מערכת שבתוןיותר מדינות באירופה נכנעות ללחץ של ארגוני אוהבי החיות ואוסרות על שחיטה כשרה בטענה כי זו גורמת סבל עצום לחיות. הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של רבני צהר מוכיח כי דווקא השחיטה הכשרה היא זו שהכי פחות גורמת סבל לחיות. לך תשכנע את יפיי הנפש
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של רבני צהר
השבוע התקשר אחד מרבני הקהילות באירופה. כמובן שדיברנו על גזירת השחיטה. הוא סיכם זאת במשפט הבא: "הרב אורן, אלה שנלחמים נגד השחיטה הכשרה: זה לא שהם אוהבים בעלי חיים, הם שונאים בני אדם".
אז בואו נדבר על שחיטה כשרה וצער בעלי חיים.
כבר בתחילת המאה ה-19 החלו מאבקים נגד השחיטה הכשרה. המאבק התחיל במאה ה-19 בשוויץ (שם היא אסורה עד היום) וקיבל תנופה בזמנם של הנאצים. בשנים האחרונות התגברה המתקפה אפילו יותר.
ננסה להבין: אם יש ממש בטענות נגד השחיטה הכשרה? האם השחיטה היא אכזרית כל כך?
בפסוקים (דברים יב, כ-כד) אודות השחיטה עולות שתי נקודות:
א. שחיטה היא הצורה היחידה המותרת להרוג עוף או בהמה.
ב. אחת ממטרות השחיטה היא להוציא את רוב הדם מן בהמה. שתי נקודות אלו מוליכות למסקנה כי השחיטה הכשרה נועדה לצמצם אכילת בשר.
להלכה מוגדרת השחיטה כחיתוך הקנה והוושט או רובם בחיה כשרה באמצע הצוואר ולכיוון העורף באמצעות סכין שחיטה. הנקודה זו חשובה במיוחד לגבי שאלת הסבל של בהמה.
השחיטה כוללת שני נושאים חשובים:
א. הסכין,
ב. צורת השחיטה.
סכין השחיטה ישר בקצהו על מנת למנוע את דקירת הבהמה, אלא לבצע חיתוך של הקנה והוושט. כמו כן בכל שחיטת בהמות מעמידים אדם שתפקידו לבדוק את הסכין לפני שחיטת כל בהמה.
אחת הדרכים בעזרתה מוודאים שחיטה כשרה היא העמדת הבהמה בצורה הרגועה ביותר. כאשר בהמה זזה בשחיטה, הקנה והוושט לא ייחתכו בצורה הראויה והבהמה תהפוך לנבלה. בעבר, כאשר היו משכיבים את הבהמות בזמן השחיטה, הן היו משתוללות והשחיטה הייתה איטית וקשה. כיום ישנן שיטות המאפשרות לשחוט את בהמה בעמידה או בשכיבה על ידי נעילת בהמה בארגז מיוחד. לכך ישנה חשיבות בנוגע לסבל הבהמה מאחר וניתן לבצע את החיתוך תוך 15- 20 שניות.
הזכרנו ששחיטה היא חיתוך הקנה והוושט או רובם.
כדי להבין את ההיגיון שמאחורי הדברים באה לעזרתנו האנטומיה. בעוד שבבעלי חיים טמאים הקנה והוושט רחוקים זה מזה, הרי שבבעלי החיים הכשרים, בלא יוצא מן הכלל, הקנה והוושט צמודים. החיתוך גורם לנפילת לחץ הדם נופל מ-135 (מ"מ כספית) ל 0 תוך 2.5 שניות, כיוון שניתוק אספקת הדם והחמצן למוח היא מידית וללא שום ייסורים. למעשה מדובר במוות שמתרחש בפחות מ-5 שניות.
מדידות שביצע הרב לוינגר, אחד מהמומחים הגדולים בעולם לכשרות וראש מערך הכשרות של קהילת אזל בשוויץ, מראות כי בכל שיטת הרג אחרת (כולל ירי) המוות איטי יותר. בנוסף לכך, בגלל צורת סכין השחיטה, גירויי הכאב למוח נמוכים מאוד. מקום החיתוך גורם ליציאת רוב הדם מן בהמה כיוון שבשעת השחיטה נחתכים העורקים הקרוטידיים (עורקי הצוואר) והוורידים היוגולריים, מה שמסייע משמעותית להכשרת הבשר.
למעשה, בדקה הראשונה לאחר השחיטה יצא 50% מן הדם. לאחר 120 שניות יצא 70% מהדם ולאחר 5 דקות יצא 95% מהדם.
מושג חשוב בהקשר זה הוא "תקופת הרגיעה לאחר השחיטה". משמעות המושג הוא הזמן שבו אנו מבחינים בירידת התנודה האינדיבידואלית עד אשר לא ניתן להבחין בבהמה בכל תזוזה. היא מתרחשת בין 1.5 -2.5 שניות לאחר השחיטה. יש לציין שגם אם רואים תנועת נחיריים לא מדובר כמובן על נשימה שהרי זו כבר איננה קיימת, אלא מדובר בביטוי לתנועה רפלקטורית ויציאת אוויר מן החללים.
נוכל לומר בוודאות מוחלטת, כי במידה והשחיטה מבוצעת כהלכה, המוות הוא מיידי וללא סבל, כיוון שחיתוך עורקי הצוואר גורם לניתוק מידי של החמצן למוח כבר בשנייה הראשונה לאחר השחיטה.
הדיונים אודות סבל בהמה בשחיטה גררו דיונים הלכתיים ענפים. ר' יחיאל יעקב וינברג (שרידי אש) נטה להתיר הימום הבהמה לפני השחיטה אולם פוסקי דורו חלקו עליו ולא קיבלו את היתרו.
כיום אסורה שחיטה כשרה בנורבגיה, שוודיה, שוויץ, דנמרק וניו זילנד. רק ב-2014 בוטל האיסור בפולין, אך כפי שאנו רואים בימים האחרונים, יהודים באירופה עדיין צריכים להיאבק על זכותם לשחיטה כשרה.
