לזכרו של הרב יהונתן זקס זצ"ל
בתוך שפע הברכות שזכה בהם אברהם אבינו נמצאות גם ברכות שעיקרן ייעוד גדול. אחד הגדולים שבהם הוא "ונברכו בך כל משפחות האדמה". בחירתו של אברהם אבינו על ידי הקב"ה נועדה להביא ברכה לעולם, ולהופיע את שם ה' על המציאות כולה. ואכן, צאצאיו של אברהם אבינו הביאו ברכה מרובה לעולם: הבשורה הגדולה שהאדם נברא בצלם א-לוהים, שוויון בפני החוק – כקטון כגדול תשמעון, שבת שמשמעותה אינה רק יום מנוחה לאדונים, כי אם גם "למען ינוח שורך וחמורך, ויינפש בן אמתך והגר", ריבונו של עולם מופשט ואחד, חירות ואיסור הסגרת עבד לאדוניו, ועוד ועוד. השוואות רבות לחוקי המזרח הקדום חושפת את התרומה הגדולה לקידום העולם ממציאות רדודה ונמוכה, למקומות טובים יותר – ועדיין הדרך ארוכה.
תודעת קידום העולם ותרומה לו נמצאת כעת במקום נמוך בסדר היום שאנו רגילים אליו כאן בארץ. עוצמות האירועים, המאבק על הקיום, שפע הנושאים המעסיקים אותנו כבני אדם, כישראליים וכנאמני הברית עם הקב"ה; וגם היכולות הדלים של רבים מאתנו – מביאה לכך שכמעט ואין אנו פועלים בתחומים אלה. דווקא על רקע כל אלה – איבדנו השבוע את הגדול מכולם בתחומים אלה – הרב יהונתן זקס זצ"ל.
דוברה של היהדות מול אומות העולם, באומץ, בישרות, בבהירות, בכבוד ובעוצמה; גדול ישראל שהיה חלק בלתי נפרד מהעיסוק בכל הנושאים שהעולם מוטרד בהם – אקולוגיה ושמירה על משאבי העולם; הגירה, פליטים וזכויות אדם; גנטיקה, אאוגניקה, ועניינים אחרים שנוגעים ליכולות העצומות של המדע; סוגיות סוציולוגיות, פסיכולוגיות, כלכליות – ובכל אלה הוא מביא בשורה של ממש, היונקת ממעמקי התורה והזהות היהודית, וממשיך בכך עוד ממד של אברהם אבינו ע"ה – מהווה ברכה לעולם כולו.
וכל זה בנועם הליכות, ביכולת לפרגן ולהיות שותף, מוערך על ידי זרמים שונים בתוך עולמה של תורה, כותב פורה בהיקפים עצומים, וכאמור – בדבריו הייתה בשורה. כל אימת שלמדנו מדבריו נחשפנו לדברים שלא נלעסו קודם לכן, לנתיבים שהוא פרץ, שהיה בהם מחד גיסא קשר עמוק למקורות העבר, ומאידך גיסא – דברים מקוריים, המרעננים את המחשבה, והופכים להיות תביעה של ממש בהתנהלותנו בעולם.
חלל גדול נוצר עם פטירתו. ולוואי ונאחז בשיפולי הגלימה, ונמצא דרך למלא את החלל הזה.
(חיי שרה תשפ"א)