יחסי משגיח (כשרות)- מושגח בבתי עסק, חוק הגיוס, דרישת נשים להיבחן במבחני הרבנות הראשית, מתווה הכותל, חוק המרכולים, פונדקאות ללהט"בים ועוד ועוד נושאים שהובאו לשולחן בג"צ. נושאים עם זיקה זו או אחרת להתנגשות, לכאורה או שלא לכאורה, בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית על כל המשתמע מכך. נושאים טעונים עם השלכות רבות על המגרש הפוליטי, כמו גם על תחום יחסי ישראל והתפוצות, יחסי דתיים-חילונים כאן, מה לא. רוב הנושאים האלה, כמו גם אחרים שלא הוזכרו, עדיין פתוחים בבג"צ. גם השופטים ערים למשקל העצום שיהיה להחלטות שהם יקבלו, פצצות מצרר ממש, ולכן כמעט בכל המקרים השופטים אפשרו למדינה דחייה, ועוד אחת, ועוד אחת, ממש הגישו לנציגיה את הכפית לפה ובלבד שיגיעו להסכמות עם העותרים. בסיטואציה הפוליטית הכל כך מורכבת שלנו, עם כוח פוליטי עצום לחרדים, ועם רבנות ראשית חרדית, הסיכוי להגיע להסכמות בכל אחד מהנושאים האלה הוא אחד לאלף, במקרה הטוב. גם מצב של אי ודאות- כן בחירות, לא בחירות, לא בדיוק עוזר להתקדם. אז מה עושים? דוחים, ועוד פעם דוחים. פעם בתירוץ שלא היה זמן להתעסק בזה בגלל העיסוק בקורונה, פעם מתירוץ אחר. שוגים באשליה שהזמן יעשה את שלו. או אולי- שהבא אחריי יטפל בדבר הנפיץ הזה. אל תעירו ואל תעוררו.
אלא, שאם אנחנו מתרשמים נכון, 'תפוח האדמה' הלוהט והנפיץ ביותר, עומד פה, ממש אחר כותלנו. הגיורים הרפורמים. 15 שנים של דיונים בבג"צ. ראש הממשלה בנימין נתניהו נקלע (גם) בדבר הזה למצב של אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. מצד אחד, היהודית שאינה אורתודוכסית בארה"ב קרובה אליו מאוד, היא רבת עוצמה בממשל שם ומסייעת לישראל מול הבית הלבן חדשות לבקרים, היא מהווה את רוב רובם של יהודי ארה"ב, והם עומדים על רגליהם האחוריות להכיר בגיורים שלהם. שבן אדם שגויר שם בגיור רפורמי, יוכר גם בישראל כיהודי לכל דבר ועניין. והם לא חוסכים מאמץ להבהיר לנתניהו את עמדתם, ולא פחות חשוב, איזה נתק ייגרם אם ההחלטה תהיה אחרת. מן הצד השני, בישראל יש התנגדות, לא רק של החרדים, להכרה בגיורים רפורמיים. מה עושים? מחפשים פשרה סבילה. לבקשת נתניהו הכין השר לשעבר משה נסים הצעה לגיור ממלכתי, שיישומה היה עשוי לרצות את כולם. אבל כרגיל אצלנו, החברים החרדיים וכן האגף החרד"לי ב'ימינה' עיקרו את הצעתו מתוכן, והמבוכה והמבולקה נמשכה. הבחירות לכנסת, ועוד פעם, ועוד בחירות לכנסת מסמסו את העיסוק בנושא. אז זהו זה, נראה כי החלטה בעניין קרובה מתמיד. אלא שהפעם היא תהיה של בג"צ, לא של גוף רבני מוכר.
המדינה אמורה להגיש את עמדתה בעניין העיגון החוקי של חוק הגיור הממלכתי עד סוף נובמבר. כלומר, האם מדינת ישראל תכיר גם בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים. חה"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) שלח לראשי המפלגות החרדיות בקואליציה מכתב בו העריך שבהעדר הסדרה חוקית, עלול בג"צ, בסבירות גבוהה, לפרסם בתוך זמן קצר, בהרכב נרחב של 9 שופטים, פסק-דין המורה למדינה להכיר בגיורים שאינם אורתודוכסים. "אין צורך להרחיב על האסון ארוך הטווח שעלולה פסיקה כזו להמיט על עתידו ואחדותו של העם היהודי בדורות הבאים", הוסיף. איך יוצאים מזה? סמוטריץ' (משפטן בהשכלתו) הציע שהמדינה תודיע לבג"ץ כי בכוונתה לחוקק באופן מידי את חוק הגיור הממלכתי אשר יקבע כי בישראל יוכרו רק גיורים שיבוצעו על ידי מערך הגיור הממלכתי הפועל על פי דין תורה. "להודיע ולחוקק". מה, סמוטריץ', לא שמעת, שממשלת נתניהו-גנץ לא יודעת לעבוד ככה?
חה"כ מתן כהנא סובר לעומת סמוטריץ' כי "השארת הסטאטוס קוו בנושא הגיור משמעותה פירוק העם", נוכח זה שקרוב לחצי מיליון מאזרחי המדינה אינם יהודים עפ"י ההלכה ו"מדינת ישראל איננה יכולה להתעלם מהמציאות הדמוגרפית הזאת". כהנא, במאמר שפרסם ב'בשבע' סיפר כי שוחח עם הרב חיים דרוקמן ועם הרב אריה שטרן רבה של ירושלים ושניהם סבורים כי לגיור בישראל דרוש פתרון רציני בדמות חוק משה נסים לאחר שתוקן, שכן "כל פתרון אחר יוביל אותנו לבעיות ישנות ולצרות חדשות". בעיניים שלי, לנתניהו נוח שבג"צ יחליט, שהצד המפסיד יאשים את בג"צ בתוצאה. "אני צועק כל הזמן שבג"צ מתערב בדברים שאסור לו להתערב. השמאל המתייפייף סוקל אותי באבנים על דבריי. מה כבר אני יכול עוד לעשות מול בג"צ הנתמך בידי פרקליטות שמאלנית ושר משפטים עוינים", מן הסתם יסביר ראש הממשלה את הרגשתו לצד המפסיד. ובעיניים שלי, החלטת בג"צ בעניין הגיורים, כזו (הכרה ברפורמים, מה שכנראה יחליטו) או אחרת, תהיה כאן לא פחות מרעידת אדמה.
האם יתקיים מפגש בג"ץ – בד"ץ?
מול הכאוס במינוי בכירים במשרות (כמעט הכי) חשובות במדינה, כמו פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, ברבנות הראשית מניעים מנועים. בישיבה של המועצת, בשבוע שעבר, מונו מספר רבני ערים לכהן כחברים בוועדה לבחירת רבני ערים במקומות שבם לא מכהן רב בפועל. אמנם הדרך ארוכה היא ורבה, רבה, וגם בחירות לכנסת אם יתרחשו עשויות לעכב, אבל אמירה, בהחלט יש כאן. אולי מרגישים שם, ש'הזמן פועל לרעתנו'. במידה ונתניהו, שנתן לחרדים את המושכות בענייני דת-מדינה, יילך בדרכיי טראמפ. מה עוד היה שם בישיבת מועצת הרבנות הראשית? באופן ממש לא מפתיע, החברים המכובדים שם גיבו באופן חד-משמעי את עמדתו של הרב הראשי הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שקבע באופן נחרץ שהרבנות הראשית לא תבחן נשים במסגרת הבחינות של הרבנות הראשית לישראל ("זו תהיה בכייה לדורות", אמרו שם), זאת בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא. כמו כן חיזקו חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל את ידי הרב יצחק יוסף, ב"עמידתו אל מול מאמצי הרפורמים לפגוע בקודשי ישראל וניסיונן של קבוצות שונות לחייב את הרבנות להסמיך נשים לכהן כרבניות".
לבקשת הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב יהודה דרעי והרב רצון ערוסי, סוכם כי מועצת הרבנות הראשית תיזום פניה אל שופטי בית המשפט העליון לקיום מפגש פנים אל פנים בו יובהר כי אל להם לבתי המשפט להתערב בענייני ההלכה המסורה לרבנות הראשית לישראל ולמועצת הרבנות הראשית.
מעניין יהיה לראות אם שופטי בג"ץ ירימו את הכפפה, ואם כן, מי יבוא אל מי. הערכה של 'שבתון': אין סיכוי למפגש שכזה. הפנייה תידחה בנימוס. מקומו, אם בכלל, הוא בבית הנבחרים ולא בבית משפט העליון.
(תולדות תשפ"א)
