"לתת כתף" חמה או קרה?

אחרי כמעט שנה של התמודדות עם מגפת הקורונה, מבצע החיסונים הישראלי, "לתת כתף" יצא לדרך. אנו משתמשים בכתפיים למגוון רחב של תנועות ומטילים עליהן לא מעט עומס, כן, גם עומס רגשי…

יהודה אומר ליעקב, כדי לשכנע אותו לשלוח את בנימין, "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" ובהמשך יהודה אומר ליוסף – אחרי שיוסף מתעקש לקחת את בנימין "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר,  אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים"

יסוד הערבות והנשיאה בעול עם אחרים מוכר ממשה רבינו. על הפסוק "…ויגדל משה ויצא אל אחיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם…" (שמות ב', י"א) מביא המדרש "שהרי משה רבינו, אף על פי שהיה בפלטין של פרעה, הלך לראות בסבלותן של ישראל… שלא יהיה אדם רואה צבור בצער ויאמר אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עלי נפשי, אלא יהא נושא בעול עם חבירו" (פסיקתא שמות ב', י"א). "נושא בעול עם חברו" היא אחת מארבעים ושמונה הדרכים שבהם התורה נקנית (אבות פ"ו). הדרך בה נהג משה, שנשא בעול עם אחיו, המשועבדים במצרים, תהפוך לימים לחלק מהותי בבגדיו של אהרון הכהן, החושן, והאפוד. בשני בגדי כהונה אלו, היו משובצות אבנים שעליהן חקוקים שמות בני ישראל. האבנים הללו מונחות היו על הלב ועל הכתפיים. ניתן לראות בעובדה זו סמל. הלב מבטא את הרגש. שמות בני ישראל החקוקים על  אבני החושן, הנמצא כנגד לב הכהן הגדול, מבטאים את האהבה לבני ישראל ואת שימת הלב, את חשיבות תחושת ההזדהות עם עם ישראל, עם הפרט והכלל. אך התחושה הזו בלבד אינה מספיקה, בנוסף לה, הכהן הגדול נושא את שמות בני ישראל גם על כתפיו. הכתפיים מסמלות את הנשיאה בעול – "בכתף ישאו" וההשתתפות המעשית, העמידה כתף אל כתף, ביחד, לשאת את מסע העם בנכונות להירתם ולסייע.

כחלק מתפקידינו להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", אנו צריכים לשאוף להגיע לשלב בו נגלה הזדהות עם הפרט והכלל, עם הבעיות, עם הסבל והקשיים שבעמינו, ועל גבי מידה זו,  להיות נושאים בנטל ובאתגרים הרוחניים והגשמיים של עמינו. בשני בגדי כהונה אלו, כפי שניתן לראות, היו משובצות אבנים שעליהן חקוקים שמות בני ישראל. האבנים הללו מונחות היו על הלב ועל הכתפיים. שמות בני ישראל על כתפי אהרון מלמדים אותנו כי מעבר לתחושת ההזדהות המשותפת בלב, קיימת חשיבות רבה בהשתתפות אקטיבית בסיוע לכל צורכי העם ואתגרי השעה, והפעם החיסון מצריך "לתת כתף".

(ויגש תשפ"א)