חלאס עם הפייק ניוז

הדילמה (למי שיש) האם להקשיב להמלצה הרפואית להתחסן יכולה לשמש כמודל עקרוני כיצד מחליטים החלטות בחיים.

בכל תחום ישנן דעות לכאן ולכאן. אדם ממוצע, בעל זמן וכישורים מוגבלים, אינו יכול ואינו אמור לבדוק כל תחום בעצמו עד תומו; ולכן מחליט על פי דעת רוב המומחים בתחום המדובר. מובן שיתכנו ויכוחים בין המומחים אולם בסופו של דבר הכרעה נקבעת בידי רוב האנשים ('כמות') שהתמחו בתחום לאורך זמן ('איכות') – מכנים זאת 'ממסד מדעי' או 'תו תקן'.

הטענות כנגד הממסד המדעי שהוא מטעה, בעל אינטרסים וכו' – טעונות הוכחה בכלים הקיימים. כלומר, החושבים אחרת חייבים להעמיד שיטה אלטרנטיבית שתעמוד במבחן הביקורת של רוב המומחים ותשכנע אותם; בינתיים אנו ממשיכים עם הדעה המקובלת. איינשטיין למשל קרא תיגר על התפיסה הפיסקאלית הרווחת, אולם הוא פרסם אותה בכתבי עת אקדמאיים, ולאחר ניסויים שנעשו בכלים המדעיים המקובלים זכה להכרה; אין דרך אחרת.

הסיבה עבורה רבנים מתבטאים בנושא החיסון היא מפני שיש כאן לא רק אמירה לוגית אלא גם אמירה אמונית: חוסר אמון בתהליך המדעי נובע ממעמד נפשי של קונספירציה, כלומר תחושה שהעולם רע ביסודו: שבני האדם טיפשים, רעים; שהמציאות היא הפקר, או במילים אחרות: חוסר אמונה בהשגחה א-לוהית.

הגישה היהודית היא אופטימיות שסוברת שיש א-לוהים בעולם, כלומר למרות הטעויות ויצרי-לב האדם, ה' מקדם אט אט את המציאות אל הטוב מתוך ניסוי וטעיה. אדם מן הישוב אמור לפעול, בכל רגע נתון, על פי הנתונים המקובלים באותו דור ובכך הוא 'מחוסן' בפני אביו שבשמים, כלומר הוא עשה את שלו; גם אם יתברר בדיעבד שהיה ניתן זאת לעשות אחרת – זו הייתה ההחלטה הנכונה לאותה תקופה, וכך קידם ה' את עולמו. האפשרות האחרת היא אנרכיה. על כל 'סיפור מפתיע' על אדם שפעל בניגוד להנחיה הרפואית המקובלת ונושע, ישנם עשרה סיפורים שהסתיימו באסון. חלאס עם הפייק ניוז.

"מתוך קטנות אמונה נדמה שכל מה שבני אדם מזדרזים להילחם נגד הרעות המתרגשות בעולם, לכבוש להם מדע, גבורה, יופי, סדר – שכל אלה הנם דברים היוצאים מחוץ לתוכן הא-לוהי; ומתוך כך עין צרה צופה מכמה אנשים ששונאים את התרבות ואת המדעים. אבל זוהי טעות גדולה וחסרון אמונה. הדעה הטהורה רואה היא את היופי הא-לוהי בכל תיקון חיים… יוכל הדבר שיהיו בה טעות, אבל בכללותה הכל הוא מכלל היצירה הא-לוהית 'לא תוהו בראה לשבת יצרה'" (הרב קוק).

(ויחי תשפ"א)