"באשר הוא שם"

הוא קיבל ידיעה חמה על כך שכמה תלמידים שלו מתכוונים להיפגש במקום הקבוע שלהם בתוקפת הקורונה ו'לדפוק את הראש' עם וודקה אבסולוט, סיגריות וערק איילים. הוא ידע שאם הוא ייכנס לתפקיד המבוגר האחראי והחופר, הם ישרפו אותו. אז הוא החליט ללכת לפי גישת ה'באשר הוא שם' ולשאול אותם אם הוא יוכל להצטרף.

"מה, המורה, אתה מתכוון לשתות איתנו ביחד?", ענו לו במבוכה, לא בדיוק מבינים מה הם צריכים לענות במקרה מוזר שכזה; מחנך שהחליט לא להתעלם מהמפגש הקבוע של התלמידים שלו וגם ברור לו שאם הוא יעיר להם הם ינפנפו אותו וייפגשו במקום אחר ורק רוצה לשבת ולהיות איתם ביחד בחוויה הזו.

"לא, ברור שלא", ענה להם ישר: "אני גם לא מתכוון לעשן אתכם. רק לבוא ולהיות אתכם ביחד. אל תדאגו, אני לא אפריע לכם".

וכך היה. בשעה המיועדת הוא הגיע עם המכונית שלו וכמו שהבטיח לא אמר להם כלום, רק דיבר איתם והיה שם איתם ביחד.

בהתחלה מישהו מביניהם הדליק סיגריה והוא, בתנועה לא רצונית, התחיל להשתעל… כתוצאה מכך אותו תלמיד שהדליק את הסגריה ומתוך כבוד למחנך שלו ישר כיבה אותה. היה זה עכשיו תורו של המחנך להרגיש לא בנוח והוא אמר לתלמיד שכיבה את הסיגריה: "אתה יכול לעשן, תרגיש בנוח. אני קצת השתעלתי". אבל הוא הופתע כשהתלמיד התעקש וענה לו: "לא המורה, עזוב, לא נעים לי לעשן מולך".

אחר כך הוא הסתכל על הבקבוקים של הוודקה והערק ושוב הרגיש לא בנוח עד שהוא אמר לתלמידים שלו: "חבר'ה, תחשבו שאני לא כאן. הבטחתי לכם שאני לא מתערב. אל תעשו משהו בגללי".

אבל אף אחד לא נגע בבקבוק. ואז הם התחילו לדבר ולספר לו שבעצם הם לא באמת צריכים את השתייה והאלכוהול הזה וזה רק מתוך שעמום ואם הוא, המחנך שלהם, כבר כאן, אז אולי הוא יכול לדבר איתם קצת כי הם מרגישים עכשיו, בקורונה הזו, כל כך בודדים. וכך יצא שהם דיברו עם המחנך שלהם עד חמש לפנות בוקר והיו שם כמה תלמידים שהתחילו לשתף ולבכות ולספר כמה שרע להם עכשיו בחיים ואיך שהם מחפשים למלא את הריק הזה באמצעות כל דבר שיוכל קצת להפיג להם את הטעם המר הזה של החיסרון שהקורונה גרמה להם.

והמחנך הזה רק חשב לעצמו: 'יאללה, יכול להיות שאם רק הייתי יודע על המפגשים האלו קודם והייתי מחליט ללכת אליהם, הייתי מצליח לגרום להם לוותר כבר לפני שבועות על הסיגריות והאלכוהול'.

וחשבתי, כמה תעוזה וחשיבה מחוץ לקופסה יש למחנך הזה, שבמקום להיות קונפורמי ולהגיד לעצמו: 'ברור שאני לא אלך למפגש כזה עם התלמידים שלי, מה לי ולערק איילים וסיגריות…' החליט לקחת את גישת ה'באשר הוא שם' ולראות איך הוא יכול בכל זאת לגעת בתלמידים שלו ובכל זאת לא לוותר על המסר הברור מבחינתו. מסר, שדעתו אינה נוחה מהאלכוהול והסיגריות שלהם ומצד שני, לא להפקיר את הזירה ולהגיד שלמפגש הזה הוא לא הולך ושהוא מחוץ לתחום בשבילו, אלא ללכת למפגש ולהביא איתו לתוך המפגש את האמירה החינוכית שלו. והנה, עם הרבה סייעתא דשמייא, יצא שהוא הצליח דווקא במקום הזה לגעת בתלמידים בצורה כזו שהלבבות שלהם ייפתחו בפניו והם הצליחו להישאר ולדבר ולהרגיש ולחוות תחושה של מילוי רק מעצם השיחות, עד שהם גילו שהם לא באמת זקוקים לאלכוהול ולסיגריות בשביל להרגיש שהם ממלאים את הנשמה שלהם.

(ויצא תשפ"א)