הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')
קריאת התורה השבת מפגישה את הפרה עם העגל, ולדברי המדרש יש קשר משמעותי ביניהם, שכן פרה אדומה מכפרת על חטא העגל, כלשון חכמים: "תבוא האם ותקנח צואת בנה" (תנחומא, חוקת ח). על הזיקה בין מעשה העגל למעשה הפרה אפשר ללמוד גם מסדר הפעולות שנעשה בשניהם: משה שרף את העגל, טחן את אפרו, ערבבו במים ובתערובת טיהר את העם, ותהליך דומה להפליא מתבצע בפרה אדומה.
ההסבר לרעיון שפרה אדומה מכפרת על חטא העגל טמון בכך ששורש חטא העגל נעוץ בתפיסה הפסולה של בני ישראל שהם יכולים ליצור אלוהות בעצמם, ולקבוע כיצד יש לעבוד את הבורא לפי הבנתם. מצוות פרה אדומה מלמדת שעולם האלוהות הוא מעל להבנה האנושית. היא מהווה סמל למצוות שהן בגדר "חוקה", ומהותה של חוקה ש"גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י לבמדבר יט, ב). מצוות פרה אדומה משקפת את נכונות האדם לבטל את הבנתו בפני צו ה', וקבלת עיקרון זה מהווה תיקון לחטא העגל.
ברצוני להצביע על היפוך מעניין בין הפרה לעגל. בכפרת הפרה האדומה האחראי על התהליך הוא אלעזר הכהן: "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן". מדוע הוטלה המצווה דווקא על אלעזר? ומדוע הוזכר שמו של אלעזר, הרי התורה באה כאן ללמד שסגן הכהן הגדול, יהא מי שיהיה, הוא שממונה על ביצוע מצוות הפרה?
נראה שאלעזר שמפקח על מעשה הפרה האדומה, מכפר, על מעשה חטא העגל, עליו פיקח, למעשה, אהרון אביו. יש כאן תופעה מעניינת: כשמדובר בבעלי החיים, האימא מתקנת את מעשה הבן, אך כשמדובר בבני אדם, הבן מתקן את מעשה אביו, בבחינת "ברא מזכה אבא" (סנהדרין, קד).
נראה שהדבר נובע מכך שאצל בני אדם יש התקדמות, ויש יכולת לכל דור לתקן את שגיאות קודמו. בעלי החיים, לעומת זאת, אינם משתנים מדור לדור, החמור של היום זהה לחמור עליו רכב אברהם אבינו. הם לא יורדים בדרגתם, אך גם אינם מתקדמים ומתפתחים. היכולת של הבן, אלעזר, לבצע את מעשה הכפרה על החטא שנקשר לאביו, אהרן, משקפת את האפשרות של המין האנושי לתקן את כישלונות העבר ולצעוד מתוכם קדימה.
מקורות רבים ביהדות מלמדים שכל משבר הוא הזדמנות ללידה ולצמיחה. כדברי הראי"ה קוק: "כל נפילה היא מכשרת עליה כפולה" (ש"ק, א', תתנ"ט). תפיסה זו מעניקה השראה להסתכלות אופטימית על תהליכים היסטוריים, ומבט אופטימי זה עשוי לכלכל את רוחנו בעתות משבר, דוגמת זה שאנו מצויים בו כיום. נסיגות החיים והמשברים הבריאותיים, הכלכליים, החברתיים והחינוכיים שגדלים ומתעמקים מאז השתלטה מגפת הקורונה על חיינו, עשויים להתגלות כמצעים לשינויים לטובה שיעלו ויפרחו בשלב הבא. אלעזר החוזר מהעגל אל הפרה ומתקן את מעשה אביו, מהווה דגם לשיבה לאחור למצב מתוקן יותר, והרי זו כל מגמת היהדות על רגל אחת: לשוב כבראשונה כדי לתקן ולהתקדם לגאולה.
(כי תשא תשפ"א)
