הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')פתאום קם יתרו בבוקר, למחרת הצטרפותו אל בני ישראל במדבר, ורואה את משה חתנו יושב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם" ו"הָעָם עומד עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב". עקב כך הוא משיא למשה את עצתו הידועה להאציל סמכויות וליצור היררכיה של ערכאות משפטיות. מה חשב משה עד כה כשנטל על עצמו באופן בלעדי את משימת השיפוט? האם לא חשש שהדבר עלול להביא לקריסתו, ובה בעת גם לגרום סרבול וסבל לכל העם? נראה שתפיסת החשיבות העליונה של משימת השיפוט והנחלת "חֻקֵּ֥י הָאֱ-לֹהִ֖ים וְתּוֹרֹתָֽיו", הביאה את משה להתעלות מעל ממד הזמן, ולהתעלם מכל הצרכים האחרים.
כיוון שכך, יש להתפלא על הקלות שבה קיבל משה את תכנית ההתייעלות: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר." כיצד אדם שישב מבוקר עד ערב בנחישות ובמסירות אופטימליים לשפוט ולהביא לעם את דבר ה', מוכן בן רגע לערוך שינוי כה מהיר ודרמטי בחייו, ולבצע רפורמה כה אדירה בכל מערכת המשפט של ישראל?
דומני ששתי תשובות רמוזות בתורה: האחת, יתרו מדגיש בדבריו את הנזק שנגרם לעם כתוצאה מצורת העבודה הריכוזית של משה. במסירותו הגדולה לעבודת הקודש לא יצא משה מאהלו, לא ראה את התורים הארוכים שהשתרכו מחוץ לאוהל, ולא התערב עם הבריות כדי להטות אוזן לתסכולם. כשיתרו מעמיד אותו על כך שגם העם נבול יבול, ושבעזרת הרפורמה השיפוטית שלו "כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם", משה לא מתמהמה אף רגע מיותר.
ההסבר השני רמוז לדעתי במילים: "לְקוֹל חֹתְנוֹ". משה לא שמע את עצת יתרו רק בתור יועץ אסטרטגי, אלא גם בתור אבי ציפורה אשתו וסבא של גרשום ואליעזר בניו. יתרו הגיע אתמול אל המדבר עם ציפורה ושני בניה, וייתכן שעיקר מטרת הגעתו הייתה החזרתם אל משה. לדברי מדרש שכל טוב (שמות יח, ו) יתרו שלח למשה אגרת שבה כתב: "אתה עסוק ללמד תורה ומצות לישראל, ואת בניך הנחת עמה והרחקתם מעליך". יתרו מזכיר למשה שהוא אמנם אב הנביאים, אבל הוא גם אב המשפחה. עד בוא חותנו, משה היה לבדו, ויכול היה להקדיש את כול כולו לעבודתו. מעכשיו יש לו משפחה אתו, וכמו כל אדם יש לו גם מחויבות לאשתו ולילדיו.
משה רבנו היה הוורקוהוליק הראשון בהיסטוריה, ואולי השני אחרי יעקב. משה היה וורקוהולי – מכור ומסור לעבודה בשל היותה עבודת קודש. בזמננו הבעייה של התמכרות והתמסרות יתר לעבודה בולטת בעבודות החול. התאורה החשמלית, התקשורת האלקטרונית והאפשרות להמשיך לעבוד מהבית מאפשרים כיום לאנשים לעבוד מבוקר עד ליל, בלי הפוגה, ללא מנוחה ותוך הזנחת צרכי המשפחה. וכך, אנשים עושים לילות כימים, וצרכים בסיסיים כמו אינם קיימים. האדם המודרני לא נולד וורקוהוליק, אלא נהיה כזה, אם מאהבת העבודה, אם מתוך שאיפה למקסם רווחים או להרשים, ואם מפני שהוא לא שם לב לכך שהוא משתעבד לעבודתו בהדרגה.
בן זמננו מוצף בסידורים, לימודים, עבודה, ענייני בית ומשפחה, חברה ותרבות פנאי, ופעמים רבות סובל מחוסר סיפוק שנובע מתחושת חוסר הספק. בעיה זו קיבלה פן נוסף והתעוררה במלוא חריפותה מאז החלה המלחמה. יש נשות מגויסים רבות שכורעות תחת נטל התפקוד כהורה יחידני, והמגויסים עצמם בשובם לחופשה או לשגרה מתמודדים במערכה רב-זירתית ורבת משימות.
בזמננו התפתחו שיטות ומיומנויות לנטר את הזמן, ולשפר את היעילות והפריון, ואכן חשוב שכל אחד יאמץ את עצת יתרו, היועץ הארגוני והמאמן האישי הראשון, ויבחן האם הוא מכלכל מעשיו ביעילות, ועובד במסירות אבל במסורה, מציב לעצמו גבולות וקובע סדרי עדיפויות שמשאירים מקום לתורה ולתפילה, למשפחה ולמנוחה. אם אינך מוצא זמן לדברים חשובים אלה, ייתכן שאתה עסוק כל הזמן במה שנראה דחוף, ואינך מוצא זמן למה שחשוב, ואולי עליך למצוא זמן כדי לתכנן נכון את הזמן.
השינוי הדרמטי שביצע משה בחייו צריך להיות דגם לחיקוי לאנשים בזמננו שמתמודדים עם הבעיה הכללית של ניהול הזמן המאפיינת את החיים המודרניים. השם "יתרו" הוא אותיות של המילה "יותר", ועצתו היא שלפעמים לעשות פחות היא הדרך להשיג יותר. כל אדם צריך להפעיל את יתרו שלו, לפעמים, כמו אצל משה, זהו החותן או החותנת, ולפעמים השכן או החבר מהשבט, שיתנו עצה, יקבלו על עצמם משימה או יושיטו יד לעזרה. יתרו רומז למילה יתרון, ומי שיודע ליישם ולהטמיע את הדרכת יתרו יזכה ליתרון גדול, ידע לבצע משימות בזמן, ולסיים אותן בזמן. לכן אסיים כאן!
