלך השנים כדי למצוא זוגיות ופנה ליועצים שונים. "בכל מיני ייעוצים הרגשתי שתמיד לוקחים את הצד של הבנות ואומרים שרק אני צריך להשתנות, אני צריך להיות זה שמוריד את הדברים שחשובים לו, וככל שאתה מוריד את הרף שלך זה הופך ליותר קשה, כי זה נהיה יותר מדי, וכשזה לא מצליח זה יותר מאכזב כי אתה חושב – בשביל מה הורדתי את כל הדברים אם לא יוצא מזה כלום?".
הוא ממשיך ומסביר על ההבדל בגישה של 'מחוברים': "יצאתי 4 חודשים עם בחורה שאם לא הייתי בטיפול אצל היועצת הזאת הייתי מזמן מסיים את הקשר. בסופו של דבר היא אמרה לי אחר כך שצדקתי. הייתי גם אצל קואוצ'ר שגם כל הזמן אמר לי – 'אתה צריך לצאת מאזור הנוחות שלך'. ו'בחיבורים' היה מצב שהייתי בתוך קשר וממש התלבטתי לגביו והמלווה אמר לי – 'אתה צריך לסמוך על עצמך'. המלווה הוא כמו חבר, אבל חבר שלא שופט אותך. במגזר שלנו הרבה מתבלבלים בין חברות ובין לקחת את נקודת המבט שלהם. ככל שאתה מתבגר אתה לא רוצה את נקודת המבט שלהם, אתה רוצה לסמוך על עצמך".

 

"הרגשתי שתמיד לוקחים את הצד של הבנות ואומרים שרק אני צריך להשתנות, אני צריך להיות זה ש'מוריד' את הדברים שחשובים לו, וכשזה לא מצליח זה יותר מאכזב כי אתה חושב – בשביל מה 'הורדתי' את כל הדברים אם לא יוצא מזה כלום?"

במה שונות העצות של המלווה?

פנחס: "הוא לא אומר את זה בצורה סובייקטיבית כמו הורים שהם יותר נוגעים בדבר או חברים שכל הזמן נותנים את העמדות שלהם, אלא יותר מכבד את המקום שלך. אני רגיל שכל הדעות האחרות פוסלות את מה שאתה חושב – 'אתה כבר לא צעיר, אם אתה רוצה להתחתן אתה צריך להתפשר'. קואוצ'ר אחד אמר לי – 'אתה לא בראד פיט, אז מה אתה חושב, שאתה יכול להשיג את מלכת היופי?'. אם ישר שוללים את הדעה שלך אתה מלכתחילה לא מתחבר לעצה.

"היום אני אחרי קשר של כמה חודשים ומטבע הדברים אני יותר סקפטי, אבל באתי לקשר הזה אחרי הליווי יותר נינוח, יותר מקבל את זה שזוגיות זה עניין של נתינה, ואיך שהוא אמר – אומנות האפשר. צריך לאפשר ולהגיע לעמק השווה ולא לחשוב שהיא צריכה להיות בול כמו שאתה רוצה".

הלא החלטית והיצאן הסדרתי

מירי דהן ברחי מתנדבת כ-3 שנים ב'חיבורים'. היא מתארת כי בהתחלה התפיסה של הרווקים היא – אין לנו בעיה אבל עוד לא הגיע האביר על הסוס הלבן, ועם הזמן הם מבינים שהם צריכים עזרה. "אני פוגשת בנות עם פז"ם מאוד ארוך של דייטים שבהחלט רוצות לעשות שינוי ולחשב מסלול מחדש, אם נמשיך לעשות את אותו דבר נגיע לאותו מקום. אנחנו מנסות להבין ביחד איפה זה תקוע – כי אין הצעות, כי לא מצליחים להגיע לפגישה השלישית או כי קשה להחליט? ואיך עוברים לשלב הבא?".

בשלב זה מירי משקפת לבנות בעדינות מה המשמעות של ההתנהלות שלהן. "יש מישהי שהייתה מאוד עסוקה ולא הצלחתי להיפגש איתה, וניסיתי לשקף לה שאם אין לה זמן לפגוש אותי גם אין לה זמן לדייטים, אי אפשר להכניס זוגיות לסדר היום העמוס שלה. אם מישהי רוצה מישהו רק בגובה 1.80 ורק ורק – אני אומרת לה שזה מקסים אבל המשמעות היא שלא יהיה לי את מי להציע לה".

יעל: "כל מקרה לגופו. יש את הבחור שאנחנו עובדים איתו על חיזוק הביטחון. יש את ה'יצאן הסדרתי', שלא מפסיק לצאת לדייטים אבל גג דייט ראשון ושני, ואנחנו מתעכבים על זה. יש את הבחור שנדלק על מישהי אבל היא לא ייצוגית למה שהוא חשב שהוא יביא. איך אנחנו מתגברים על ה'מה יגידו?', במגזר שלנו זה תופס נפח וכל פעם אנחנו צריכים לפוצץ את הבלון הזה".

יעל מתארת שהרבה פעמים ב'חיבורים' מנצלים את הפלטפורמה כדי להעביר מסרים מאחורי הקלעים לשני המינים: "אנחנו עוזרים לפוגג פרשנויות – שלחתי הודעה, למה היא לא ענתה? והבחורה הייתה יום שלם בסמינריון ולא ראתה בכלל את ההודעה… יש לך מישהו שיוכל לתת לך הסתכלות נוספת על הסיטואציה שבה אתה נמצא, וגם בגלל שהוא גם השדכן בהרבה מהמקרים הוא יכול להביא את הפרספקטיבה של הצד השני ולעטוף את הקשר משני הצדדים.

"הרבה פעמים שני הצדדים מספרים איך היה בדייט. אחת המלוות עשתה חיבור בין שני אנשים במאגר והתקשרה לבחור לשאול איך היה ואם יהיה דייט שני. הבחור אמר שהיה טוב, אבל זה תלוי בבחורה. היא התקשרה לבחורה, שאמרה שהיה טוב אבל זה תלוי בו, אז המלווה סיפרה לכל אחד שהשני מעוניין ובאמת היה דייט שני".

מירי מסיימת: "זה בעייני הדבר הכי חשוב היום – להביא זוגות לחתונה. זו בדידות נוראית. כשמתחתנים בגיל צעיר לא חושבים יותר מדי. ברגע שעוברים גיל מסויים זה הופך להרבה יותר קשה. זה באמת מאוד מפחיד, זו החלטה לכל החיים, ולכן חשוב לעשות את זה בגיל צעיר".