כוחה של שתיקה

דרמה שלמה מתנהלת בפרשתנו סביב האופציה של ירידת בנימין למצרים. בנימין שותק ולא מתערב, כשאביו מסרב לשלוח אותו עם אחיו למצרים. הוא שומע את הדיאלוג שבין ראובן לאביו, וגם לאחר שיהודה משכנע את אביו, לכך שיצטרף עמם למצרים, בנימין בוחר לשתוק. בנימין אינו ילד צעיר שניתן להתעלם מדעתו. הוא כבר אבא בעצמו לעשרה בנים, ויש להניח שהוא כבר בן שלושים לפחות, ובכל זאת בוחר לשתוק. תמוה. וכי אין לבנימין דעה משלו ביחס לשאלה האם נכון שיעזוב את אביו ויצטרף לאחיו למצרים? יתכן שבנימין משחר ילדותו הבין שעליו להישאר לנצח הילד הקטן, שאפשר להחליט עליו, לשלוט בגורלו ובהתנהלותו. אולם אפשר שבנימין שותק מסיבות אחרות .

בעת שירד בנימין למצרים ונפגש עם יוסף נאמר:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן … וַיֹּאמַר אֱלֹקים יָחְנְךָ בְּנִי. וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו  …  וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה".

המפגש עם בנימין גורם להתרגשות עזה עד כדי בכיו של יוסף. בפסוקים אין תיאור של שיחה המתקיימת ביניהם, אולם רש"י מתעד שיחה בין יוסף לבנימין, שכאמור אינה מצויה בכתובים וייתכן שזו גרמה לבכיו של יוסף:

" שאלו: יש לך אח מאם? אמר לו: אח היה לי, ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים? אמר לו: יש לי עשרה. אמר לו: ומה שמם? אמר לו: בלע ובכר' וגו' (להלן מו, כא). אמר לו: מה טיבן של שמות הללו? אמר לו: כולם על שם אחי, והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות. … מיד נכמרו רחמיו".

עשרה בנים נולדים לבנימין – וכולם נקראים על שם אחיו האובד. באמצעות השמות בנימין מביע את געגועיו לאחיו יוסף. בשומעו את דבריו, יוסף מתרגש ומרחם על בנימין אחיו הקרוב, ובמיוחד שאינו יכול כעת לגלות לו את זהותו האמיתית.

ולעצם שתיקתו של בנימין, ניתן להבין מתוך השמות שקרא לבניו, שידע  על מכירת יוסף. בנימין נמצא עם יעקב אביו ולא משתף אותו ולו במילה אחת אודות המכירה, בו בזמן שיעקב סבור שנטרף על ידי חיה רעה. גם שהוא שומע את הדיון בין האחים לאביו הוא מעדיף לשתוק. בנימין חושש מפליטת פה אודות מכירתו של יוסף, שעלולה לפרק את המשפחה ולכן הוא מעדיף את השתיקה, גם בעת הדיונים הסוערים שהתקיימו על הצורך שיגיע למצרים.

(מקץ תשפ"א)