סיבות רבות יכולות לחולל הסתרה בין בני זוג. רמב"ן על פרשתנו עוסק בשאלה מפני מה לא גילתה רבקה ליצחק שכבר לפני לידת הבנים נאמר לה בנבואה ש"רב – יעבוד צעיר", ועל ידי כך הייתה מונעת את הפרשייה המסובכת של לקיחת הברכות על ידי יעקב אבינו, במהלך שיצחק אבינו ע"ה כינה במרמה. בדבריו הוא מעלה כמה אפשרויות: "…והנה מתחלה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות, כי ותלך לדרוש את ה', שהלכה בלא רשות יצחק", לאמור – הסתרה הנובעת מבושה, צניעות, מידע שעצם השגתו היה מנוגד לרצון בן הזוג וכדו'. אפשרות שניה היא ההנחה, המתגלית כל כך הרבה פעמים כהנחה מוטעית, שבוודאי בן הזוג או בת הזוג יודעים את הדברים האלה, ועל כן אין כלל צורך לדבר עליהם: "או שאמרה 'אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי'. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בין בני זוג. אפשרות שלישית שרמב"ן מעלה היא "באהבתו אותו (כלומר: את עשו) לא יברך יעקב, ויניח הכל בידי שמים, והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה", לאמור: לעתים ההסתרה מכוונת כדי להשיג דבר מה, והגילוי עלול לפגוע בכך לפי הערכת בן הזוג המסתיר. כמובן, שכאשר מדובר במעשי אבות אפשר שכלל אל הייתה זו הכרעה של רבקה, כי אם "סבות מאת ה' כדי שיתברך יעקב, וגם עשו בברכת החרב, ולו לבדו נתכנו עלילות".
רמב"ן מלמד אותנו, כפי שעשו כל המדרשים וכל הפרשנים, את הקשת המלאה של יסודות שאנו למדים ממעשי אבות – למן קביעת העתיד הכלל ישראלי על ידי האבות ("כל מה שאירע לאבות ארע לבנים"), ועד למתרחש בחיים האישיים שבחיי האבות והאמהות. ואנו, כתלמידים טובים, מוזמנים למסע המיוחד הזה – זה שפותח בפנינו את ההבנה העמוקה בדבר סגולתו של עם ישראל וייעודו במציאות, וזה אשר מלמד אותנו יסודות אנושיים, מוסריים וזוגיים שבין בני זוג.
ההסתרה – אינה טובה. יש לה מחיר כבד. היא יוצרת משבר אמון שקשה לשקמו, גם בשל הנושא שהוסתר, וגם בשל עצם ההסתרה. זה נכון בין בני זוג נשואים, ועל אחת כמה וכמה לפני נישואין. וטוב לנו כי נהיה פתוחים ושקופים עם מי שאנו מבקשים להקים איתו בניין עדי עד.
(תולדות תשפ"א)