מבית נוצרי בסקוטלנד לגיור בירושלים

פעמים רבות אנו שואלים מיהו גר צדק או גרת צדק. לדעתי, הגיור הוא מסע. מסע רוחני החוצה יבשות וימים ומעביר את האדם תהליך רוחני כדי לחבר את נשמתו ואת רוחו עם העם היהודי ואמונת ישראל. חז"ל עשו את ההבחנה בין גר צדק לבין גר תושב:  "כשהוא אומר 'וגרך אשר בשעריך' – הרב גר צדק אמור. הא מה אני מקיים 'והגר'? זה גר תושב" (יבמות מ"ח, ב). גר צדק הוא האדם המבקש להצטרף לעם היהודי ולאמונת ישראל, גר תושב הוא אדם נוכרי הגר בארץ ישראל ושומר על שבע מצוות בני נח תחת שלטון ישראל.

וכן כתב רבי יוסף ג'יקאטילה בספרו 'שערי צדק', ספר יסוד בתורת הסוד על גרי הצדק: "וזהו סוד שערי צדק… ועל זה נקראים הגרים האמתיים גרי צדק, כלומר הגרים נכנסים להיכל ה' יתברך על ידי שערי צדק ושמור עיקר זה. לפי שירש אברהם ספירת צדק, נקראים כל הגרים על שמו גרי צדק וזה הסוד 'ונברכו בך' – נברכו ממש" (דף ב', ע"א).

אבל לדעתי, גר צדק אמיתי הוא האדם העובר מסע. אספר כאן את סיפורה של תמרה (שם בדוי) מבית נוצרי באירופה למסע חוצה יבשות דרך פרו ומשם לירושלים. תמרה נולדה בכפר קטן בצפון מערב סקוטלנד. היא בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ושפות, בחורה צעירה בת 25 ברמה אינטלקטואלית ואקדמית גבוהה. היא גדלה בבית נוצרי – אוונגליסטי בו למידת התנ"ך והברית החדשה הייתה בראש סדר העדיפויות של המשפחה והם חיו על פי הערכים הנוצריים וביקרו מספר פעמים בכנסיה.

לימוד התנ"ך חיזק אצלה את הנטייה להעמיק בלימוד כתבי הקודש ולצלול לעומקם של דברים. היא הוטבלה לנצרות בגיל 12 אך היא זוכרת שהיא הרגישה תחושה של ניתוק מהטקס ומהדת הנוצרית מאז היותה צעירה. במשך שנות חייה הראשונות היו לה הרבה שאלות על התאוריות התאולוגיות של הנצרות ועל החיים עצמם ומעולם לא הרגישה ששאלות אלו קיבלו מענה תיאולוגי מספק.

בגיל 19 היא נסעה לג'ונגלים בפרו כדי ללמד אנגלית במשך 3 חודשים ושם במקרה היא הכירה משפחה שעזבה את הנצרות מבחינה אמונית ומעשית לפני הרבה שנים והחליטה לחיות כיהודים, למרות שלא התגיירו. החיבור למשפחה זו הפגיש אותה לראשונה עם אורח חיים יהודי, שבת, כשרות ולימוד תורה ומועדים. הקשר שלהם עם הקב"ה היה הרבה יותר עמוק ממה שהיא הייתה רגילה, ובמשך חודשים היא והמשפחה ההיא נשארו לשוחח עד השעות הקטנות של הלילה על רוחניות ויהדות.

תמרה חזרה לאירלנד וניסתה לשכוח את הקשר היהודי ולשוב לדת הנוצרית, אבל היא הרגישה שיש לה הרבה שאלות והיא לא מרגישה בבית באירלנד ובנצרות. היא טסה שוב לפרו כדי להיות עם המשפחה שממנה למדה יהדות ומשם החליטה לעזוב את הנצרות והחלה את דרכה לעבר היהדות. היא החלה ללמוד תורה ויהדות בירושלים והגיעה למסקנה שתפיסת האלוקות היהודית,  שהוא אחד ויחיד ואין לו גוף ודמות, הוא המקור האמיתי. באחת השיחות היא אמרה לי: "מצאתי כי התורה והיהדות מלאים בעושר שלא דמיינתי שקיים. התחלתי לצלול אל התורה שבכתב ובעל-פה. אני חשה שאני רק בתחילת מסע ההיכרות שלי עם הכנות והישרות שבה היהדות ניגשת לחיים על מורכבותם וייחודם. אני חשה שכל פעם שעולות בי שאלות אינטלקטואלית ואקסיסטנציאליות או רגשיות, שאלותיי מתקבלות בזרועות פתוחות והיהדות משיבה תשובות בעלות עומק וחכמה לחיי".

והיא הוסיפה: "אני רוצה להתגייר כי היהדות מחברת אותי לעצמי, לחיים ולאלוקים. אני רוצה לחיות את חיי היהודים על פי דברי המשנה: 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורים להיבטל ממנה'"

תמרה היא דוגמה למסע אמיתי, מסע רוחני שהביא אותה לחצות יבשות אבל בעיקר להכיר את היהדות ולהתחבר לעצמה ולאלוקי ישראל. ירבו כמותה בישראל.

(שמות תשפ"א)