"לכל אחד עולמו וחלקו עם כל הכלים הנדרשים למילוי חלקו, ולא שייך שאחד יחמוד את כליו של השני".
(הרב דסלר, מתוך "מכתב מאליהו")
על קנאה, הבדלים בין יכולות והנהגה בתבונה:
מהם הגורמים לקנאה בין בני אדם וכיצד מתמודדים איתה?
פרשת קורח מלמדת אותנו כי גם משה היה מושא לקנאה, דווקא מצד בן דודו, קורח.
אפשר להבין לכאורה את קנאתו של קורח במשה, שהפך להיות מנהיג העם, ללא קידום בתפקיד. הוא ניסה איכשהו לבלוע את העלבון, עד שאירע מקרה חריג שהוציא אותו משלוותו והוביל להתמרדותו. מדובר במינויו של אליצפן בן עוזיאל כנשיא כנשיא לבני משפחת קהת. קורח היה משוכנע שהתפקיד מתאים לו ונועד עבורו. גם כאשר טען משה כי הבחירה נעשתה עפ"י ציווי ה', קורח כפר בכך (רש"י בתחילת הפרשה).
התבוננות:
איך מתמודדים עם קנאה?
קודם כל מבינים שהקנאה נמצאת על קו התפר שבין שכל ורגש. הקנאה היא בתחום הרגש ואילו ההתמודדות עימה וההכרה בטעות העומדת בבסיסה- היא במישור השכלי.
עלינו לרתום את השכל כדי להתמודד עם הרגש. קודם כל עלינו להיות מודעים לשני "כוחות מניעים" אלו הקיימים בתוכנו ולשוני הרב ביניהם, ולהבחין בהשפעתם ובהשלכותיהם.
***
הפתרון לרגש הקנאה הוא להתנתק מעט ולהתרומם.
נמקד בקצרה את ההמלצות:
-לעסוק פחות בחשבונות ובחישובים.
– לעסוק פחות ב"כמה אין לי".
-לא לעסוק כלל ב"כמה יש לאחרים".
-להתמקד יותר בכל אשר זכיתי לקבל.
-להתמקד בנושאים ובהזדמנויות שמזמנים לי החיים.
-לעסוק יותר בהיבטים האיכותיים שבחיינו וכן בהגשמה האמיתית של כישורינו.
והכי מומלץ:
להפוך קנאה לפרגון. שנזכה לצמוח ולשמוח, בשמחתנו ובשמחת אחרים.
(מתוך ספרי: "פרשת דרכים"- כלים לחיים על פי פרשת השבוע).
(קרח תשפ"א)