מערכת שבתון
מפעל לייצור נורת חרס לתאורה, מהגדולים בארץ ישראל, שפעל לפני כ-1,700 שנה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בבית שמש.
בבית היוצר העתיק התגלו עשרות נרות שמן מחרס, אשר שניים מתוכם נושאים תיאורים של דגמי מנורת המקדש, תבניות אבן ששימשו לייצור הנרות, ומספר גדול של פסלוני חרס (צלמיות). החפירות נערכו במהלך החודשים האחרונים, בהשתתפות עשרות תלמידים, בני נוער וחניכי מכינות קדם-צבאיות, וביוזמת משרד הבינוי והשיכון לקראת הקמת שכונה חדשה באזור.
חשיפת הממצאים הפתיעה את הארכיאולוגים של רשות העתיקות, לא רק בגלל כמותם ויופיים, אלא גם בגלל פתרון התעלומה הארכיאולוגית הקשורה בהם:
בית היוצר של נרות "בית נטיף", הקרוי על שם היישוב הקדום ששכן במקום, נחשף לראשונה עוד בשנת 1934. הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שערך חפירה באזור, גילה בור מים שבתוכו אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן מרשימים, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3-4 לספירה) ועוד. לימים, הנרות והצלמיות הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי, אך מאז נסתם הבור ומיקומו נשאר בגדר תעלומה. עד היום.
מנהלי החפירה – מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו, מספרים שבמהלך הבדיקה שערכו בשולי האתר בית נטיף, הם זיהו בור מים שדומה לבורות הקיימים באזור. אלא שלהפתעתם, בחפירה שערכו בסמוך לבור, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות. לאחר שירדו אל תוך בור המים, שנותר שלם, הם הופתעו פעם נוספת – הבור היה מוכר להם מהצילומים שהופיעו בפרסומיו הידועים של בראמכי! בתוך הבור הם גם גילו חפצים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה, וארגז מתכת ריק.
בנימין סטורצ'ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף, מספר, שבימי הבית השני, הייתה בית נטיף בירת מחוז ואחת מ-10 הערים המרכזיות של הממשל החשמונאי. "עם כישלון מרד בר כוכבא וניצחון הרומאים, התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו לנחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית. על כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר. במקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים, כמו שופר, מחתה ומנורה, ואלה – מספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כישלון המרד. ברור שיצרן הנרות ייצר נרות שכאלה כתגובה לביקוש, שעדיין היה קיים באזור".
עבור החוקרים שלנו, מדובר בתגלית מרגשת במיוחד – הפעם, לא רק בגלל החשיבות הארכיאולוגית שלה, אלא גם בשל פתרון תעלומת הבור של בראמכי, שסקרנה ארכיאולוגים במשך שנים.
לאור חשיבות הממצא והמקום, הוחלט בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, לשמר את האתר ולהציג אותו כחלק מפארק גדול שייפתח לרווחת הציבור.
