'יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי'

התמונה המשפחתית החותמת את ספר בראשית, בה יושבים סוף סוף ביחד כל משפחת יעקב וצאצאיו, לאחר כל התלאות והטלטלות שהמשפחה הזו עברה, ומניחים את היסודות לעם ישראל, הזכירה לי אסוציאטיבית תמונה דומה שהייתה צריכה להיות מצולמת השבוע, אלמלא החליט שר ההיסטוריה במקרה הזה לשנות את העלילה.

יעקב אבינו לפני מותו מתבונן ממרום גילו וזקנתו בכל יוצאי חלציו ובפיו תפילה- 'הלוואי ואהיה גאה בהם'.

אלפי שנים אחר כך, אי שם בדמשק, לפני מותו נושא יהודי אחר מנהמת ליבו תפילה שמילותיה הם: 'יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי'.

אילו לא היה נתפס ומוצא להורג בתלייה בדמשק, והיה זוכה לאריכות ימים, היה המרגל הקדוש אלי כהן הי"ד חוגג לפני מספר ימים עם כל בני משפחתו יום הולדת 96. סביב השולחן היו יושבים ילדיו, נכדיו וניניו וחוגגים ביחד יום הולדת לסבא אלי.

אבל שר ההיסטוריה גלגל את הנסיבות באופן אחר, ואלי כהן  הי"ד, ב 18 למאי 1965 נשאר לנצח בן 40.

במובנים רבים, אלי כהן הוא הדוגמא הקלאסית של מה שאנחנו מכנים בשמות שונים- 'מיתוס', 'ערכים', 'מורשת קרב', 'מסירות נפש' 'גבורה', ו'מורשת'.

אלי כהן האדם כבר לא נמצא איתנו פיזית 56 שנים, אך הדמות והמורשת יישארו חקוקים בקורות ימי ישראל לנצח. נכון שפיזית לא ישבו נכדים ונינים בשבת האחרונה ושרו היום יום הולדת לסבא בן ה 96, אך דורות שלמים שרו, שרים וישירו לנצח 'עם ישראל ח' בזכותו.

ראש ממשלת ישראל באתם ימים לוי אשכול ז"ל אמר על אלי כהן : ״מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא בפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים״.

מי יודע כמה רבבות אנשים החיים איתנו היום, הם צאצאי החטיבות הרבות של החיילים שחייהם ניצלו בזכות אלי כהן, וכל יום של חייהם הוא מכוח מעשיו של כהן? מי יודע כמה ערים, יישובים ומקומות ברחבי ארץ ישראל הוקמו ופרחו בזכות המידע שהעביר כהן והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, בה שבנו לחבלי מולדת רבים?

זו הדרך בה העם היהודי מעביר מורשת וערכים מדור לדור- הוא מעלה על נס את גבורתם של אלו שחייהם היו קודש למען הכלל, ומסירות נפשם בפועל ממש היא היסוד שעליו מעצבת  אומה שלמה את חייה וערכיה.

פעיל כורדי מעירק שישב בכלא הסורי, הגיע לישראל בשנת 2011, והוא סיפר שעל קירות תאו של אלי כהן, חרט כהן את המילים הבאות: "אני לא מצטער על מה שעשיתי. אם יש בי צער זה על מה שלא עשיתי ולא יכולתי לעשות..". אלו מילים של אדם שחי חיים שיש בהם משמעות.

דקות ספורות לפני מותו ביקש כהן כבקשה אחרונה לכתוב כמה מילים. בין יתר המשפטים הקצרים שכתב למשפחתו ולדורות כולם, הוא כתב כך: "יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי".

אז נכון שלפני כמה ימים ביום הולדתו, לא התקיימה מסיבת יום הולדת 96 לסבא אלי, אבל כבקשתו 'יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי' – גאווה גדולה יש גם יש. דורות רבים זוכים לחגוג, ליצור ולחיות פה בארץ חמדת אבות, בזכות 'סבא אלי' שכזה.

כך , כמו תמיד בהיסטוריה היהודית, דמויות הוד מניחות אדנים ויסודות למורשת של דורות.

(ויחי תשפ"א)