מה נשתנה בארבעה החודשים האחרונים בעניין הצוללות, מאז הכריז בני גנץ, שבהסתמך על חו"ד של מנדלבליט אין צורך בוועדת החקירה לעניין רכישתן, להשבוע, בה הכריז גנץ על הקמת אותה ועדה? גנץ הסביר כי קיבל מאז חומר נוסף. בלי לקבוע עמדה האם יש מקום לחקירה או לא, הן הקומונסנס והן תחושת הבטן שלי מוליכים אותי למסקנה כי הכרזתו של גנץ היתה חלק מהמשחק הפוליטי המכוער בינו לבין נתניהו ובין כחול לבן לליכוד, ולהיפך, כמובן. הדעת נותנת שגנץ העריך שהכרזה כזו תסייע לו לקושש עוד כמה קולות בבחירות, שהרושם הוא שהן מתקרבות ממש. אלא, שגנץ העמיד בראש הוועדה את השופט בדימוס סטרשנוב. איש מכובד ורציני. אלא, שלא כל כך מזמן התבטא אותו סטרשנוב, בהקשר לצוללות, שראוי כי נתניהו יילך לעסקיו. כבר נאמר, שצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות. לטעמי, העמדתו של סטרשנוב בראש הוועדה, לאחר שאמר מה שאמר ובעצם גילה בזאת את עמדתו בסוגייה שתיחקר, היא טעות קשה של גנץ. עם כל הכבוד לשופט בדימוס, לאחר שקבע עמדתו עוד לפני שנפתחה החקירה (נכון, אז לא ידע כי תוקם ובטח לא ידע כי ייקרא לדגל), אדם מן היישוב עם קצת אינטגריטי, לא יתייחס ברצינות למסקנות הוועדה, יהיו אשר יהיו. ובעיניים שלי, החלטה זו של גנץ מחזקת את סימני השאלה הרבים באשר ליכולתו להנהיג מדינה. יותר ויותר סימני קריאה מצטרפים אחרי התשובה: לא!!
הלך עליהן
"יש להטמיע את המועצות הדתיות בתוך הרשויות המקומיות", למסקנה זו הגיע ח"כ מתן כהנא, יו"ר השדולה לשיפור שירותי הדת בכנסת, לאחר דיונים שנערכו בנושא. עפ"י הצעתו, הטמעת פעילות המועצות הדתיות במסגרת הרשות המקומית, תהיה תוך שמירה על כפיפות הלכתית לרב המקומי ושמירה על עצמאות תפעולית וכלכלית של שירותי הדת. על פי ההצעה המחלקה לשירותי דת ברשות המקומית תפעל תחת פיקוח והנחיה מקצועית של המשרד לשירותי דת בדומה למחלקות החינוך והרווחה. הצעתו היא שבשלב הראשון המתווה יופעל ברשויות בהן לא קיימת מועצה דתית. במקביל, יפעל השר לשירותי דת לשיקום כלכלי ותפעולי של המועצות הדתיות ויתוקן "חוק שירותי הדת היהודיים" כך שיקבע ששירותי הדת יינתנו באמצעות הרשות המקומית. בעיניים שלי, ש"ס תעמוד על הרגליים האחוריות כדי שזה לא יקרה (ג'ובים, ג'ובים, ג'ובים), ולא נראה בימינו שיש מישהו שיוכל לה. מצד שני לא הייתי מזלזל. הייתי מתייחס לכך כאל זרע הנובט בקרקע. סבלנות.
זכה- עזר
הסערה סביב קריאתו, לכאורה, של הרב הראשי יצחק יוסף לנדות את הרב אליעזר מלמד על פגישה שקיים (בזום) עם רבה רפורמית מצרפת, ממשיכה להעסיק את הרשתות החברתיות של מגזר. רבנים תומכים, רבנים מגנים, מה שתרצו. לליבי הכי נגעו דבריה של הרבנית ענבל מלמד, אשתו של הרב אליעזר מלמד וכלתה של הרבנית שולמית מלמד, בפאנל שנערך בשבוע שעבר בוועידת יב"ע ומקור ראשון. וכה אמרה בהתייחס לקריאתו של הרב הראשי יצחק יוסף ביחס לבעלה: "קשה לענות על זה בלי לפגוע בכבודו של הרב הראשי ואני לא מעוניינת להיכנס למקום הזה. אני רק אגיד שהיכולת להביא עמדה מאוד ברורה, לא צריכה להיות סותרת ליכולת להיות בקשרי ידידות עם כל יהודי, גם אם זה רפורמי, חילוני ושמאלני. אנחנו צרכים לשאוף למקסימום קשרים ויחסים באופן כזה שיאפשר את הבירור של הדעות מתוך כבוד ומתוך קשר". כך נוהגים כבוד גם במי שחלוק עליך ואף פגע בך. דוגמא הראויה לחיקוי.
בחירות?
יש מצבים שהבחירה היא בין רע לבין רע מאוד. כזה, לענ"ד, הוא המצב הפוליטי אליו נקלענו. כאוס, תפקוד שלטוני לקוי בהמון גזרות, איבה ומשטמה בין מנהיגי האומה, כזו הזולגת גם לרחובות ומלבה את שנאת האחים הרוחשת שם, נורא. אז מה, בחירות חדשות, רביעיות תוך שנתיים, יעזרו במשהו? לא כ"כ נראה. ולצלוח בשלום, בלי קטסטרופות חברתיות וכלכליות, את תקופת מערכת הבחירות, שמטבעה מלובה בשלהוב יצרים, ה' ירחם. יש על מה להתפלל ולמה לקוות. בהרגשה שלי, לא רק על הפוליטיקאים מוטלת החובה לרסן, גם עלינו אנשי התקשורת וגם על הציבור. רק אם הפוליטיקאים יבינו שהתלהמות והטלת רפש תעלה להם באהדת הציבור, יש סיכוי קטן שהם לפחות ינסו לרסן את עצמם.
תקנים חדשים בסייבר
המוסד והשב"כ יפתחו תקנים חדשים בחזית הלחימה בסייבר לבנות השירות הלאומי. כך דיווחו שר המודיעין אלי כהן ואנשי משרדו בביקור שערכו ביום ראשון באולפנת בני עקיבא הדר גנים.
(ויצא תשפ"א)
