מערכת שבתוןבעקבות התבטאותו המחפירה של ח"כ פינדרוס מ'יהדות התורה' נגד הגיורים בצה"ל, מסביר הרב צבי יניר, מנהל מדור גיור ב'נתיב', על תהליך הגיור הצה"לי, המגובה בליווי ותמיכה מלאה של הרבנות הראשית לישראל
הרב צבי יניר , מנהל מדור גיור "נתיב", המרכז הלאומי לזהות וגיור
בשבוע שעבר התעוררה סערה בעקבות דבריו של חבר־הכנסת יצחק פינדרוס, שטען שאין תוקף לגיור הצבאי. יש להניח שהוא לא העלה על דעתו שהגיור הצבאי מתבצע במסגרת מערך הגיור הממלכתי ובפיקוחו הצמוד של נשיא בתי הדין והרב הראשי לישראל.
בא לקלל ונמצא מברך. אומנם כשנודעו לו העובדות הוא התנצל, אך אנצל את האירוע כדי להסביר על תהליך הגיור בכלל ועל הגיור הצבאי בפרט.
חשוב לדעת; מדיניות הגיור הממלכתית שונה משהיה מקובל בגלות. התלמוד הבבלי מתאר כיצד מנסים לשכנע את הגר לוותר על רצונו להתגייר. הרב הראשי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה הרב הראשי הראשון לישראל והראשון לציון, קבע כי מה שתואר בתלמוד הבבלי מתייחס למי שאינו מזרע ישראל, אך בנוגע ל"זרע ישראל" (שהם מרבית העולים מחבר העמים הנמצאים בקרבנו כיום), יש לעשות הכול כדי לקרבם ליהדות. הרב שלמה גורן זצ"ל, לשעבר הרב הראשי לצה"ל ואח"כ הרב הראשי לישראל, וכמו כן רבנים אחרים ציינו כי מהמקורות הארץ־ישראלים משתמע ההפך מהמתואר בבבלי, זאת כנראה בשל ההבדל שבין מציאות של מיעוט בגלות לבין מציאות שבה אנו הריבון בארצנו. הקמת בתי דין מיוחדים לגיור, לימודי גיור חינם במימון המדינה, קורסי גיור בצבא, כל אלה משקפים מציאות שונה מזו שבתלמוד הבבלי.
בגיור הצבאי שלושה שלבים: קורס נתיב בסיסי, סמינר א וסמינר ב. מטרתו של 'נתיב בסיסי' היא לחבר את החייל לעם ישראל ולמורשתו בבחינת "עמֵך – עמי", ולעקור את הדעות הקדומות כלפי היהדות. הרב קוק מתאר ארבעה שלבים בהתקרבות ליהדות: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת ורק בסוף קיום הדת. 'נתיב בסיסי' תואם את השלב הראשון ב"סולם" הרב קוק. מאחר שכל מטרתו של קורס זה היא להכשיר את הלבבות לקראת הכניסה לעולם הגיור, אין בשלב זה כל דרישה לקיום מצוות. המשתתפים לומדים כצופים מבחוץ עם "טעימות" מדי פעם, דוגמת אירוח בקהילות דתיות בשבתות מרוכזות. אם פגשתם בשבתות אלה חיילים שעדיין רחוקים משמירת מצוות, וכאלה שעדיין לא החליטו אם רצונם להתגייר, הרי זה משום שהם בשלב ראשוני זה של התהליך. מטרתן של השבתות הללו היא לעורר את המוטיבציה לגיור, ואכן חיילים רבים מקבלים את ההחלטה להתגייר בעקבות המפגש המרומם בשבתות אלה זו עם המשפחות ועם העולם הדתי.
בסמינר א החיילים נכנסים בהדרגה לעולם של קיום מצוות: שלוש תפילות ביום, הנחת תפילין, שמירת שבת שאותה הם חוֹוים בשבתות משותפות עם הסגל הצבאי והאזרחי ועוד. בשלב זה אנו נפעמים לראות כיצד דברי ספר החינוך על כך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" מתרחשים לנגד עינינו ממש.
בתום סמינר א החיילים יוצאים לזמן הפנמה. בתקופה זו הם צריכים להחליט אם הם רוצים באמת להתגייר. אם כן, עליהם לבטא את רצונם באמצעות משימות שעליהם למלא – להתארח אצל משפחה מלווה, להתקדם בשמירת שבת ועוד. לסמינר ב מגיע רק מי שקיבל החלטה סופית להתגייר.
בסמינר ב אמורים המתגיירים להגיע לשמירת מצוות מלאה. סמינר זה הוא שיאו של התהליך, ובו המתגיירים מגיעים לשיאים רוחניים מרגשים ולהפנמת התהליך כולו.
עד לתקופת הקורונה ערכנו מדי פעם, בשבוע האחרון של סמינר ב, סיורים לרבנים ואברכים מכל המגזרים. הרבנים קיבלו הסבר מפורט על המסלולים השונים, נפגשו עם פאנל של חיילים, השתתפו בתפילת מנחה, נכנסו לשיעורים ונפגשו עם דייני הגיור הצבאי. סיורים מסוג זה נערכו לכ-300 רבנים, ותגובותיהם היו מדהימות. רובם ככולם הודו שלא ידעו כלל עד כמה התהליך רציני. זכור לי אברך חרדי שהגיע לסיור והוא ציני להחריד. בתחילה היה שקוע בספר שהביא איתו, אך אט אט הספר נסגר, והוא ישב מרותק למה שקורה מולו. אחר־כך השתתף בהתלהבות בדיון עם החיילים, ואף כינה את אחת החיילות 'הרבנית'.
אחרי סמינר ב החיילים חוזרים ליחידותיהם לשלושה חודשים שבסופם (אם אין סגר…) יוזמנו לבית הדין. תקופה זו היא מאתגרת למדי עבורם.
מי שיגיעו לבית הדין יפגשו בו שלושה דיינים שיבחנו לעומק את ידיעותיהם ואת רצינותם. רק אם יעמדו בכך בהצלחה, יזכו להגיע למעמד המרגש של קבלת המצוות.
בסופו של דבר, רק חלק מהחיילים (רובם – חיילות) שהתחילו 'נתיב בסיסי', יגיעו לשלב האחרון של התהליך. מתברר אפוא שמדובר בתהליך משמעותי ביותר ולא ב"כוכבית גיור"…
זאת ועוד: אני יכול להעיד (נכחתי במאות דיונים) שהדיינים מקבלים את הגר רק כשיש סיכוי סביר שהוא ימשיך לשמור מצוות – אין גיורי קריצה! – עם זאת, אין דרך לנחש מראש מי ימשיך לשמור מצוות ומי לא. יש הפתעות לכאן ולכאן, בדיוק כמו שלא ניתן לדעת מי מילדינו יפרוק עול לכשיגדל…
ולשאלה של אי־שמירת מצוות אחרי הגיור: ההלכה הפסוקה ביבמות כ"ד היא "הלכה כדברי האומר כולם גרים הם". התפיסה המחמירה, שלפיה מדובר רק במי שמקיימים מצוות, מבוססת על ההגהות מרדכי שמעיד על עצמו שהדברים נאמרים מדעתו, שמרבותיו משתמע להיפך, ושהוא אף מציע שלא ישמעו לקולו. רוב הראשונים, ובהם רבותיו של ההגהות מרדכי, סוברים שהגיור תקף גם אם אין מקיימים מצוות. הרב קוק מסביר זאת בדעת כהן. לדבריו, פסיקה זו מבוססת על הסברא ש"דברים שבלב אינם דברים", לכן בו ברגע שאמד בית הדין את דעתו של המתגייר וקיבל אותו, אין דרך חזרה – גר שחזר לסורו כישראל הוא לכל דבר, וקידושיו קידושין.
מו"ר הרב ארנרייך, שהיה דיין גיור בבית דין אזרחי במשך שנים, היה אומר שגם אם מאה אחוז מהגרים לא היו שומרים מצוות אחרי הגיור, יש להמשיך ולקרב אותם, כי הבעיה היא בנו ולא בהם. אנו לא פעלנו די כדי לקרבם.
עם יד על הלב, כמה מאיתנו היו מעודדים את הילדים שלהם להתחתן עם גרים?!
אני קורא אפוא לכולכם – מי שתומכים בתהליך ומי שמבקרים אותו – בואו והצטרפו למשימה הקדושה הזו, פיתחו את הלבבות ואת הבתים, עזרו לנו ליישם את התהליך המופלא הזה של תחיית העצמות היבשות, וסייעו בקירוב המתגיירים גם בתהליך וגם אחריו.
להצטרפות למשפחות המלוות את המתגיירים –אפשר להירשם באתר נתיב. לתיאום הרצאה מפורטת בליווי מצגת על הגיור הממלכתי אפשר לפנות לח"מ בנייד 054-5791375
