הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)
שינויים דרמטיים בחיי היחיד, האומה או האנושות מחייבים לייצר סדר יום חדש. הטבע האנושי נוטה לקיבעון ולרצות לחזור לשגרה המוכרת מהעבר. הוא מתקשה להשלים עם העובדה שמה שהיה כבר לא יהיה, להסתגל כמה שיותר מהר למציאות החדשה, ולנסות לארגן סדר יום שימצה מתוכה את המיטב. תוך כדי ההתארגנות המחודשת צפויות טעויות ותקלות. יש מהמתקשים להשלים עם השינוי הבלתי נמנע ומנסים להילחם נגדו!
היקף המתחסנים שגדל ב"ה (אם כי בקצב קטן ממה שהיה אפשרי) מאפשר להחזיר את החברה הישראלית ואת העולם אט אט למסלול של שגרה מבורכת. אולם צריך להכיר בכך שהתרחש כאן שינוי דרמטי. השגרה החדשה שאליה ייכנס העולם תהיה שונה ממה שהיה לפני עידן הקורונה. גם משום שלא כולם מחוסנים וגם מחשש להתפרצות מוטציות ונגיפים חדשים. יש דברים שכנראה לא כל כך מהר ייעלמו מחיינו: המסכות, הריחוק החברתי המסוים, צמצום ההתקהלויות והגבלות חדשות שיוטלו על הצפיפות באירועים הומי אדם, היקף 'העבודה מהבית', ועוד. יש תחומי עיסוק שישתנו מאד כדוגמת: תחום הפנאי, התיירות, והתחומים שבהם ניתן יהיה לעבוד מרחוק, בפיתוח, ברפואה, בתעשייה, ובאקדמיה. כך גם ההגבלות במעברים בין מדינות. גם החיסון התקופתי (עדין לא ידוע באיזה מחזוריות) יהפוך להיות חלק מחיינו.
תהליך בנית הקמת המשכן וכליו, היה הפרויקט הלאומי הראשון של עם ישראל. לאחר תהליך ארוך הוא הושלם בר"ח ניסן – ראש לחודשים ולהתחדשות ('שבת החודש'): "…ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ד' מלא את המשכן" (שמות מ לג). מכאן ואילך הופך אוהל מועד להיות מקום השראת השכינה ועבודת הקודש. מתחיל סדר יום חדש, השראת שכינה במחנה; עבודת המשכן היום יומית, ובזמנים מיוחדים. נוצר 'סדר יום לאומי' חדש שמתחיל עם 'תמיד של שחר' ומסתיים בהקרבת האימורים אל תוך הלילה.
אוהל מועד נהיה גם למקום ההתוועדות של משה עם הקב"ה: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו'" (שמות כה כב). מכאן ואילך הדיבור האלוקי למשה, שמלווה את עם ישראל, יהיה מבין הכרובים באוהל מועד. המשכן הפך גם למקום ההתוועדות של עם ישראל עם הקב"ה: "ונועדתי שמה לבני ישראל" (שם כט מג).
מכאן ואילך מתחיל סדר יום ציבורי חדש ושגרה חדשה במחנה ישראל. השגרה כבר לא תהיה אותה שהיתה לפני כן: "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות, משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים" (משנה זבחים יד ד). משהוקם המשכן חל שינוי דרמטי. לא ניתן להקריב יותר בבמות פרטיות או שבטיות. כל העם מתרכז בהקרבתו באוהל מועד. באוהל מועד מוקד הועבר כובד המשקל מהרמה השבטית לרמה הלאומית. מעתה הופך אוהל מועד למקום ההתכנסות הציבורי של העם: "…ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד" (במדבר י ג). השינוי המחודש הזה גם חולל תקלה גדולה ביום הקמת המשכן, במות נדב ואביהוא: "וימת נדב ואביהוא לפני ד' בהקריבם אש זרה לפני ד'" (במדבר ג ד).
מכאן ואילך גם התחולל שינוי מעמדי דרמטי בעם ישראל. הכהנים תפסו את מקומם של הבכורים בהקרבה במשכן! הבכורים התקשו לקבל את השינוי במעמדם, דבר שהוביל אותם להצטרף למרד של קרח נגד משה רבנו: "'ויקח קרח' – זה הדבר היה במדבר סיני, כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלויים, כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו, וכו'. ואלה נשיאי העדה היו בכורים וכו'" (א"ע במדבר טז א).
הקמת המשכן גם יצר סדר שמיימי חדש: "המשכן שעשה משה במדבר, שתרד השכינה לארץ, ביום ההוא משכן אחר הוקם למעלה כמו שהעמידוה" (תרגום מזהר תרומה קמג א). ומכאן גם: "עד שלא הוקם המשכן, היו המזיקין מתגרין בעולם לבריות, ומשהוקם המשכן, ששרה השכינה למטה, כלו המזיקין מן העולם" (במד"ר יב ג).
יהי רצון שנזכה שהשינויים הבאים עלינו לטובה יהיו לברכה!
(ויקהל פקודי תשפ"א)
