מי צריך בחירות?
את יום שני בלילה, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ישכח לעולם. גם ה'רק לא ביבי' יודו כי מעבר לכישרונות וליכולות שלו, הבן אדם הוא רב-אמן בפוליטיקה. מבין, מנתח, פועל במגרש הפוליטי כמו דג השוחה במים. מבין את כיוון הזרם ועוצמתו, מתאים עצמו ומשתלב. אבל הפעם, אופס, תקלה. נתניהו, כמו רוב אנשי הליכוד מזה וכחול-לבן מזה, היה בטוח שיש להם את הרוב לדחיית חוק פיזור הכנסת, כך שיהיה להם עוד שבועיים של ה'מאני טיים' לסגור פינות והבנות. בתקווה שהחבילה לא תתפרק, כי המוח שלהם עובד ככה, שטובה בננה אחת במקרר (ממשלה מקרטעת) משתי בננות (אי וודאות מה יניבו הבחירות) על העץ. נתניהו כל כך היה בטוח בעצמו ובגנץ, עד שהטריח עצמו לבוא להצבעה במליאה, דבר שהוא לא מרבה לעשות. בשביל זה יש חברי כנסת מתחילים. אבל כשנראה היה לו שהערב הזה יסתיים בהצלחה, להצטלם עם הצלחה, למה לא. אבל משהו השתבש. בדבר שבשגרה, הלוח בכנסת מראה מי נמצא בבניין, וכך יודעים כמה אצבעות צפויות. אלא, שארבעה חברי כנסת, לאוו דווקא מהנוצצים, שלושה מכחול-לבן ואחת מהליכוד, עשו לנתניהו הגדול ולגנץ הנבוך תרגיל מהסרטים. משהו דומה לדנידין הרואה ואינו נראה. הארבעה האלה לא נראו בבניין הכנסת, לא בלשכותיהם, לא במזנון- התאיידו. ההצבעה על החוק עמדה להסתיים ואז, כנוהל בשגרה, מי שמנהל את הישיבה במליאה ( הפעם היה זה יו"ר הכנסת יריב לוין) שואל אם יש מי שלא הצביע? והנה, משום מקום הגיעה החבורה. וצעקה, כל אחד בתורו, 'נגד'. בניגוד, כמובן, להנחיית הבוס. מהיכן הם צצו? אחת התחבאה במכונית של אחד העוזרים שלה וברגע המתאים הופיעה, אחרת יצאה ממחבואה ליד החדר הטכני שבמקום שכוח אל בבניין, בקיצור, חברי הכנסת הינוקא האלה עשו בית ספר מהסרטים לגנץ (לא מפתיע) ולביבי נתניהו, והאצבעות שלהם שלחו את הכנסת להתפזר. (הם עשו כן אף שעפ"י הסקרים, סביר שחלקם יתכבדו אחרי הבחירות בתואר חכ"ל. חבר כנסת לשעבר, בדגש על המילה האחרונה). אז נכון שהתוצאה הזו הביכה מאוד את נתניהו וחברותו (גנץ כבר רגיל היה להיות מובך בכנסת הזו), אבל יותר מזה, ההצבעה הזו חשפה על כמה המצב בכחול-לבן כמפלגה הוא בלגן אחד גדול. לגנץ, מסתבר, יש בעיה לא רק עם הסקרים שחלקם מקרבים אותו אל מתחת לאחוז החסימה, אלא גם עם מה שקורה אצלו בבית. בכחול-לבן ואף חמור מזה (מבחינתו) ב'חוסן לישראל', הגוף הפוליטי שהוא הקים ואליו צרף את החבורה שלו. ולמה כל כך קשה מצבו? כי את שלושת חברי כחול-לבן שמרדו בהצבעה ולא הצביעו כפי שגנץ ביקש, גייס בני גנץ בזמנו ל'חוסן לישראל', והם אמורים היו להיות מעטפת הביטחון הראשונה והכי צמודה שלו. מה שנקרא, צרות מבית וצרות מחוץ. ההערכות הן שאם בני גנץ ינסה להמשיך בראש הרשימה, הן גבי אשכנזי והן ניסקורן יאמרו לו שלום ולא להתראות, והוא ייאלץ להתחיל לקושש מועמדים אחרים לרשימה שבמשחק הימורים לא היתה זוכה להימור גבוה. אז למה מתפלאים אם רבים מתרשמים שהנראות של גנץ היא כשל מישהו שהיה מעדיף ש'לא לצאת לעבודה'?
לאיזה גוש אתה שייך
ועכשיו, כשהבחירות הרביעיות בשנתיים הן כבר עובדה, עוסקים כולם בהערכות, תחזיות, שלא לומר נבואות. השאלה בהא הידיעה היא מי יעמוד בראש הממשלה הבאה. על פניו, לגוש הימין יש רוב בטוח, אפילו גדול, כך שהאוריינטציה תהיה ימנית. השאלה- מי יחזיק את מושכות ההנהגה. נכון לעכשיו, מכל גוש הימין נשאר, על בטוח, לנתניהו רק את החרדים. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. 'ימינה' בראשות בנט אומרת וחוזרת כי היא רוצה להנהיג את המדינה, כלומר להחליף את נתניהו, אבל לא שוללת (גם לא מאשרת) אפשרות שאם נתניהו ירכיב ממשלה היא תצטרף אליו. גם לא שוללת בפומבי אפשרות שתחבור לסער. אפילו על גנץ הם לא הטילו וטו. כל זה נכון ליום שלישי. ברביעי בערב ('שבתון' כבר מודפס) בנט אמור למסור הודעה. סביר שזו מכריזה על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. לא, הוא לא שכח שאין בחירה ישירה לראשות ממשלה, אבל עם המותג 'מועמד לראשות הממשלה', החבילה 'ימינה' נשמעת יותר אטרקטיבית. וזה כשעוד לא יודעים מי בכלל יהיה שם במקומות הריאליים. גדעון סער הבהיר בצורה הכי ברורה שהוא לנתניהו לא יצטרף. ליברמן- ברור. גנץ (או מה שיישאר מכחול-לבן)? – סביר שילמד מטעויות השנתיים האחרונות. מה שמצביע שהליכוד זקוק לכמעט נס בתקופת מערכת הבחירות (אולי עוד כמה הסכמי שלום, חיסונים והפתעות יש מאין) כדי לשפר מיקומו במירוץ להוביל. ועוד לא הזכרנו הולדתה האפשרית של ממשלת מרכז (פלוס מינוס) עם דמויות מבחוץ כמו איזנקוט, חולדאי ומי יודע מי, וגם לא דיברנו על חיבורים אפשריים, ממש סמוך להגשת הרשימות, בין ימינה ו'התקווה' של סער, למשל, לרשימה טכנית אחת, כדי למקסם קולות. בטוח שמשעמם לא יהיה.
יש צוללות, אין ועדת חקירה
אני לא יודע אם באמת היה צורך להקים ועדת חקירה לעניין רכישת ספינות המגן סער 6 והצוללות או שכל העניין הזה היה עוד צעד בקרבות האגרוף שבמגרש הפוליטי זרוע בוץ ומוקשים שבין כחול-לבן לליכוד וחוזר חלילה. מה שבטוח, שחרף התפטרות ועדת החקירה, בגלל מה שהם רואים כמאמצים של היועץ מנדלבליט לצמצם סמכויות הוועדה, (מעניין, פתאום מנדלבליט הפך למגן של נתניהו), הנושא הזה לא יירד מסדר היום בשלושת חודשי מערכת הבחירות שנכפו עלינו כאן. כזכור, השופט בדימוס סטרשנוב, שעמד בראש הוועדה הזו, התבטא בעבר כי ולו בגלל סיפור הצוללות נתניהו לא יכול להמשיך בתפקיד. ובכל זאת, גנץ מינה אותו. בעיניים שלי, ולו בשל כך, טוב שהוועדה הספציפית הזו חדלה לכהן. ולמתעניינים, מה קרה פתאום? ובכן, סטרשנוב במכתב ההתפטרות לגנץ כותב , ש"נוכח ההליכים הפליליים המתנהלים במקביל בנושאי הבדיקה, בדעתו של היועץ המשפטי להטיל מגבלות של ממש על עבודת הוועדה, בהינתן שלהליך הפלילי יש עדיפות על פני עבודת הוועדה (נשמע הגיוני. לא? מ.ז.). במצב דברים זה, חוששני כי הוועדה נותרה עם סמכויות מוגבלות ביותר, שלא יאפשרו לה למצות את הבדיקה ולהגיע לחקר האמת". והתפטרו. לא אלמן ישראל. תחושת בטן, אם נתניהו אכן ייחלש בבחירות הקרובות, כפי שמראים הסקרים, הדרישה לחקור את עניין הספינות והצוללות תחזור אליו ביתר עוצמה.
כמה חבל, כמה כואב
אהוביה סנדק, נער מהיישוב בת עין, נהרג השבוע במהלך מרדף משטרתי אחר רכב בו נסע עם חבריו, כשהם נמלטים מהשוטרים שחשדו בהם שידו אבנים על כלי רכב של ערבים ליד צומת מכמש. גרסת חברי הנפטר היא שרכב המשטרה נגח במכוון ברכב הנמלט, גרם להתהפכותו ומזה נהרג אהוביה ונפצעו ארבעת חבריו ואילו המשטרה טוענת כי לאחר שרכב המשטרה קרא לצעירים לעצור, פתח הנהג שלהם בנסיעה פרועה, למרות הוראת השוטרים לעצור, המשיך במנוסה וסמוך לצומת רימונים התהפך הרכב". כך או כך, התהפכות עצמית תוך כדי בריחה מרכב משטרה או התהפכות עקב ניגוח מכוון של רכבם (יש נפקא מינה משפטית), התוצאה טראגית. שלא באזורים מאוד ספציפיים ביו"ש, מקובל להתייחס אל 'נוער הגבעות' כבעייתיים, נוער שוליים ששבר מוסכמות ומורד בהן. בעיניים שלי, הם זקוקים יותר מכל ליד מכוונת, ליד מלטפת. לחום ולהכוונה. לא להתנער מהם, לא להרחיקם. לקרבם. אבל צריך לדעת איך. ואני – לא יודע.
(כמעט) ג'ינג'י שלא מוותר
אפשר לאהוב את חה"כ בצלאל סמוטריץ', אפשר ממש לא, אבל אי אפשר שלא להעריך את יכולותיו וביצועיו. עשרה חברי כנסת כאלה- ואנחנו מסודרים. אני הקטן נמנה על אלה שלא ממש מתים על היציאות החריפות שלו, כמעט על כל מה שזז, וגם רחוק מאוד מחלק מעמדותיו. אבל לא יכול שלא להתפעל מהאומץ הציבורי שיש לו, להיאבק, ולא רק בחדרי חדרים, על מה שהוא מאמין, גם נגד חלק מהבייס שלו. הנושא התורן הוא מערכת הכשרות בחיפה. זו זכתה בעבר לדוחות ביקורת קטלניים מכל גורם שבדק את המצב שם. בשנים 2018-2020 נכתבו מספר דוחות ע"י מחלקת ההונאה בכשרות וע"י אגף הכשרות ברבנות הראשית, המצביעים על חשדות לעבירות פליליות קשות במערך הכשרות הממלכתי בחיפה. בסוף 2017 הוגשה תלונה למשטרה במחוז חוף בחיפה בחשד לעבירות של איומים, קבלת דבר במרמה, ושימוש במסמך מזוייף לכאורה. אף היועץ המשפטי לרבנות הראשית בזמנו פנה אז בנושא זיוף תעודת כשרות ועבירה על חוק ההונאה בכשרות. כתבו, ביקרו, ו…? כלום. לח"כ בצלאל סמוטריץ' הסתבר עתה כי האנשים נגדם הוגשו התלונות עדיין בתפקידם ולטענתו ממשיכים לכאורה בעבירות המיוחסות להם. בתשובה לפנייתו לחטיבת החקירות במטה הארצי נמסר לו כי "הטיפול בתלונה הועבר לטיפול משטרת חיפה ומטבע הדברים לא ניתן להרחיב בנושא". סמוטריץ' לא מרים ידיים כל כך מהר, ובמכתב ששלח השבוע ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, טען סמוטריץ' כי פתיחה בחקירה דורשת את התערבותו של מנדלבליט שכן היא עלולה לעסוק בין השאר בעניינו של רב עיר מכהן. "אני סבור כי הגיעה העת שרשויות המדינה יקחו את הטיפול בתלונה ברצינות הראויה, יחקרו אותה בשקידה ראויה ויפעלו לביעור השחיתות. אבקשך להיכנס בעובי הקורה של החקירה בדחיפות, ולהורות על העברת החקירה ללהב 433 וללוותה מקרוב". ואם מישהו חשב שסמוטריץ' מסתפק ב'שגר ושכח' הוא מבהיר למנדלבליט: "אין בכוונתי להניח לנושא עד למיצויו". אני מאמין לו. ואגב כך, בנושא הזה התפתח ויכוח חריף בין הרב זיני לסמוטריץ', בטונים גבוהים (וצורמים). למתעניינים, אם הם בעלי לחץ דם תקין – ראו באתר 'סרוגים'. ובהערת אגב. בטוח, שאם סמוטריץ' ייכנס לעובי הקורה באמת, הוא יגלה שחיפה לא לבד.
(ויגש תשפ"א)
