פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)מזה שנות דור, דורש הרב הלורד, ד"ר יעקב צבי יונתן זאקס, טוב לעמו. לצד כהונתו פאר כרב הראשי בממלכה המאוחדת, אוחז הוא מסורת אבותיו הדרשנים היהודיים בידיו, נודד ממקום למקום, ונושא מִדברותיו, בקול רם, צלול וברור. ידע רחב במרחבי ההגות היהודית והספרות העולמית, לצד חוש הומור בריטי משובח ויכולת רטורית מופלאה, הפכו אותו לאחד מגדולי דַבָּרֶיה של היהדות בימינו, בקרב בני ברית ושאינם כאחד. ודומה שלא לחינם באה "הסכמתו" של הנסיך צ'ארלס ליד הסכמות של רבנים בשערו האחורי של הספר.
במשך שנים רבות, נהנו מדבריו רק יודעי לשון לע"ז ("כשאני מדבר אנגלית", אמר פעם, "לפחות אני מבין. כשאני מדבר עברית, איש אינו מבין…"). בשנים האחרונות, באמצעות תרגומיו המופתיים של צור ארליך, נפתח צוהר רחב לקוראי לשון הקודש להכיר את משנתו. ספרו החדש, "שיג ושיח" (בהוצאת מגיד), מאגד חלק ממאמריו על פרשת השבוע ומתאפיין במקוריות וחידוש, ובשילוב הקודש והחול.
כך, לדוגמא, מתאר הרב זקס את מאבק יעקב עם המלאך, "עד עלות השחר", כאחת התמונות החידתיות ביותר במקרא, אך גם מן החשובות שבהן, מכיוון שאירוע זה טבע בנו את השם "ישראל".
כפרשנים אחרים, לא מתעלם הרב זאקס מן הפחד, האימה והיראה שאחזו ביעקב.
למרות הבטחת הקב"ה לו, "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" (כח, טו), יעקב רועד מפחד: "ויירא יעקב מאד ויצר לו". הוא מדמה שהגיעה עת שמד, ולפיכך חוצה את מחנהו לשניים, כדי שלפחות מחציתו "יישאר לפליטה". זעקת יעקב לקב"ה קורעת שערי שמים, ומהדהדת תקופות אחרות בהיסטוריה היהודית: "הצילני נא מיד אחי, מיד עשו, כי ירא אנכי אותו, פן יבוא והכני אם על בנים".
אם לא די באיומו של עשו, בא ה'מלאך' ונאבק עמו כל הלילה. בעקבות הרשב"ם, רואה הרב זאקס את מאבק יעקב במלאך כמאבקו של עובד ה' המבקש לברוח מהקב"ה שהבטיחו כי לא יאונה לו כל רע (בדומה למעשה יונה הנביא ומשה רבנו שהקב"ה ביקש להמיתו "בדרך במלון" (שמות ד, כד)).
יעקב פוחד מהשליחות הגדולה שהוטלה עליו. כמשה רבנו, מבקש הוא להצטנע, להתעטף בענוותנותו: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת".
"מי אני שאנהיג את עם ישראל? איני ראוי לכך!".
אמירה זו נדחית על אתר. ובמילותיו של הרב זאקס: "להיות אמיץ, אין פירושו לא לפחד, אלא לפחד ולהתגבר על הפחד. כך הוא הדבר באומץ פיזי, וכך גם באומץ מוסרי ורוחני".
בדרך אופיינית לו, מוצא לו הרב זקס "תנאית דמסייע", בדברי הסופרת מריאן ויליאמסון, שכתבה: "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור". עם זאת, המסקנה אינה בריחה מן המשימה אלא להפך, מילויה והגשמתה: "נולדנו כדי לממש את הקסם הא-לוהי הגלום בנו… כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו".
כדרכו, סומך הרב זאקס לדבריה גם ציטוט מדברי שייקספיר: "אל תפחד מן הגדוּלה. יש שנולדים גדולים. יש שמשיגים גדולה. ויש שהגדולה נופלת עליהם".
על כל אלה, קורא הרב זאקס בקול גדול: "אל תפחדו מן הגדוּלה! משום כך נאבק ה' עם יעקב, עם משה ועם יונה ולא נתן להם לברוח. אולי איננו נולדים גדולים, אבל מתוך כך שנולדנו יהודים (או בחרנו להתגייר), הגדוּלה נופלת עלינו. זה הדבר שאנו, בני ישראל, בני האיש ששרה עם א-לוהים ועם אנשים ויכול להם, נועדנו לעשות: לאזור אומץ להיות שונים; לערער על אלילי הזמן; להיות נאמנים לאומנתנו ובו בזמן להיות ברכה לבני כל האמונות. אין זו משימה קלה. אך ממתי משימה ראויה לשמה היא משימה קלה? אנחנו גדולים כגודל האתגרים שיש לנו אומץ לקבל על עצמנו. להרגיש פחד – זה בסדר גמור. להיכנע לפחד הזה – לא! כי ה' מאמין בנו גם אם לפעמים אנחנו, וטובים מאתנו, איננו מאמינים בעצמנו". (וישלח תשע"ח)
