המים – בטוב וברע

המים מכסים שני שליש מכדור הארץ, ומהווים 70% ממשקל גוף האדם. בלי מים לא יוכל האדם לחיות יותר מכמה ימים. די בכך כדי להראות את התפקיד החשוב שהם ממלאים בבריאה. ואכן, המים מופיעים לכל אורך תיאור הבריאה בפרשת בראשית. עוד לפני שאמר אלוהים "יהי אור", היתה כבר רוח א-לוהים מרחפת על פני המים. היום השני בבריאה מוקדש להבדלת המים העליונים והתחתונים ויצירת הרקיע, ואילו ביום השלישי נקווים המים למקום אחד, הימים, כדי לגלות את היבשה. ביום החמישי מופיעים החיים הראשונים מתוך המים, והם פרים ורבים במהירות וממלאים את הים.

המים מבטאים את הנסתר. הים מהווה מציאות בפני עצמה, עולם אחר שלבני האדם בקושי יש בו דריסת רגל, ורב בו הנסתר על הנגלה. עד היום נחקר רק כ-5% משטחם של האוקיינוסים, ואיש אינו יודע בוודאות אלו יצורים ודברים מוזרים אחרים עשויים להסתתר במעמקיו. אפילו פני השטח של הים מכילים תופעות לא מוסברות, כמו גלי פרא ענקיים המופיעים לפתע ומטביעים ספינות ללא התרעה. סיפורים ועדויות על מפלצות ים ונחשי ים ענקיים נפוצים בכל התרבויות עד ימינו, ולא רק על האוקיינוסים אלא גם על אגמים שונים, דוגמת לוך נס שבסקוטלנד. האדם שואף לכבוש את העולם כולו ולהכיר אותו, אולם המים עדיין מהווים מכשול עבורו ומסתירים מפניו את סודותיהם במעמקיה של מציאות זרה ועוינת, שללא אמצעים מלאכותיים אין האדם מסוגל לשרוד בה יותר מכמה רגעים. בכך מלמדים המים את האדם להיות מודע למגבלותיו, ולהכיר בקיומם של כוחות ומרחבי מציאות שאינם בשליטתו.

המים מלאו תפקיד חשוב גם ביציאת מצרים, כאשר ים סוף נבקע לפני משה והניח לבני ישראל לעבור בו בחרבה, ולאחר מכן נסגר על המצרים והטביע את חיל פרעה. לאחר מכן ילוו המים והמחסור בהם את בני ישראל לאורך מסעותיהם במדבר, עד הכניסה לארץ, שגם היא נעשית באמצעות בקיעת הירדן.

אנו פוגשים את אלוקים באמצעות הופעותיהן השונות של המים – מי השתייה המרווים את צימאוננו, המים המשמשים אותנו לרחצה ולשחייה, מי האגמים, הנהרות והימים, מי הגשמים וכל צורה אחרת של מים. נודה לו עליהם, נתפעל מכוחו המושל בהם, ונתפלל שהם יהיו עבורנו תמיד רק מקור לברכה וטהרה.

(בשלח תשפ"א)