איך נימנע מעבודה זרה?
מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת
מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת
הלכות תפילין והלכות מזוזה וספר תורה נמצאות בשני מקומות שונים ומרוחקים ב'שולחן ערוך'. את הלכות תפילין ממקם ר' יוסף קארו
הנהגה זוגית היתה בישראל לא רק בתקופת המשנה, אלא כבר בראשית היות ישראל לעם. כבר אצל משה ואהרן. אעפ"י שמשה
ארגנטינה היא המדינה היחידה בעולם בה אסור לגייר. היסוד לאיסור זה, הוא חרם אשר נקבע בשנת 1927 ואשר עיצב את
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"
מדי פעם נשמעת הטענה: איך אנחנו יכולים לסמוך על המסורת של אבותינו לגבי מעמד הר סיני? הרי מדובר באנשים שאחרי
מעשה העגל שמסופר בפרשה הוא סיפור קשה וכתם בתולדות ישראל. על פניו, החטא המרכזי המתואר בפרשה הזו הוא של עבודה
קריאת התורה השבת מפגישה את הפרה עם העגל, ולדברי המדרש יש קשר משמעותי ביניהם, שכן פרה אדומה מכפרת על חטא
לבקשת משה "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ", משיב הקב"ה תשובה בעלת שני חלקים עיקריים. חלק ראשון – "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י
בכל יום הקטירו במשכן ובמקדש את הקטורת על גבי מזבח הזהב, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו במפורש רק ארבעה מרכיבי
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן