כפי שזה נראה עוד קודם להשבעת הממשלה, חלק לא מבוטל מזמנו יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח, להתעסק בגננות
הקרב על מועצת החמ"ד
מאמץ של גורמים חרד"ליים "לכבוש" את מועצת החמ"ד – מועצת החינוך הממלכתי דתי- למרות שרוב רובם של המוסדות החרד"ליים אינם תחת מוסד זה, נכשל, לאחר שבית המשפט העליון פסל את העתירות שהגישו הגורמים החרד"ליים – איגוד רבני הקהילות בישראל, התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית וארגון חותם – נגד שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון וממשלת ישראל בעניין מינוי מועצת החמ"ד- מועצת החינוך הממלכתי-דתי. כזכור, הממשלה אישרה בתחילת חודש ספטמבר את המינויים של מועצת החמ"ד לכהונה של 4 השנים הבאות – משנת תשפ"ג (2023) ועד לשנת הלימודים תשפ"ו (2026). טענות העותרים היו, בין השאר, שההצבעה בממשלה היתה בזמן מערכת הבחירות. השופטים קבעו שאין מניעה לאשר את המינוי מכיוון שזכה לכלל האישורים הדרושים ללא כל פגם מינהלי. "העותרות לא הצליחו להצביע על שום פגם במינוי אשר יש בו בכדי להצדיק את התערבותנו, מקום בו בוצע המינוי עובר לתקופת הבחירות – באופן אשר מאיין את החשש לניגוד עניינים, ותוך התחשבות במכלול השיקולים והאיזונים הרלבנטיים", קבעו השופטים. בעיניים שלי, זה שייך להיסטוריה. מפלגתו של סמוטריץ' דרשה מנתניהו, וכמובן קיבלה, שהשליטה על החמ"ד תוצא ממשרד החינוך ותועבר למשרד שבשליטתה. לא מעט בחמ"ד נכנסו ל'כוננות ספיגה', בעיקר נוכח ההצהרות שהחינוך המוכש"ר יקבל יותר תקציבים מבעבר, מה שיקשה על הממ"ד, עוד יותר, להתחרות מול בגיוס תלמידים. עפ"י החוק, מועצת החמ"ד הנוכחית אמורה לכהן עוד 4 שנים כמעט. מעניין יהיה לראות אם אנשי סמוטריץ' יחוקקו גם חוק חדש שיקטע את כהונת מועצת החמ"ד החדשה ו'יבשלו' מועצה כלבבם, או ש'סתם' יעשו לנוכחיים חיים קשים. סמוטריץ' עצמו התבטא כי הכפפת מועצת החמ"ד אליו נועדה למלא תקנים, להוסיף תקציבים ולטייב את תיפקודה. חברות וחברי מועצת החמ"ד שנבחרו באחרונה הם: הרב פרופ' יהודה ברנדס (יו"ר), רחלי פרנקל, הרב עמיחי גורדין, הרבנית אסתר רוזנברג, הרב אורי שרקי, שרה אליאש, הרבנית ד"ר לאה ויזל, הרב ניסים מלכה, אורלי לרר, גבי שמעון, ברכה דאום רייטר, הרב גלעד מסינג, ד"ר מירי שליסל ושושנה שפיגל.
כלכלת הלכה?
ח"כ בצלאל סמוטריץ', בקרוב שר האוצר של מדינת ישראל, אמר בריאיון לשבועון החרדי 'למשפחה', כי לאחר שניסו בישראל את הגישות הקפיטליסטית מזה והסוציאליסטית מזה, ולא הגיעו לתוצאות מי יודע מה, הוא מאמין בגישה של "אם בחוקותיי תלכו", ואז יבוא לכאן שפע וכל טוב. הנה רעיון ליישום קל, ואפילו ללא עלות מי יודע מה, של 'כלכלת הלכה'. זוכרים את 'לא תלין שכר שכיר עד בוקר'? יתכבדו משרדי הממשלה, בהנחיית שר האוצר החדש, להעביר את כל המשכורות לעובדי המדינה ב-31 לחודש היוצא, כדי שלא להלין שכר. כך גם באשר לספקים. כל כך פשוט, קל, ולא יקר. משהו סימבולי שיוכיח לכל הספקנים, כי כלכלה והלכה הם לא בהכרח תרתי דסתרי. ובאותה נשימה, דאגה לחלשים- בראש ובראשונה. מצווה מדאורייתא. כולנו בעד. ויש כמובן עוד הרבה.
חה"כ סמוטריץ' וגפני. צילום: דוברות
מבול תביעות
כפי שזה נראה עוד קודם להשבעת הממשלה, חלק לא מבוטל מזמנו יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח, להתעסק בגננות. לעשות סדר בין מרכיבי הקואליציה ואולי יותר בינם לבינו ובינם לבין הליכוד. ראשי השותפות שלו אינם נחנחים. סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופף, אמרנו? כבר כתבנו בטור זה בעבר, שנתניהו עוד יתגעגע, ועוד איך, לבנט ולשקד. כך או כך, גם בבית, בליכוד, לא יהיה לו משעמם. וזה לא רק דודי אמסלם וקבוצת ישראל כץ. קבלו דוגמית מתחילת השבוע. העיתונאי בן כספית, שידוע באי חיבתו כלפי שבט נתניהו, צייץ בתחילת השבוע כי חה"כ דיסטל (ליכוד), באותה תקרית עם יועצי נתניהו ועוזריו, שלכאורה כלאו אותה אז במרפסת, שברה אגרטל באותה תקרית. חה"כ דיסטל, שוב האשימה את מקורביי נתניהו בהדלפות והגיבה לציוץ: "אז עם כל הכבוד לצחי ברוורמן העוזר של ראש הממשלה נתניהו, זה שהחליט לפתוח חזית מול נשות הליכוד ולהדליף ללא הרף לכספית נגדנו – לא שברתי שום אגרטל. כספית חייב לבדוק את המקורות שלו יותר טוב". מי שהרים את הכפפה הפעם, לא היה העיתונאי שבכישוריו פקפקה, אלא עוזרו הנאמן והצמוד של נתניהו, צחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת רוה"מ, שעפ"י עמית סגל, סביבתו קוראת לכל מי שמשמיץ אותו בשקרים להסיר חסינות ולקבל תביעה. אם הוא צריך ייעוץ בעניין, הוא מוזמן לפנות לבן גביר ולנפתלי בנט, שחזקים בזה.
משלושה יוצא אחד
במקביל להסתערות של המפלגות החרדיות בעיקר "לתפור" מועמדים מתאימים (לתפיסתם) לתפקיד רבני ערים ויישובים (כ-40 תפקידים כאלה מחכים לאיוש), ועדיף כמה שיותר מהר, כל עוד יד ש"ס על שיבר המשרד לענייני דתות, עם כניסתו הצפויה של ח"כ מיכאל מלכיאלי מטעמה למשרד, מתנהלת במגזר הדתי-לאומי עבודת שטח לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל הצפויות בעוד מספר חודשים. לפני כשבועיים התכנסו חבורה של רבנים מכובדים (באמת), בהם הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב יעקב שפירא, הרב חיים שטיינר, הרב דוד חי הכהן, הרב איתן איזמן, הרב מרדכי שטרנברג (שלמרבה הצער נפטר באחרונה) ורבנים נוספים, ודנו במי ראוי להיות מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרם, אחד שיזכה לתמיכת רוב רובם של הנציגים מהמגזר החברים בגוף הבוחר. הרב ארציאל, מנהל איגוד 'רבני תורת הארץ הטובה', שזימן את הכינוס אמר בסיומו (הדברים הובאו באתר ערוץ 7) כי "הכיוון הכללי של השיחה היה שצריך לדאוג שיש המשך ברבנות הראשית למי שהולך בדרכו של הרב קוק". (וכאן ישאל השואל התמים- איזו דרך- זו של ישיבת מרכז הרב או זו של ישיבת הר המור?). הרבנים קבעו להוסיף לדון בעניין. עד שיחליטו, וכדי שלא נהיה במתח, להלן שמות שלושה רבנים, שב- 99.9% אחד מהם ייבחר ע"י הגוף הזה, לו השפעה על רבים מחברי הגוף הבוחר ה'סרוגים', ובטח שעל החבר בצלאל סמוטריץ', שבחירת הרב הראשי היא אחד המבחנים שלו כיו"ר המפלגה של המגזר. ובכן, השלושה (בסדר הא-ב) הם: הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הגדול בירושלים, הרב מיכה הלוי רבה הראשי של פ"ת והרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. על ראשון ראשון, על שני שני ועל שלישי שלישי.
הרב אליעזר איגרא, מקובל על רבנים בכל הקשת של הציונות הדתית, מחרד"לים ועד מיינסטרים, וכמו כן מקורב לרבנים מהמגזר החרדי, הן האשכנזי והן הספרדי. בעבר החליף את הרב יעקב אריאל כרבה של כפר מימון, שעה שהרב אריאל עבר לכהן כרבה הראשי של ר"ג, מאז הם בידידות רבה. לפני קצת יותר מעשר שנים שקל הרב איגרא להתמודד על רבנות העיר פ"ת, אך משהעניין שם התמהמה יתר על המידה, העדיף אז להתמנות לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, שם הוא מכהן עד עתה. בפעם הקודמת נהנה הרב איגרא מתמיכת הרב דב ליאור, מגדולי הפוסקים בציונות הדתית ומנהיגה הרוחני של מפלגת עוצמה יהודית, מורו ורבו של איתמר בן גביר, שבוודאי יפעל בעניין זה כהוראת רבו.
המועמד השני, הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פ"ת, מוערך מאוד בעבודתו באם המושבות. גם הוא מקובל מאוד על הזרם החרד"לי, וכן במגזר החרדי, אך בקרב רבני המיינסטרים בציונות הדתית יש הזוכרים לו לרעה את מאמציו לטרפד את היבחרו של חברו לשעבר הרב דוד סתיו לרב הראשי בבחירות הקודמות. הרב הלוי מחובר מאוד לזרם הר המור. הרב הלוי כיהן בעבר כר"מ בישיבת אור עציון שבהנהגת הרב חיים דרוקמן ומאז נמצא בקשרים קרובים עימו. גם הרב אליעזר איגרא בקשר הדוק עם הרב דרוקמן.
המועמד השלישי- הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, חבר מועצת הרבנות הראשית, ובנו של הרב הראשי לשעבר וראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב אברהם שפירא. כדי שיוכל להתמודד צריך לשנות את מגבלת הגיל בחוק. אבל בימינו, עם שינוי של כ"כ הרבה חוקים, זה כבר 'כסף קטן'. בבחירות לרבנות הראשית שנערכו ב-2013 תמך הרב עובדיה יוסף זצ"ל במועמדותו של הרב יעקב שפירא לרב ראשי אשכנזי, אך זה לא עלה בידם. האם עתה, כשלש"ס יש כוח רב בשלטון המקומי, לו משקל רב בגוף הבוחר, הם יפעלו 'לפרוע את החוב'? ימים יגידו. כך או כך, בוודאי שמתם לב, שבכל הדיבור על מועמד ה'סרוגים', גם פה ובעיקר בין המפלגות, הדיבור הוא על רב אשכנזי. זה מעין 'ברור מאליו' שהרב הספרדי שייך לש"ס. למה? ככה.
אז הרב שמואל אליהו, נגיד, או רב ספרדי 'סרוג' קליבר אחר, כי ירצה להתמנות, שישים כל יהבו על ש"ס? שלא יתקרב ל'סרוגים'? אז ככה, באשר לרב הספרדי הראשי הבא, ההערכות הן שזה יהיה אחד משניים. או אח של, הרב יהודה דרעי רבה הראשי של באר שבע, או בן של (עוד הפעם), הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה זצ"ל ואחיו של הראשון לציון המכהן. תגידו נפוטיזם? לא בהכרח. ומה אם הבן אדם באמת ראוי לתפקיד, למה שלא ייבחר רק בגלל קרבת המשפחה? מה, ובבית משפט העליון לא ראינו דברים שכאלה? וברב ראשי אשכנזי לא ראינו?
