בחירות חופשיות

אחרי סדרת המכות של פרשת "וארא", בהן פרעה הכביד את לבו בעצמו, (פרט למכת השחין), מגיעות המכות האחרונות בפרשת "בא", בהן ה' מחזק את לב פרעה, ובכך דוחף אותו להימנע משחרור בני ישראל. פעולה זו מעוררת את השאלה הידועה: הייתכן שנשללה מפרעה בחירה חופשית, ואם כן מדוע? וכמו כן, מה ההצדקה להענישו אם סירובו לשלח לא נבע מרצונו, כלשון אבן-עזרא: "אם השם הקשה את לבו, מה פשעו ומה חטאתו?"

תשובות רבות ניתנו. אחת מהפחות ידועות שבהן מבחינה בין יכולת הבחירה החופשית של מלך לזו של כל אדם. בספר משלי נאמר: "פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד ה', עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ" (משלי כא, א). משמעות הדבר היא ש-ה' מתערב באופן חריג דווקא בכוח הבחירה של מלכים ומנהיגי מדינות. רבי יונה מגרונה הסביר זאת בכך "שהרבים תלויים במלך, ונתן לו השם כוח להמית ולהחיות להרע ולהיטיב, [ולכן] שומר ה' את לבו". מתן בחירה חופשית מלאה למלך הייתה שוללת את הבחירה החופשית מנתיניו הרבים, ומוסרת את גורלם להכרעותיו. דווקא שמירה על חופש בחירה לכל אדם מחייבת צמצום יכולת הבחירה של השליט, כדי שלא יוכל להכריח את עמו לעשות כפי שרירות לבו.

במדרש משלי לפסוק הנ"ל מסביר ר' ישמעאל מה הגורם שקובע לאן יטה ה' את לב המלך: "כשבשר ודם עולה למלוכה לבו נתון ביד הקב"ה. אם זכה העולם, הקב"ה מטה לבו של מלך לגזירות טובות, אבל אם נתחייב העולם, הקב"ה מטה לבו לגזירות רעות" (שם). הבחירה החופשית לא ניטלת מהשליט לגמרי, ולכן הוא בכל זאת נושא באחריות למעשיו. גם במקרה של פרעה נאמר: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹה", אך הוא היה עדיין אחראי למחדליו, וראוי להיענש על הכרעותיו. ה' רק היטה וחיזק את לבו, כדי שיהיה מסוגל לקבל החלטות שהיו מתואמות הן עם נטיית לבו האישית והן עם התכנית הא-לוהית. כיוון שחופש בחירה מוחלט של המלך עלול לבטל את זה של אזרחיו, וכיוון שיש להחלטות המלך השלכות מרחיקות לכת על עמים שלמים, ולעתים על כל מהלך ההיסטוריה, ה' משפיע על החלטותיו.

חילופי השלטון בארה"ב מזה והבחירות העומדות בפתח בארצנו מזה מעוררים חששות בלב רבים. אולם התבוננות בתולדות עמנו מעלה שלאורך ההיסטוריה היה עם ישראל נתון לעתים קרובות במצב של "נתחייב העולם", והקב"ה חיזק לב מלכים להכבדת לב ולגזירות רעות. לעומת זאת, ב-75 השנים האחרונות אנו מצויים בעידן של "זכה העולם", במובן זה שמנהיגי מדינות מביטים בחיוב על מדינת ישראל ונוטים לה חסד. הפרשנות שהצענו עשויה לחזק את ליבנו במובן החיובי. ההבנה שיד ההשגחה מעורבת במהלכים מדיניים, מעצימה את התקוות ונותנת בסיס איתן לצפות לטוב.

אנו יכולים אפוא לדאוג קצת פחות על בחירת מנהיגים ועל תככים פוליטיים, ולהתרכז בריענון הבחירות האישיות שלנו, שכן כאנשים פרטיים יש לנו בחירה חופשית מלאה, ועובדה זו היא מתנה טובה כמו גם אחריות גדולה. תקופת הבחירות בעיצומם של ימי קיפאון והשהייה כפויה, היא הזדמנות מצוינת לבחון את הבחירות שלנו. מה אנו בוחרים לעשות בזמן הפנוי? איך אנו בוחרים שתיראה השבת בביתנו? כיצד אנו בוחרים להתנהג עם הורינו וילדינו, עם שכיננו וחברינו? ומה אנו רוצים לשנות בחיינו.

(בא תשפ"א)